ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
"שופר מאריך וחצוצרות מקצרות, שמצוות היום בשופר".
מרן הרב קוק במאמרו 'השופר והחצוצרות' עמד על ההבדל בין שני הכלים - השופר והחצוצרה. קרן האיל היא כלי טבעי. החצוצרה היא כלי מלאכותי, תוצר כישרונו הטכנולוגי של האדם. במקדש המצווה היא להשתמש בשני הכלים גם יחד, אולם מצוות היום להאריך בשופר הטבעי.
שני הכלים גם יחד מבטאים את עניינו של היום. היום נוצר האדם בצלם אלוקים. הצלם מורכב מכמה כישרונות שבהם מתייחד האדם מן הבהמה, ביניהם הכישרון הטבעי לשאוף לרוחני המוחלט. זו משיכה טבעית, כי הנשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחת בי. ויש באדם גם כישרון יצירתי מלאכותי. כוח היצירה של האדם אף הוא חלק מצלם האלוקים שבאדם, "ותחסרהו מעט מאלוקים".
הכוח היצירתי שבאדם צריך להיות תלוי בכוח הטבעי. הכישרון הטכנולוגי צריך לדעת את מטרתו. פיתוח מדעי נחוץ להמשך התפתחותו של האדם, הרצון להתקדם, לתקן. אולם מהו ייעודו? מה לתקן, מה לשפר, לאן להתקדם?
אפשר לראות בתאוצה הטכנולוגית תהליך עיוור חסר כל משמעות. זהו דחף שאין עליו שליטה. אין לו סיבה ואין לו תכלית, אלא הוא מין זרם אדיר שכולנו נסחפים איתו, ברצוננו ושלא ברצוננו. אין אפשרות לשחות נגדו. אך אפשר וצריך להתייחס אליו כמו אל יתר כוחות הטבע, לשלוט בו, לרסנו, לנתבו ולנווטו. הכול שוטף, אך גם שואף. הכישרון הטכנולוגי השוטף תלוי בכישרון הטבעי השואף להביא את האדם והעולם לתיקונו. בלעדיו הוא עלול להביא חורבן לעולם.
איננו נמנעים מהקידמה הטכנולוגית. היא רצויה, למרות השימוש הפסול של חלק ממשתמשיה. לא כל חדש אסור מהתורה. יש חדש שלא רק מותר אלא אף ראוי לכתחילה. החדש שמתקן, מקדם ומעלה את העולם, רצוי וחיובי לכתחילה, בפרט בתחילת שנה חדשה. כשאדם עושה את חשבון נפשו וקובע את דרכו בשנה החדשה עליו להציב בפניו מטרה ערכית ברורה.
המצווה במקדש היא גם בחצוצרות. הן אומנם מקצרות יחסית, אך אי אפשר לוותר עליהן. אין אפשרות לעצור את רוח האדם. כישרון זה ניטע בו על ידי ה' ביום זה כדי לגלות, לחשוף, להמציא, לפתח ולשכלל. כשהכוח הזה משרת את ייעודו הא מבורך, כאשר הוא משרת כוחות אחרים הוא עלול להיות לרועץ.
כשחרב המקדש נאלמו החצוצרות, ואנו תוקעים בשופר בלבד. נוצר נתק בין שני הכוחות שבאדם. הכישרון הטכנולוגי ניתן לגויים. חוכמה באדום תאמין, תורה באדום אל תאמין. יש יחידים באומות העולם שמתריעים על הסכנות, אולם אין עם כמו עם ישראל שכציבור עומד כולו בפתיחת שנה חדשה וכורה את אוזניו לשמוע את קול השופר, המעורר את הכוחות הטבעיים הגנוזים במעמקי הנשמה ומגייס אותם לשלוט בכוחות הטכנולוגיים.
עתה עם חזרתנו לארצנו, כשאנו בהכנות לבניין הבית השלישי, על עם ישראל לחזור לכישרונו הטכנולוגי. עליו להראות לעולם כולו שיש לו תרבות טכנולוגית משלו. שהוא יודע לנצל גם את המדיה למטרות ערכיות.
ניקח שתי דוגמאות שונות זו מזו: הדפוס והטלוויזיה. המצאת הדפוס היא אחת הדוגמאות הבולטות לכישרון הטכנולוגי. היא בישרה את יציאת אירופה מחשכת ימי הביניים שלה לתקופת הרנסנס והמדע. הטלוויזיה לעומת זאת לא זכתה עדיין למעמד דומה. רוב שימושה אינו חיוני לקידום המדע והתרבות האיכותית כמו הדפוס. אדרבה, יש אמת בטענה שרוב שימושה מרדד ומדרדר את המדע והתרבות במידה לא מעטה. העולם מצפה לגאולתו של מכשיר זה והפיכתו לכלי שרת להרמת המוסר, התרבות והערכים.
דוגמה אחרת היא האינטרנט. המחשב והאינטרנט שונים מהטלוויזיה. הם כלים שימושיים נחוצים ביותר הן למסחר, הן למדע ומעל לכול – לתורה. הם שינו את כל מערכות חיינו. יש להתייחס אליהם כאל מהפכת הדפוס בזמנו.
לא מדובר במכשיר שעצמותו טמאה. יש אפשרות לחסום את האינטרנט בחסימה טובה המונעת כל חדירה של דברים פסולים. באופן כזה השימוש במכשיר מותר ורצוי, אולם רק בתנאי שיש בו חסימה טובה. מכשיר בלי חסימה הוא כמכונית בלי בלמים, או כמכשיר חשמלי בלי בידוד. "לא תיתן דמים בביתך".
בשומענו את קול השופר הבא להזכירנו מי אנו ומה אנו, את שורש נשמתנו הטהורה שנוצרה היום, ניזכר גם בחצוצרות שאנו שואפים לשומען ממש בקרוב, ונתכונן נפשית לכך שידע כל פועל (לא רק פעול) כי אתה פעלתו, ויבין כל יוצר (לא רק יצור) כי אתה יצרתו.
בואו ונאחל זה לזה: גמר חסימה טובה. לא! אין כאן טעות או שפת יידיש, החתימה הטובה תלויה בחסימה הטובה. גמר חסימה טובה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
