ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
אחת התכונות הבולטות של מידת החסד שבה נתייחד אברהם אבינו היא הכנסת אורחים. עד כדי כך נתפסים מעשיו כמכוננים ויסודיים, שאף למדו חז"ל ממנו כי "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". אף על פי שה' מתגלה אליו, עוזב הוא את התגלות השכינה ופונה אל האורחים שנראו לו כהולכי דרכים ומכניסם בצל קורתו. בעומק הדברים כמובן שאין כאן עזיבת התגלות ה', שהרי הכנסת אורחים היא עצמה הדרך להתגלות השכינה אל האדם. שהרי כיצד מתגלית השכינה הרוחנית לאדם החומרי? האם יכבד אותה אברהם במאכל ומשתה? בוודאי שלא! אלא ההליכה בדרכיו של ה' בבחינת מה הוא רחום אף אתה היה רחום, מה הוא גומל חסידים אף אתה עשה כן, היא היא קבלת פני שכינה.
בניו של אברהם
בימים עברו הכנסת אורחים הייתה דבר שבשגרה. יהודים היו עוברים ממקום למקום, מעיירה לעיירה, לא תמיד מתוכננים עד הסוף היכן יתארחו והיכן ילונו. היהודים טובי לב בני המקום שאליו הגיעו הכניסו אותם לבתיהם, אירחו אותם בשבתות וביום חול, האכילום על שולחנם ושיכנום בבתיהם.
בימינו כמעט לא נמצאות הזדמנויות ממשיות לקיום מצוות הכנסת אורחים בצורה זו. כאשר מזמינים את הדודה והדוד או חברים אחרים לשבת או לסעודה, אין זו הכנסת אורחים. זה אירוח משפחתי או חברתי, אך איננו בגדר של גמילות חסדים.
בתפילת "מי שבירך" שאומרים בשבת לאלו "שעוסקים בצורכי ציבור באמונה", נאמר שאנחנו מבקשים את ברכת ה' על מי שנותנים פת לאורחים וצדקה לעניים. האות ל' במילה "לאורחים" מנוקדת בשווא ולא בפתח. הבדל עצום יש בין שווא לפתח במקרה זה. ל' בפתח פירושו להאורחים, בה"א הידיעה - האורחים הקרואים ומזומנים מראש מקרובינו וידידינו שהזמנו לביתנו. אך ל' בשווא פירושו לאורחים שאינם ידועים, אלה שנקלעו למצוקה והזדמנו לביתנו כהצלה. באורחים כאלה מתקיימת מצוות הכנסת אורחים.
מה, אם כן, האפשרות לקיום מצווה עתיקת יומין זו שנתייחד בה אברהם אבינו עליו השלום וזרעו ההולכים בעקבותיו בימינו אנו? נראה לי שיש לפחות שתי הזדמנויות משמעותיות לקיום המצווה בתנאי חיינו כיום.
האחת היא אירוח מתגיירים בתהליך הגיור. הדרישה הבסיסית בבתי הדין מכל מתגייר ומתגיירת היא למצוא לעצמם משפחה מארחת בסביבת מגוריהם. אצל משפחות אלו הם צריכים לחוות שבת כהלכתה לאורך זמן, לחוש את חוויית השבת בסעודות ובאווירה השבתית השורה בהן. בדרך זו אפשר יהיה לקוות שהמתגיירים יתקבלו לקהילה וייהפכו להיות חלק ממנה, כך שלקבלת המצוות שלהם בזמן העמידה בפני בית הדין תהיה משמעות גם לתקופה הבאה.
אומנם גם למתגייר או למתגיירת עצמם אין זה דבר קל להתארח בבית של אנשים שאינם קרובי משפחתם, ולא מידידיהם ומכריהם. אנשים שהיו להם כזרים עד תמול שלשום, וכעת הופכים הם לבני בית אצלם. אך כמובן קשה יותר הדבר למשפחה המארחת. הם נדרשים להכניס זר גמור, שפעמים בא מתרבות שונה, שפה שונה ומנטליות רחוקה, לחיק המשפחה. אין זה דבר של מה בכך. יש משפחות מארחות שסביב שולחן השבת שלהן יושבים כמה מתגיירים שמצויים בתהליך וכאלו שכבר עברו את הגיור, ובני המשפחה, כאברהם אבינו, מלמדים אותם דרך ה' יחד עם סיפוק צורכיהם במאכל ובמשתה. המשפחות עושות זאת ללא תמורה כספית וללא רווח אישי אחר, מלבד עשייה לשם שמיים מתוך אמונה בצדקת הדרך והרצון להמשיך את דרכו של אברהם אבינו. אומנם הסיפוק בליווי המתגיירים בדרך כלל הוא רב, והזכות לראותם עולים ומתפתחים ובונים את אישיותם המאמינה בה' ואת חיבורם לעם ישראל גורמת לעונג גדול. הליווי לבית הדין והשמחה עם המתגיירים הנכנסים בקבלת תורה ומצוות לעם ישראל הוא שכרם של המשפחות המארחות.
תורת חיים
ההזדמנות השנייה לקיום מצוות הכנסת אורחים, אם כי במובן קצת שונה מאוהלו של אברהם, היא בבית הכנסת. פעמים רבות מגיעים אנשים שאינם ממתפללי בית הכנסת הקבועים לתפילת שבת וחג בבית הכנסת. פעמים האורחים נתקלים באדישות, חוסר התעניינות והתעלמות, וזה נחשב עוד כמקרה הטוב. במקרה הפחות טוב האורחים מתבקשים לפנות את המקום שבו הם יושבים מאחר שישבו במקומו הקבוע של אחד המתפללים, ולנוע ממקום אחד למשנהו בבית הכנסת עד שימצאו מקום שבעליו לא נמצא באותה השבת. חוסר הנעימות והרגשת הזרות אצל האורח שחווה יחס שכזה לא מעודדות אותו להישאר, ופוגעות אנושות במשמעות של תפילה בציבור בשבילו.
דרך המלך לקיום מצוות הכנסת אורחים בבית הכנסת היא למנות גבאי לעזרת גברים וגבאית לעזרת נשים, שכל תפקידם יהיה לקבל את פני הבאים שאינם מבני המקום. לוודא שיש להם סידור וחומש, למצוא להם מקום פנוי שבו יוכלו לשבת כל התפילה, להתעניין בהם ולראות אם הם מסודרים לסעודת שבת. כמו כן, את בית הכנסת פוקדים באופן תדיר גם קשישים שההגעה למקום היא הזדמנות מיוחדת בשבילם לפגוש אנשים שמתעניינים בהם ובשלומם, מאירים להם פנים ומעניקים להם תחושת שייכות. דבר שלא תמיד הם חווים בביתם - שבו הם נמצאים בבדידותם.
אז אף על פי שהמציאות השתנתה ואין האוהל פתוח לארבע הרוחות כאוהלו של אברהם, עדיין יכולים אנחנו וחובה עלינו ליישם את מהות המצווה בכלים המתאימים לדורנו זה, ובית הכנסת הוא מקום נפלא לכך.
פתחנו בדרשת חז"ל על כך שגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה. לפני כ-20 שנה שאלני יהודי תלמיד חכם מקיבוץ עין הנצי"ב האם מדובר ברעיון בעלמא או בדרשה הלכתית ממשית. לדבריו, בדרכו לתפילת מנחה ביום חם בעמק בית שאן, שם הוא מתגורר, הגיעו אורחים שחלפו בדרך מהדרום לצפון ועצרו לתחנת ביניים להתרעננות אצלו. ההתלבטות שלו באותה שעה הייתה האם להמשיך בדרכו לתפילת מנחה ולבקשם להמתין עד שובו (מנחה קצרה, כמה דקות בלבד), או להפסיד מנחה בציבור וכן להפסיד זמן מנחה בגלל השקיעה המתקרבת, ובמקום קבלת פני שכינה בתפילה לארח את הבאים בביתו.
עניתי לו שרעיונות תיאורטיים הם לא תורת חיים. תורתנו באמצעות מצוותיה מלמדת אותנו כיצד להוריד את האידיאליים הרוחניים ולחיות את החיים המעשיים. גם אם ברגש הדתי באופן אינטואיטיבי ראשוני היינו אומרים לאורחים להמתין עד שנחזור מהתפילה, כבניו של אברהם אבינו חובה עלינו ללכת בדרכו ולהפנים שהדתיות שלנו צריכה לכלול באופן מלא גם את הכלל שקבלת אורחים קודמת לקבלת פני שכינה. לכן יטפל באורחיו כאברהם ואחר כך, אם נשאר לו זמן עד השקיעה, יעמוד להתפלל.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
