ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ד. כָּל חֵטְא, אֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבַּחֲטָאִים, מַטְבִּיעַ בְּקֶרֶב הָאָדָם שִׂנְאָה לְאֵיזוֹ בְּרִיאָה•, וְעַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה חוֹזֶרֶת הָאַהֲבָה לְהָאִיר.
עולם הפירוד ועולם האחדות
ה. בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם חוֹטֵא הוּא בְּעָלְמָא דְּפֵרוּדָא•, וְאָז כָּל פְּרָט וּפְרָט עוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהָרַע הוּא רַע בִּפְנֵי עַצְמוֹ•, וְיֵשׁ לוֹ עֵרֶךְ רַע וּמַזִּיק. וּכְשֶׁהוּא שָׁב• מֵאַהֲבָה מִיָּד מִתְנוֹצֵץ עָלָיו אוֹר הַהֲוָיָה שֶׁל עָלְמָא דְּיִחוּדָא•, שֶׁהַכֹּל מִתְאַרְגֵּן בּוֹ לַחֲטִיבָה אַחַת, וּבַקִּשּׁוּר הַכְּלָלִי אֵין שׁוּם רַע כְּלָל•, כִּי הָרַע מִצְטָרֵף• אֶל הַטּוֹב לְתַבְּלוֹ• וּלְהָרִים עוֹד יוֹתֵר אֶת יִקְרַת עֶרְכּוֹ•. וּבָזֶה נַעֲשִׂים הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת מַמָּשׁ*.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
90 - אורות התשובה פרק י"ב א'-ג'
91 - אורות התשובה פרק י"ב ד'-ו'
92 - אורות התשובה פרק י"ב ז'-ח'
טען עוד
ו. אֵין לְשַעֵר אֶת הַנְּחִיצוּת שֶׁל הַתְּשׁוּבָה הַמַּעֲשִׂית•, בְּתִקּוּן הַמַּעֲשִׂים עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַיֹּשֶׁר הַגָּמוּר, לְעִנְיַן כָּל הַמַּעֲלוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל עֲלִיַּת הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַכְּלָל וְהַפְּרָט. הַתַּמְצִית הַמַּעֲשִׂית חוֹבֶקֶת הִיא בִּנְקֻדָּתָהּ הָאַחַת הַיּוֹתֵר קְטַנָּה הֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים שֶׁל אִידֵאָלִים• וְהֶגְיוֹנוֹת רְחָבִים, הַמַּכְשִׁירִים אוֹתָהּ• בָּעוֹלָם וּבַחַיִּים. וּכְשֶׁהִיא נִפְגֶּמֶת• נִטָּל הַחֹסֶן שֶׁל כָּל הָאִידֵאָלִים הָרְחָבִים בִּמְלֹא עוֹלָם, שֶׁהֵם מְיֻחָשִׂים לָהּ אוֹתוֹ הַיַּחַשׂ שֶׁל הַמֶּרְחָב הָאֶתְרִי• בַּעַל מִילְיוֹנִים קֻבִּיקִים•, הַמִּתְלַחֲצִים בְּאָטוֹם גַּשְׁמִי אֶחָד לְחוֹלְלוֹ בְּצוּרָתוֹ הַגְּבִישִׁית.
ו*. כָּל הַחָכְמוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָן מַפְקִיעוֹת אֶת חוֹבַת הַתְּשׁוּבָה הַמַּעֲשִׂית, בְּמַמָּשׁ וּפֹעַל, אֶלָא שֶׁמְּאִירוֹת לְפָנֶיהָ אֶת הַדְּרָכִים. כָּל הַגַּדְלוּת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָהּ מְזִיזָה כָּל-דְּהוּ• מִתְּבִיעוֹת הַקַּטְנוּת, כְּמוֹ שֶׁאֵין שׁוּם גְּדֻלָּה שֶׁבָּעוֹלָם• פּוֹטֶרֶת וּמַפְקִיעָה שׁוּם תַּפְקִיד גּוּפָנִי, גַּם הַשָּׁפָל שֶׁבַּשְּׁפָלִים. אֶלָּא שֶׁהַגַּדְלוּת מַדְרִיכָה אֶת הָאָדָם, בִּהְיוֹתוֹ מְקַבֵּל אוֹתָהּ בְּטָהֳרָתָהּ, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁבַּקַּטְנוּת, בְּאֹפֶן שֶׁגַּם הֵם יִתְעַלּוּ וְיִהְיוּ עִנְיָנִים גְּדוֹלִים.
___________________________
שִׂנְאָה לְאֵיזוֹ בְּרִיאָה - גורם פגיעה ופירוד בין האדם למציאות, ופירוד יוצר שנאה. בְּעָלְמָא דְּפֵרוּדָא - עולם הפירוד. כָּל פְּרָט וּפְרָט עוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וכו' - המבט שגרם לחטא הוא מבט התופס את העולם כנתון במאבק והתגוששות בין הטוב לרע. שָׁב - עושה תשובה. אוֹר הַהֲוָיָה שֶׁל עָלְמָא דְּיִחוּדָא - הכוח האלוהי האחדותי שביסוד הבריאה. אֵין שׁוּם רַע כְּלָל - לאחר התשובה, הרע שנעשה מסייע לטוב. הָרַע מִצְטָרֵף וכו' - למשל: כתוצאה מהחטא מתגברת באדם הסלידה מהרע וההערכה לטוב. לְתַבְּלוֹ - תבלין לטוב. הַנְּחִיצוּת וכו' - הנחיצות של התשובה המעשית לעליית הנשמה למעלות העליונות. הַתַּמְצִית הַמַּעֲשִׂית חוֹבֶקֶת... הֲמוֹנִים שֶׁל אִידֵאָלִים - כל פרט מעשי של התורה ושל היושר המוסרי כולל בתוכו תמצית של המוני אידיאלים [הערת הרב צבי יהודה קוק]. הַמַּכְשִׁירִים אוֹתָהּ - האידיאלים יוצאים לפועל בעולם בנקודה המעשית. וּכְשֶׁהִיא נִפְגֶּמֶת - קיום המצווה המעשית. שֶׁהֵם מְיֻחָשִׂים לָהּ אוֹתוֹ הַיַּחַשׂ שֶׁל הַמֶּרְחָב הָאֶתְרִי וכו' - היחס בין המעשה לאידיאלים הוא כיחס שבין האטום לחלקיקים המזעריים, ששוררים ביניהם לחצים וכוחות פיזיים שונים, והם מרכיבים את האטום. הַמֶּרְחָב הָאֶתְרִי – החומר האווירי הדקיק הממלא מרחבו של עולם [הערת הרב צבי יהודה]. קֻבִּיקִים - מידת כמות מסוימת. כָּל דְּהוּ - כלשהו, אפילו מעט. שׁוּם גְּדֻלָּה שֶׁבָּעוֹלָם - תפקיד מכובד.
ביאורים
במקום אחר מבאר הרב קוק שהאהבה האמיתית היחידה, ראויה רק לה'. זאת מאחר שמשמעות האהבה הוא רצון להדבקות ולהזדהות. וראוי לרצות להדבק בדבר השלם ולא בחסר, וכמובן שהשלם היחיד הוא ה'. לאחר שמבינים זאת, אנו מבינים שהמציאות כולה היא הבריאה של ה' והגילוי שלו, ואז מתמלאים באהבה אליה. כמו כן, הרב קוק מבאר במספר מקומות שהתשובה היא מהלך אדיר של המציאות כולה. כמובן שביסודו של הסבר זה מונחת ההבנה שכל העולם ראוי לפעול בהרמוניה אחת שלמה, כי הרי מקור ההרמוניה הוא בקב"ה ואליו היא שואפת לשוב. באופן טבעי אדם קולט בקרבו את מהותה של ההרמוניה הזו, ושואף למצוא בה את מקומו. המודל הבסיסי לכך הוא עולם הטבע, על אף שהאדם בשונה מהטבע עושה את הבחירות שלו מתוך מודעות. העולם עדיין לא הגיע למקום שבו ישנה הרמוניה, משום שעדיין יש תחרות, חיכוכים ומלחמות, ובחירותיהם של בני אדם עדיין אינן מושלמות. לא לחִנם אמר רבי עקיבא ש"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה". הסכנה בדימוי לעולם הטבע היא ששאיפותיו של האדם יסתכמו בחומריות. חומריות אצל האדם יכולה להביאו לדרגה נמוכה יותר מבהמה. לעומת זאת, התשובה מעלה את האדם למקום שלא יסתור את החומריות, אלא יציב אותה ברמתו של האדם בהרמוניה המושלמת השואפת כלפי השמים. אדם שחוטא נמצא במצב של ריחוק מההרמוניה גם מבחינה מעשית וגם מבחינה תודעתית. הוא נמצא בעולם של פירוד. התיקון צריך להיות תודעתי – שכלי, רגשי וגם מעשי. מבחינה תודעתית יש להחזיר את האהבה לכול, ומבחינה מעשית יש להבין שאם הרעיון הגדול הזה לא יתגלה בפועל, בפרטי מעשים קטנים על-פי הדרכת התורה, אזי אין לו שום ערך. המעשה הקטן הוא קצה החוט, מהגילוי השלם של כל השרשרת הגדולה של גילוי ה' במציאות ועד הבחירה לעשות את ציווי ה' של אותו אדם ברגע אחד בלבד.
הרחבות
* הפיכת הרע לטוב
הָרַע מִצְטָרֵף אֶל הַטּוֹב לְתַבְּלוֹ... וּבָזֶה נַעֲשִׂים הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת מַמָּשׁ. הגמרא אומרת שהתורה משמשת תבלין ליצר הרע: "כך הקב"ה אמר להם לישראל – בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו" [קידושין ל:]. כמה מגדולי ישראל העירו, שבדברי הגמרא הללו לא נאמר שהתורה היא דרך לנצח את יצר הרע - אלא 'תבלין' ליצר הרע, כלומר דרך הדבקות בתורה יוכל האדם להפוך את מרירותו של יצר הרע ולהשתמש בה לדברים טובים ולקדושה. וכפי שביאר רבי צדוק הכהן מלובלין את עניין התשובה מאהבה: "ואהבה הוא שמהפך המר שהוא היצר והחשק שבאדם למתוק שמושכו לבית המדרש ולדברי תורה שבזה היצר רע - טוב מאוד... וזהו התורה תבלין ליצר לתבלו להיות טוב" [צדקת הצדיק אות רמב].
בדרך הפשט ניתן להסביר כמו שהסביר הרב אליהו דסלר , שאמנם התיקון השלם של העבֵרה ניכר רק בעולם הבא, ומבחינת האדם - בעולם הזה - רגע העבֵרה נותר רע כפי שהיה. אך אם עשה תשובה אחר כך, העבֵרה נעשית כלי לתשובה, כי היא זו שגרמה בסופו של דבר להתעלוּת של האדם [מכתב מאליהו, ח"ד עמ' 83].
שאלות לדיון
א. מה הקשר בין חטא לשנאת הבריאה?
ב. איך נדע להשתמש ברע, כתבלין הנועד לרומם את הטוב?
לעילוי נשמת אביטל יהודית בת הרב אייל ואיריס לבית חיון
לעילוי נשמת שרה אסתר בת יוסף מרדכי הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
