ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
סיפור זה, שעל פניו עוסק בשבח המלאכה, נוגע במבט עמוק של החסידות על העשייה הגשמית בכלל ועל המלאכה בפרט. ר' דוד מגיע לאלקיש בשעה אחת אחר חצות. זמן זה מיועד בדרך כלל אצל הצדיקים ויראי ה' לאמירת תיקון חצות ולתפילה על גלות השכינה ועל הגאולה; אולם מתברר כי בשום מקום אין האור דולק. לכאורה, אין מי שעוסק בייחודים וכוונות גבוהות בזמן הזה, וכולם נמים את שנתם. מי שבכל זאת ער אינו עוסק לכאורה בעיסוקים מקודשים, אלא השכים קום לפרנסתו, או במילים גסות יותר, הוא טרוד ב'לעשות כסף'.
תיאורה של העיירה בשעה שר' דוד ור' יצחק מוורקי מגיעים אליה מעביר לנו מסר סמלי: לכאורה, העיירה כולה ישנה ושרויה בחשיכה, ובכל זאת אצל ר' בעריש האופה יש נקודה של אור. לכאורה, לפנינו דמות קטנה שכל מעייניה בפרנסה ובכסף, אבל המבט העמוק של ר' דוד מוליך לנקודת האור של המציאות, הנקודה האמיתית, שסביבה סובבת המציאות החיצונית כולה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
13 - חינה של ירושלים
14 - אור בחצות הלילה
15 - חלה של אחדות
טען עוד
רצונו של כל אדם הוא לעשות טוב לזולתו. זהו המניע האמיתי, זהו המניע החזק, שגורם לכל בני האדם לעבוד למען זולתם. בני האדם אינם מודעים למניע העמוק והמקודש הזה. הם חושבים שהמניע הוא הרצון הפשוט לעשות כסף, להתעשר, להרוויח, לחיות חיים טובים וכדומה. אולם מניעים אלו אינם אלא כיסוי למניע העמוק והחשוב, והוא רצונו של האדם להיטיב לזולתו.
בגישתו זו של ר' דוד משקף הוא את אחד היסודות של התפיסה החסידית, הגורסת כי המניעים השונים הגורמים לנו לעשות דברים שונים בחיינו אינם אלא כיסוי למניעים אמיתיים יותר ומקודשים יותר, שיסודם הוא עולם הרוח והכמיהה אליו.
בדרך זו מקבלים מניעים או תשוקות שונות משמעות מקודשת, כמו למשל בפסוק "הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'". הרעב הפיזי אינו אלא רעב רוחני המתלבש למראה עינינו בדמותו של רעב פיזי, אולם יסודו בתשוקה לדבר ה'. ר' דוד מזהה את הצורך של בני האדם לעסוק במלאכה כצורך עמוק ביותר של בני האדם להיטיב עם זולתם, אלא שבעולם המעשה מקבל הצורך הזה לבוש של עיסוק במלאכה.
העובדה שהאדם מקבל כסף עבור המלאכה עלולה לפגום באיכות הכוונה הפנימית שעליה מדבר ר' דוד. האדם הופך למי שעובד למען הכסף, והכוונה העמוקה של הטבה עם הזולת הולכת ונעלמת מן המודעות האנושית. אולם גם לקיומו של המניע הכספי מוצא ר' דוד את הצידוק: הכסף נועד על מנת לאפשר לאנשים להמשיך ולעסוק במעשי החסד שהם עוסקים בהם בשעת מלאכתם. בדרך זו הופך ר' דוד את הסיבה לתוצאה ואת התוצאה לסיבה. הכסף אינו הסיבה למלאכה, אלא להיפך, הסיבה למלאכה היא הצורך להיטיב לזולת, והכסף אינו אלא תוצאה אגבית שנועדה לאפשר את המשך מעגל החסד.
מתוך עדותו של ר' יצחק מוורקי עולה כי בשעה שדיבר ר' דוד ראה ר' יצחק שפניו של האופה הולכים ומאירים. הרגעים הראשונים בהם פוגשים ר' דוד ור' יצחק את האופה הם רגעים של אי נעימות מצדו של האופה. הוא חש שנתפס בעיסוק בדברים גשמיים בזמן שהיה צריך לעסוק בדברים הרוחניים התואמים את שעת החצות.
התנהגותו של ר' דוד משקפת לאורך כל הסיפור את המסר של ההטבה לזולת: הוא אינו מוכן להעיר איש כדי למצוא מקום לישון, והוא נוטל על עצמו את המשימה לנחם את האופה שאינו חש בנוח. ר' דוד חושף בכך את נקודת העומק של האור בתוך החושך.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
