ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
הַמִּצְווֹת בּוֹנוֹת הֵן אֶת הַנְּשָׁמָה, בֵּין נִשְׁמַת הַיָּחִיד בֵּין נִשְׁמַת הַצִּבּוּר. הַשִּׁירָה הָאֱלֹהִית מְשׁוֹטֶטֶת וּמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמִּצְווֹת וְחוֹדֶרֶת בְּתוֹכִיּוּתָן. הָרַעְיוֹן הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹךְ הַמָּלֵא שֶׁל אֱמוּנַת אֱלֹהִים, בְּצוּרָתָהּ הָרוֹמֵמָה הַמְאַשֶּׁרֶת אֶת הַחַיִּים, הוֹלֵךְ הוּא וּמִתְלַוֶּה עִם כָּל מִצְוָה בְּצוּרָה פְּרָטִית הַמְיֻחֶדֶת לָהּ. הַצּוּרָה הַהִיא מִתְחַקֶּקֶת* הִיא בַּנְּשָׁמָה לְפִי הַתֹּכֶן שֶׁל הַמִּצְוָה, וּלְפִי הָעֵרֶךְ שֶׁל הַדְּבֵקוּת הַנִּשְׁמָתִית אֶל הָאוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּמִּצְוָה כֵּן הַנְּשָׁמָה מִתְגַּדֶּלֶת וְכֹחָהּ מִתְרַבֶּה.
(אוֹצְרוֹת הָרְאִיָּ"ה כֶּרֶךְ ב, מְאוֹרוֹת הַמִּצְווֹת, פֶּרֶק א, חֵלֶק ג, א, עמ' 494)
מצוות ומוסר
כָּל הַמִּצְווֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת מְיֻסָּדוֹת בְּהַמּוּסָר הַמִּדּוֹתִי**. אֶלָּא שֶׁהֵן הוֹלְכוֹת* בְּדֶרֶךְ עָמֹק מְאֹד, שֶׁהָעַיִן הַפְּשׁוּטָה לֹא תּוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלָיו, וּמִכָּל מָקוֹם גַּם בְּלֹא דַּעַת וְהַכָּרָה הַפְּעֻלָּה* נִפְעֶלֶת, אֶלָּא הִיא מוֹסִיפָה יִפְעָה* כְּפִי הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁל הַיַּחַס שֶׁבֵּין הַמִּצְוָה וְהַמּוּסָר הַנַּפְשִׁי.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
102 - לימוד שבועי באמונה ח-יד תמוז תשע"ז
103 - טעמי המצוות חלק ה'
104 - אהבת ישראל חלק א'
טען עוד
היחס בין מעשים לרגשות
צְרִיכִים לְבָאֵר אֵיךְ הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם, הַדִּינִים וּפְרָטֵי הַמִּצְווֹת, נוֹבְעִים מִן הַדֵּעוֹת וּמִן הָרְגָשׁוֹת, שֶׁהֵם הֵם יְסוֹדֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָאֻמָּה, וְהֵם בּוֹנִים אֶת הַמַּחְשָׁבָה וְאֶת הָרֶגֶשׁ שֶׁל הָאֻמָּה עַל יְדֵי פְּעֻלָּתָם הַחוֹזֶרֶת*. וּכְשֶׁמְּבַטְּלִים חֲלָקִים מִן הַמַּעֲשֶׂה, הָרֶגֶשׁ וְהַמַּחְשָׁבָה הוֹלְכִים וַחֲרֵבִים, וְהַנְּשָׁמָה מִתְדַּלְדֶּלֶת, וְרָקָב נוֹרָא הוֹלֵךְ וְנוֹסֵס.
חיבת המצוות
הָעִקָּר הוּא לְבָאֵר כַּמָּה נָאוֹת וְנֶחֱמָדוֹת, יָפוֹת וּנְעִימוֹת מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. חִבַּת הַקֹּדֶשׁ אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְגַדֵּל בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ יְכוֹלִים, לְהַרְאוֹת עַל יְסוֹד הַחֶמְדָּה הַכּוֹלֶלֶת הַבָּנוּי עַל הַכָּרַת הַיֹּפִי וְהַנִּשְׂגָּב הַכְּלָלִי שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱנוֹשִׁית הַנִּמְצָא בְּאֹרַח חַיִּים שֶׁל תּוֹרַת אֱמֶת, וְיוֹתֵר מִזֶּה לְהַרְאוֹת אֶת הָאֹפִי הַמְיֻחָד שֶׁלָּנוּ, הָאֹפִי הַיִּשְׂרְאֵלִי; וְאֵיךְ שֶׁעַל פִּי טִבְעֵנוּ הַקַּיָּם וְהַתֹּכֶן הַקָּבוּעַ בְּרוּחֵנוּ, מַתְאִים הוּא לְרוֹמְמוּת וְשִׂגּוּב* כָּל חֹק בְּיִשְׂרָאֵל וְכָל מִשְׁפְּטֵי תּוֹרַת חַיִּים, וְשֶׁעַל כֵּן רָאוּי שֶׁנַּנִּיחַ* אֶת הַטֶּבַע הָאַמִּיץ הַזֶּה שֶׁטָּבוּעַ בְּקִרְבֵּנוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם, שֶׁיֵּצֵא אֶל הַפֹּעַל בְּלֹא שׁוּם מַעְצוֹר, בְּאוֹתָהּ הַתְּבִיעָה עַצְמָהּ לְחַיִּים טִבְעִיִּים שֶׁהִתְגַּבְּרָה בַּדּוֹר בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים* בְּיִחוּד.
(אוֹצְרוֹת הָרְאִיָּ"ה כֶּרֶךְ ב, מְאוֹרוֹת הַמִּצְווֹת, פֶּרֶק א, חֵלֶק ג, ו, עמ' 494)
____________________
מִתְחַקֶּקֶת – נחקקת. הַמִּדּוֹתִי – תיקון המידות. הוֹלְכוֹת וכו' – פועלות ברבדים פנימיים. הַפְּעֻלָּה – התוצאה. יִפְעָה – התגלות. פְּעֻלָּתָם הַחוֹזֶרֶת – כוח הרצון והחשק שבאדם. שִׂגּוּב – חיזוק. שֶׁנַּנִּיחַ – שנאפשר. בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים – בתקופה האחרונה.
ביאורים
היום נשלים את הלימוד בנושא היחס לטעמי המצוות, ונוסיף עוד שלוש נקודות חשובות:
נקודה ראשונה – המצוה פועלת על הנשמה. למדנו בעבר שעשיית המצוה אינה נשארת רק ברובד של עשיית רצון ה', אלא היא פועלת ממש בעולם. הרב קוק בפסקה הראשונה מרחיב זאת – המצוות לא פועלות רק על העולם הכללי, אלא גם על נשמתו של כל אחד ואחד מאתנו, ובלשונו: המצוות 'בונות את הנשמה'. הנשמה שלנו איבדה את הקירבה לקב"ה, ואת זה היא מחפשת. החזרה הזו לקרבת ה' נעשת באמצעות התורה והמצוות. כל לימוד תורה וכל מעשה מצוה שאנו מקיימים מקרבים אותנו לכור מחצבתנו – הקב"ה. עם זאת הרי שככל שנהיה קשורים יותר במצוה, דהיינו נבין את המשמעות שלה ונרגיש חיבור אליה, היא תקרב אותנו יותר לקב"ה.
נקודה שניה – מצוות התורה הן מוסריות. אין סתירה או אי התאמה בין המצוות לבין המוסר והמידות הטובות. מצוות התורה אינן 'לא-מוסריות', אלא הן הקיום השלם ביותר של המוסר והמידות הטובות. אמנם, לא תמיד אנו מצליחים להבין איך מתקיים המוסר במסגרת קיום מצוות התורה, אך חוסר הבנה זה נובע מהראייה החלקית שלנו. ובכל אופן, המצוה פועלת פעולה מוסרית בעולם. גם בלא ההבנה שלנו – המצוות עומדות במוסריותן, אך כמובן שככל שנשכיל ונבין זאת, יתווסף לנו חן מיוחד לעשייה, וערכה של העשייה יגבר.
נקודה שלישית – המצוות מתאימות לטבע הישראלי המיוחד שלנו. למדנו בעבר שהמצוות פועלות בעולם. היום גם ראינו שהן פועלות בנו ממש. כעת הרב קוק מוסיף רובד נוסף – המצוות הן תוצר של האופי המיוחד שלנו – של עם ישראל. ממנו הן נובעות, ולאחר עשייתן, הן חוזרות ומשפיעות עליו. דוגמה לזה היא אדם העוזר לחברו בעת צרה. העזרה הזו נובעת מרגש האחווה בין החברים, ולאחר מעשה היא גם חוזרת ומחזקת את הקשר ואת האחווה ביניהם.
הרב קוק כותב שצריך לבאר את העניין הזה. כנראה שלאדם שלא עיין בכך הדבר אינו ברור דיו. קשה לנו לראות מה הקשר של מצוה כזו וכזו אלינו, אך זו בדיוק העבודה המוטלת עלינו. מתוך הבנה שיש קשר הדוק בינינו למצוות, ושהן מתאימות כל כך לטבע הפשוט שלנו, לטבע הנשמתי המוסרי והלאומי שלנו – נוכל להסיר את המחסומים, ופשוט נרגיש חיבור וקשר טבעי למצוות.
הרחבות
תיקון המידות ובריאות הנפש
כָּל הַמִּצְווֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת מְיֻסָּדוֹת בְּהַמּוּסָר הַמִּדּוֹתִי. הרב קוק מסביר שהמצוות פועלות על הנפש ומתקנות אותה ואת מידותיה, אף-על-פי שלא תמיד אנו מסוגלים להבין כיצד הן עושות זאת.
ספר החינוך כותב שאף שאיננו מסוגלים להבין את כל המצוות, עלינו לברר את תכליתן עד מקום שידינו מגעת. בשם הרמב"ן הוא מסביר שתועלת המצוות "באדם עצמו – למנוע נזק או אמונה רעה או מידה מגונה... וזהו 'לא ניתנו המצוות אלא לצרוף בהם את הבריות' שיהיו ככסף צרוף, כי הצורף הכסף אין מעשהו בלא טעם, אבל (=אלא) להוציא ממנו כל סיג... הזכירו כי המצוות המעשיות כגון שחיטת הצוואר ללמדנו המדות הטובות, והמצוות הגזורות במינים לזקק את נפשותינו..." [מצוה תקמה].
הרלב"ג , בפירושו על משלי, מוסיף שהמצוות יוצרות באדם איזון ובריאות נפשית: "הנה דרכי התורה הם דרכים שינעמו וימתקו מאוד לאדם... וכל נתיבות התורה הם שלום לגוף, לנפש כמו שהתבאר... כי כלם יישירו (=מכוונות) אל בריאות הגוף ובריאות הנפש , הנה התורה היא עץ חיים לאשר הם מחזיקים בה לשמור ולעשות ולחקור בענייניה ובאופן החכמה אשר יישירו אליה וסומכי התורה שמחזיקים אותה לעמוד על הסִבות בדבריה הוא מאושר כי מזה הצד יתיישר לעמוד על כוונותיה" (משלי ג, יז; ועיין עוד ברמב"ם ובמפרשיו הלכות דעות ב, א; שמונה פרקים ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
