ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
היינו, שאברהם אבינו פעל אצל ה' יתברך שלכל יהודי תהיה תמיד נקודה נקיה וקדושה, ושהקב"ה בעצמו מגן ושומר שלא תתלכלך בחטאים, אלא לעולם תישאר בטהרתה אפילו אם יעבור עליו מה שיעבור.
לא רק אברהם אבינו פעל והשריש בתוכנו את הנקודה הזו, אלא כל האבות הקדושים נטעו בתוכנו גרעין ונקודה של טהרה שלא תיפגם לעולם, כפי שכותב 'האמרי אמת': "אבי אדוני זקני ז"ל (ה'שפת אמת') אמר שעל זה אומרים בכל יום 'מגן אברהם', ואומרים 'מגן אבות בדברו' (ערבית של שבת), שהאבות מגינים על הנקודה הזו שלא נחטיאנה אפילו כשחוטאים, והנקודה הזו יכולה להגביה כל הגוף".
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חיי שרה): "ויש לנו להתבונן האיך אנו זוכים לזכות אבות, באיזו פעולה נהיה ראויים לקבל זכות אבות. כותב רבי יונתן אייבשיץ זיע"א בספרו 'יערות דבש', 'ואיך יעיז איש לומר 'מגן אברהם', והוא אינו שם על לב ללכת בעקבותיו, לרחם כל נדח'".
וממשיך: "הרי שגילה לנו, שכדי לזכות לנקודה של 'מגן אברהם' צריך האדם לדבק עצמו במידותיו של אברהם אבינו, כמו שהוא ריחם על כל נדח ועסק לפרסם שם שמים בעולם, כן צריך האדם לעסוק בענין זה לרחם על כל נדח בנפשו ובמאודו, כדי שנוכל לומר 'מגן אברהם', היינו לעורר רחמים בזכות אברהם אבינו. כי מי שבוחר בדרכי אבותינו ועושה כמעשיהם הוא יכול שתהיה לו יניקה מזכותם".
כמובן שהדברים הנכתבים על אבותינו הקדושים נכונים גם על אמותינו הקדושות, ואף יותר מכך, כפי שדורש ה'שפת אמת' זיע"א (פסח, תרמ"ב) שגם לדעת מי שאומר שזכות אבות תמה, זכות אמהות לא תמה, כי זכות האמהות הוא גדול יותר ומגיע למקומות רחוקים יותר מזכות האבות, כי הנשים רחמניות ביותר.
השבת הקרובה, י"א בחשון, יחול יום ההילולא של רחל אמנו עליה השלום. כתוב (בראשית ל, א) "ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה, ותאמר רחל אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי".
כותב 'הלקח והלבוב' (לך לך) שנראה מפסוק זה שרחל חידשה בתפילתה מושג חדש, שבלי בנים עיקר החיים חסר, ובלי בנים היא בבחינת 'מתה', ועל ידי שטענה כך ליעקב אבינו, היא נתנה לו את שפחתה בלהה ונולד דן.
ובירמיהו כתוב (לא, יד- טז) "כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו. כה אמר ה', מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעלתך נאם ה' ושבו מארץ אויב. ויש תקוה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם". כותב רש"י בפרשת ויחי (מח, ז) "שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים".
על ידי שטענה 'הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי', זכתה רחל אמנו להביא לעולם את שבט דן, שתפקידו היה להיות מאסף לכל המחנות. עבודת דן הייתה שלא תאבד אף נפש מישראל ולהחזיר כל נשמה אבודה לבעליה- לכלל ישראל ולאביהם שבשמים.
כל נפשות ישראל הנחשלים שהיה הענן פולטן מחמת עוונותיהם ובפרט בעיניני קדושה, שבט דן היה קולטם, מחזירם ומביאם חזרה לאומה הישראלית ולעבודת ה'. וכל זה מכוח התעוררות התפילה של רחל שאמרה 'הבה לי בנים', וכוונתה אומר 'הלקח והלבוב' לאלו הבנים שהיה הענן פולטם בגלל חטאיהם שכולם יחזרו לחיק יהדותם. רחל אינה מוותרת על אף אחד מהם, עד שכולם יחזרו למקומם.
ה'חתם סופר' ורבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א כותבים שכלל ישראל היו צריכים להיגאל כבר כמה פעמים גאולה שאינה שלמה, אבל הטעם לאריכות הגלות היא 'כי לא ידח ממנו נידח', כדי שלא ישאר שום יהודי בחוץ בעת הגאולה, רק שכולם יבואו למקומם הראוי ולתיקון השלם ואז תהיה הגאולה השלמה.
לפי דבריהם מפרש 'הלקח והלבוב' את דברי הנביא ירמיהו ש'רחל מאנה להנחם על בניה כי איננו', היינו, כי רחל אינה מסכימה להנחם על בניה בשלמות, אף שכבר היה ראוי להיות הגאולה שאינה שלמה, ובכל זאת 'מאנה להנחם' היא איננה מסכימה לקבל נחמה כזו שאינה כוללת את כל בניה, כי ו'אם אין- מתה אנכי', כלומר, בלי בניה בשלמות היא אינה מוכנה לגאולה. והקב"ה משיב לה- 'מנעי קולך מבכי וכו' ושבו בנים לגבולם', כי כל הבנים יחזרו לגבולם בכוח הדמעות של רחל אמנו.
על הפסוק בפרשתנו (יד, יג) "ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי" כותבים חז"ל (ילקוט רמז שעג) "זה מיכאל, והוא הגיד לאברהם שנשבה בן אחיו. ולמה נקרא שמו פליט, אלא בשעה שהפיל הקב"ה את הס"מ ממקום קדושתו, אחז בכנפיו של מיכאל ופלטו הקב"ה והצילו מידו, לפיכך נקרא שמו פליט".
הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל פירש שיש ללמוד ממדרש זה כי הס"מ רוצה לבטל כל הקדושה בעולם ואפילו את המלאכים הוא רוצה להפיל לשאול תחתיות, ורק הקב"ה 'פלטו' מידו. ולמדים אנו מכך שאנחנו וילדינו בסכנה גדולה ועצומה מהיצר הרע ו'לולא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו'.
על ידי שאדם מבין שאי אפשר לו לסמוך רק על שכלו וכוחו לנצח את היצר הרע, הוא מכיר את הצורך לשפוך דמעות בתפילה לבורא עולם שיצילהו מפח היקוש של היצר הרע, ולהתפלל על הצלחת חינוך הילדים שיראה מהם נחת יהודי.
בעל 'האור גדליהו' זיע"א אביו של מחבר הספרים 'הלקח והלבוב' אמר, שמי שנכנס לקבר רחל מרגיש צורך לבכות, כי כתוב רחל 'מבכה' ולא בוכה, לשון פועל יוצא, שהיא גורמת לאחרים לבכות. וביום ההילולא שלה י"א חשון יכולים להוריד דמעות ולבכות על עתיד צאצאינו שיהיו נאמנים לה' ולתורתו, לעורר כוח שבט דן ולעורר את הבטחתו של הקב"ה לרחל אמנו על הגאולה השלמה במהרה בימינו 'ושבו בנים לגבולם'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











