ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הכנה לתפילה וכיצד מתפללים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מותר לעשות פעולות קטנות לפני התפילה. למשל, מותר לסדר את המיטות. ומותר להוציא את האשפה מהבית לפח המרכזי. וכן מותר לעיין מעט בעיתון. וכן מותר להתעמל מעט לפני התפילה. וכן מותר להכניס כביסה ממויינת למכונה ולהפעילה, מפני שזו פעולה קטנה. אבל אסור למיין כביסה ולהכניסה למכונה (הליכות שלמה ב, ה).
אסור לבשל ולאפות לפני התפילה, אבל מותר להדליק את האש מתחת לסיר שהוכן מאתמול, או להכניס לתנור האפייה תבנית שהמאכלים שבתוכה הוכנו מאתמול.
אמנם לגבי ברכות השחר והתורה, יש להשתדל לברכן עד כמה שאפשר סמוך לקימה מהשינה, ואף פעולות קטנות וצרכי מצווה מוטב שלא לעשות לפני כן.
האיסור לאדם לעסוק בצרכיו קודם התפילה, כולל גם איסור להסתפר ולהיכנס לבית המרחץ (רמב"ם תפילה ו, ז). וכן אסור ללכת לשחות בבריכה, או לעשות אמבטיית פינוק לפני התפילה. אבל חובה ליטול את הידיים לפני התפילה, וראוי לשטוף את הפנים ולצחצח שיניים לקראת התפילה (שו"ע ד, יז; מו, א). וכן מותר להתרחץ במקלחת ולהתנקות בסבון לקראת התפילה (פ"ה תפילה יב, ג-ד).
אכילה ושתייה קודם התפילה
משעה שעלה עמוד השחר אסור לאדם לאכול או לשתות משקה קודם שיתפלל. וסמכו חכמים (ברכות י, ב) דבריהם על הפסוק (ויקרא יט, כו): "לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם", ופרשו: "לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם". ועוד אמרו: "כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל, עליו הכתוב אומר (מלכים א, יד, ט): "וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ" (גווך רומז לגאוותך), אמר הקב"ה: לאחר שנתגאה זה - קיבל עליו מלכות שמים"?!
אבל מותר לשתות מים קודם התפילה, מפני שאין בשתייתם שום צד של גאווה. וכן מותר לאכול מאכלים ומשקים שנועדו לרפואה, שהואיל והם לרפואה אין באכילתם צד של גאווה (שו"ע פט, ד). למשל, מותר למי שסובל מעצירות לאכול לפני התפילה שזיפים, הואיל והוא אוכלם לרפואה (ע' במ"ב פט, כד).
אישה שנתקפה ברעב עד שאינה יכולה להתרכז בתפילה, רשאית לאכול לפני התפילה, מפני שדינה כחולה שנאלץ לאכול, ואין באכילתה צד של גאווה (שו"ע פט, ד, וע' מ"ב כו).
הנוהגות לצאת ידי חובת התפילה בברכות השחר והתורה (כמבואר לעיל ב, ד), בנוסף לכך שראוי לברכן עד כמה שאפשר סמוך לקימה מהשינה, נכון להקפיד שלא לאכול או לשתות לפני אמירתן.
אכילה בבית לתלמידות שמתפללות בבית הספר
נערות שרגילות להתפלל שחרית בבית הספר, ואם לא יאכלו לפני כן בבית, תהיינה רעבות והדבר עלול להזיק לבריאותן או שיפגע ביכולתן להתרכז בתפילה ובלימודים, רשאיות לאכול ולשתות בבית לפני התפילה. אם תספיק להן אכילת ארעי בלא לחם, עדיף שיאכלו אכילת ארעי, ובהפסקה הראשונה יוכלו ליטול ידיים ולאכול לחם. ואין לטעון כי עדיף שיתפללו שחרית בבית, מפני שקביעת התפילה בבית הספר מחנכת ומחזקת את התפילה. אולם נכון שיברכו את ברכות השחר והתורה לפני האכילה והשתייה 1 .
קטנים שעוד לא הגיעו לגיל מצוות, שתים עשרה שנה לבנות ושלוש עשרה שנה לבנים, רשאים לאכול לפני התפילה, שכל מה שמחנכים את הקטנים שלא לאכול מאכלים אסורים הוא כאשר המאכל אסור מצד עצמו, מפני שאינו כשר. אבל כאשר תקנו חכמים סייג שלא לאכול לפני התפילה או לפני הקידוש, כיוון שאין במאכלים עצמם איסור, אין הקטנים חייבים בסייג זה. ואמנם לכתחילה ראוי שלא יאכלו לפני התפילה, אבל כשיש צורך רשאים לאכול (מ"ב קו, ה; יבי"א ח"ד יב, טו; וע' בכה"ח קו, יא).
מתי מותר לאישה נשואה לאכול לפני התפילה
אישה שצריכה לטפל בילדיה, ואינה יכולה להתפלל מיד לאחר קימתה, ועד שתסיים את הטיפול בילדים יעבור זמן רב, ואם לא תשתה קפה או תה לא תתיישב דעתה, מותר לה לשתות קפה או תה לפני שתתפלל. מפני שאין בשתייתה גאווה אלא צורך, כדי שתהא דעתה מיושבת ותוכל לטפל כראוי בילדיה. ואם תצטרך גם לאכול פרי או עוגה, ובלעדיהם תרגיש חולשה ולא תוכל לטפל בילדיה כראוי, מותר לה לאכול, מפני שהיא אוכלת כדי לחזק את עצמה ולא כדי להתגאות. אבל תשתדל לברך את ברכות השחר והתורה לפני אכילתה ושתייתה.
אישה שרגילה להתפלל בכל יום תפילת שחרית, ובעלה חזר מבית הכנסת, וכבר הגיע זמן הארוחה והיא עדיין לא הספיקה להתפלל שחרית, תאמר את ברכות התורה שיש בהן תפילה קצרה, ותאכל עימו, ואח"כ תשלים את ברכות השחר ותתפלל עמידה. וזאת מפני שסדר החיים המשפחתי התקין על פי ההלכה שאישה אוכלת עם בעלה, לפיכך כדי שלא לעכב את בעלה תאכל עימו. ואחר ארוחתה תשלים את ברכות השחר ותפילת עמידה. ואם תוכל, תשתדל לומר גם את ברכות השחר לפני הארוחה, מפני שיש להשתדל להסמיך את אמירתן לקימה מהשינה 2 .
^ 1. לבנים שעברו בר מצווה קשה יותר להקל בזה, מפני שחובת התפילה לגביהם ברורה. אולם לגבי נשים, חיוב תפילת שחרית אינו מוחלט, שכן יש אומרים שחייבות בתפילה אחת ביום בלבד, ויכולות לצאת בתפילת מנחה, ויש אומרים שיכולות לצאת בברכות השחר והתורה, כפי שנתבאר לעיל ב, ג-ה, וממילא גם האיסורים שלפני תפילת שחרית אינם מוחלטים, ולכן בשעת הצורך אפשר להקל לאכול לפני התפילה. וכעין זה כתבו באג"מ ח"ד קא, ב, ובהליכות שלמה ב, ד. ובספר הליכות בת ישראל ב, הערה י', ציטט מכתב מהגרש"ז אוירבאך, שהקל לבנות סמינרים לאכול בביתן קודם הליכתן לבית הספר. והוסיף שצריכות לפני אכילתן לומר תפילה קצרה (וכתבתי לצאת בברכות השחר והתורה שממילא חייבות). והוסיף שטוב שגם יקבלו על עצמן עול מלכות שמים באמירת "שמע ישראל".
^ 2. לדעת השו"ע אה"ע ע, ב, אי אפשר לחייב את הבעל לאכול עם אשתו יותר מאשר בליל שבת, ובלבד שיתן לאשתו את מזונותיה כפי שהתחייב בנישואין ובכתובה. אולם לדעת הרמ"א עפ"י רוב הראשונים, אם האשה רוצה שיאכל עימה, צריך לאכול עימה בכל יום. וברור מזה שגם אם האיש רוצה לאכול עם אשתו, שהיא מחויבת בכך. וכ"כ באג"מ או"ח ח"ד קא, ב, שאשה "משועבדת לבעלה לאכול דווקא עימו". וכ"כ למעשה באבני ישפה טז, ג, בשם הרב אלישיב, שאשה שרגילה להתפלל שחרית ולא הספיקה להתפלל עד שבעלה חזר מבית הכנסת, תצא בתפילה קצרה ותאכל עימו, כדי שלא יצטרך להמתין לה. והרב אוירבאך אמר "שתעשה מה שבעלה יבקש, כי היא משועבדת לבעלה".
^ 2. לדעת השו"ע אה"ע ע, ב, אי אפשר לחייב את הבעל לאכול עם אשתו יותר מאשר בליל שבת, ובלבד שיתן לאשתו את מזונותיה כפי שהתחייב בנישואין ובכתובה. אולם לדעת הרמ"א עפ"י רוב הראשונים, אם האשה רוצה שיאכל עימה, צריך לאכול עימה בכל יום. וברור מזה שגם אם האיש רוצה לאכול עם אשתו, שהיא מחויבת בכך. וכ"כ באג"מ או"ח ח"ד קא, ב, שאשה "משועבדת לבעלה לאכול דווקא עימו". וכ"כ למעשה באבני ישפה טז, ג, בשם הרב אלישיב, שאשה שרגילה להתפלל שחרית ולא הספיקה להתפלל עד שבעלה חזר מבית הכנסת, תצא בתפילה קצרה ותאכל עימו, כדי שלא יצטרך להמתין לה. והרב אוירבאך אמר "שתעשה מה שבעלה יבקש, כי היא משועבדת לבעלה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










