ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
כזה הוא הספר 'פאת השולחן', העוסק במצוות התלויות בארץ, ושואף להשלים את 'השולחן ערוך' בתחום זה. את הספר חיבר רבי ישראל משקלוב מגדולי תלמידי הגר"א וממנהיגי עליית הפרושים לארצנו הקדושה, שהשבת, ט' בסיוון, הוא יום ההילולא שלו.
רבי ישראל עלה לארץ בראש משפחתו ומשפחות נוספות, אך נאלץ כעבור חודשים ספורים לצאת ממנה למסע גיוס כספים, כדי לאפשר את הקיום החומרי של בני עדתו בארץ. שלוש שנים שהה בנכר, ולבסוף חזר ארצה בשנת תקע"ג בתקווה להתמסר ללימוד תורה ולהרבצתה. אולם אז פרצה מגפה בארץ, והוריו, אשתו ורבים מילדיו וחתניו מתו. הוא נותר רק עם ילדה קטנה, וכך הוא מתאר בהקדמה לספרו:
"והייתי כשוכב בלב ים באש התבערה הנזכר, ואוהבי ורעי רחקו ממני, והייתי שוכב על הגג בוכה ומתנפל ומתחנן לפני אבינו שבשמים. ובתי הצנועה מרת שיינדל תח' הייתה גם כן קטנה חולה מוטלת על ידי, ודמעתי על לחיי עיני ירדו מים על כל אשר עבר עלי וגדול כים שברי".
באותה שעה מחליט רבי ישראל לאחוז בדרכו של יעקב אבינו, לנדור בעת צרה והוא נודר: "לחבר חיבור בסדר זרעים בתלמוד ירושלמי" בשיטת רבו הגר"א. מיד לאחר שהוא נודר את נדרו, הוא מעיד- "ונרדמתי בשינה מתוך הבכי, ונדמה כאילו אחד בא ויגע בי, ויעירני כאיש אשר יעור משנתו, וכה אמר לי- נגוף ורפוא, ומן אז והלאה הופיע חסדו עלי, ויצילני...".
בכך לא תמו ייסוריו של רבי ישראל, וגם לא עלילותיו של הספר. רבי ישראל נושא שוב אישה, מקים משפחה חדשה, נושא בעול הקהילה וסובל רדיפות רבות. הוא מושלך לכלא, בניסיון לסחוט מהיהודים כסף פדיון.
שתים עשרה שנים מאוחר יותר, הספר עוד לא יצא לאור, ובשנת תקפ"ה, שנה גשומה במיוחד, התמוטטו בתים רבים בצפת וקברו את היושבים בהם. גם ביתו של ר' ישראל התמוטט ובני ביתו ניצלו בנס. ר' ישראל ראה בכך נס וניסיון, על אשר אחר לשלם את נדרו.
עברו עוד תשע שנים, ובשנת תקצ"ד הוכן הספר לדפוס בבית הדפוס של ר' ישראל ב"ק בצפת, אולם הדרוזים כבשו את צפת ו...הרסו את בית הדפוס. בנס נותר לפליטה כתב היד של "פאת השולחן". בסופו של דבר יצא הספר לאור בשנת תקצ"ו (23 שנים לאחר הנדר)...
שלושה דברים נקנים בייסורים – תורה, ארץ ישראל ועולם הבא. כשמצטרפים ביחד כל השלושה – תורת ארץ ישראל שבזכותם זוכים לעולם הבא, על אחת כמה וכמה. אולם, לא אלמן ישראל, ובזכות אנשים גדולים כרבי ישראל משקלוב, שעמסו שכמם לסבול את כל משא הייסורים הזה, שבה והתגלתה תורת ארץ ישראל.
ולאחר שנים רבות של שכחה, שוב זוכים אנו ללמוד ולקיים את הלכות מצוות התלויות בארץ. במעמד הר סיני בשבועות, קיבלנו תריג' מצוות המביאים חיים לעמינו. במהלך הגלות נעלמו מאיתנו רוב התריג', ומאז דומה עם ישראל לאדם שהלב שלו עובד רק בחלק מהסיבולת שלו. והנה, זכינו, ואותם מצוות התלויות בארץ שבות אלינו, ואנו זוכים שוב לתוספת חיים בזכותן.
ראויים הדברים לתקופה זו בשנה. מי שיסתכל בפרשיית המועדים אשר בפרשת אמור, יגלה שבלב הפרשייה מופיעות לפתע שתי מצוות 'לא קשורות'- מצוות פאה ומצוות לקט. מצוות אלו מופיעות בסיום פרשיית חג השבועות. ונראה על דרך הפשט, שבכך רצתה התורה להדגיש, שבימים אלו, עת קציר חיטים, עלינו לדקדק במצוות התלויות בארץ.
ויהי רצון, שכשם שמצוות אלו שבו לחיים, כך נזכה להשיב על תילן את כל תריג' המצוות, וישוב ליבנו לפעול בשלימות, ולהזרים חיים לנו ולעולם כולו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
