ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לאורך ספר דברים כולו אנו למדים על כך, ומשה רבנו מזהיר מפני סכנות הארץ הזאת. לא זו בלבד, אלא שבשעה שעמד משה רבנו להיפטר מהעולם בישר לו ריבונו של עולם את העתיד הצפוי לאומה. עתיד זה כלל אינו מזהיר: "הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ". ריבונו של עולם לא אומר שישנה אפשרות שהעם יקום ויזנה ולא בטוח שהיא תתממש. הדברים מנוסחים בלשון ודאי – הכניסה לארץ משמעה התמוטטות האמונה והליכה אחרי אלוהי נכר הארץ.
התורה לא מנמקת כאן מפני מה הדבר מתחולל, אולם ממקומות אחרים בספר דברים ובספרי הנביאים ניתן לעמוד על הסיבה: עם שהיה רגיל להליכה במדבר באור עמוד האש והענן ובנוכחות שכינה, ומזונו היה לחם שמיים בלבד, פוגש את ארץ ישראל, שמתנהלת לפי כללים אחרים לחלוטין ומחוללת תנועות נפשיות מנוגדות. לא זו בלבד, אלא שבארץ הזאת מתקיימת תרבות מפותחת מאוד – תרבות כנענית – המהווה אלטרנטיבה מוחלטת להליכה במדבר, כמו גם לחיי הקדושה. הערים הבצורות, החקלאות המפותחת, והכול עטוף באליליות מוחשית מלאת הארוס. ההסתערות על הארץ, על טובה, על התרבות שבה, על השחרור והחירות המתחוללים בשעה שאדם מתנחל בקרקע משלו ועובד את אדמתו שלו, המפגש עם הכנענים ועם צורת חייהם – כל אלה יוצרים לחץ עצום שמביא להתמוטטות כמעט מוחלטת.
ואכן, כך באמת אירע. לאחר הכניסה מלאת ההוד והמופת בימי יהושע, באו מאות שנים של תקופת השופטים, שבהן התממשה הנבואה שניתנה למשה רבנו. עם ישראל נטש את דרך ה' ומצא עצמו הולך אחר אלוהים אחרים, ומתנכר לייעוד הגדול של הכניסה לארץ. מהלך זה מתואר כאמור בפרשתנו כמהלך צפוי, אך לא כפוי. כוח הבחירה החופשית שבצלם האלוקים של האדם מלמד כי אפשר היה לעצב את מהלך ההיסטוריה אחרת, אולם התנאים כולם משכו את האומה לכיוון נורא זה של עזיבת הכול, והדבר היה ידוע מראש לא רק לקב"ה, צופה הנסתרות, כי אם גם למשה רבנו, וממנו לאומה כולה.
השאלה העולה מכאן אינה מופנית אל האומה הישראלית כי אם אל ריבונו של עולם - אם העתיד הוא כה צפוי וכה ידוע, ואם הוא נאמר למשה רבנו כנבואה מוחלטת המלמדת כי אלו יהיו פני המציאות, מפני מה הכניס ריבונו של עולם אותנו לארץ, ולא הותיר אותנו במדבר כדי למנוע את הנפילה הקשה? מה טעם יש בכניסה לארץ אם היא מרחיקה אותנו מהדבקות הייחודית של ההליכה במדבר?
לא להסתגר
דומה כי התורה מלמדת אותנו עיקרון יסוד בדרך זו. היא מלמדת כי העובדה שייתכן שתהיה נפילה וקריסה, אינה מלמדת על הרשות להשתמט מדרך החיים היסודית והעקרונית. עם ישראל חייב להיות בארץ ישראל, ועל כן הוא ייכנס לארץ ויתנחל בה. אם הוא ייפול הוא ישלם מחיר כבד, והוא יידרש להתעלות מנפילתו (מה שאכן אירע בימי שמואל ודוד), אולם לא מפני סכנת הנפילה מרחיק ריבונו של עולם את העם מהארץ. סכנות רוחניות לא נודעו להיות דבר שנכנעים להן, ובשל כך בורחים למדבר. סכנות אלו נועדו להיות אתגר להתגברות, ובשעה שמתגברים עליהן ממלאים ייעוד גדול וחשוב בחיים. אם חס וחלילה לא מצליחים ונופלים נאלצים להסתבך בתסבוכת החטא, ולשוב ממנו בדרך קשה ומורכבת, אך לא בגלל סכנת הנפילה אנו מתרחקים מהחיים.
יסוד זה הוא יסוד גדול בדרכי התשובה. בשעה שאנו עומדים ועושים את חשבון נפשנו, עולה לעיתים המחשבה כי טוב היה לנו שנחדל להיות כה מעורבים במהלך החיים. הבקשה לברוח למדבר, להתנכר לחובות החברתיות, להסתגר בתוך עולמנו שלנו, לשמור על עצמנו מפני נפילה - כל אלה הולכים וגוברים, ואף נתפסים לעיתים כדרכה של תורה. בייחוד בשעה שאדם מכיר בחטאים שנוצרו בו דווקא מכוח המגע עם המציאות - גוברת בו הנטייה לבריחה ולעזיבה של הכול, לחיזוק חומותיו האישיות ולהתנכרות למרחב שסביבו.
התורה מלמדת כי לא זו הדרך. את הצריך לתקן חובה לתקן, ובשעה שאין מתקנים מתחייב האדם בנפשו על הזנחת החובות המחייבות אותו. אסור לו לפחד מפני הנפילה, להכתיב את סדר היום הרוחני. בחששות ובסכנות חובה להתחשב, אך לא הם קובעים את התנועה הרוחנית העיקרית. ממשנתו של הרב קוק זצ"ל למדנו כי החטא היותר גדול הוא ההחלטה לפרוש: "וביטול עצם טבעיותם של החיים, כדי שיהיה האדם בלתי-חוטא, זהו עצמו החטא היותר גדול, 'וכפר עליו מאשר חטא על הנפש'" (אורות התשובה). אנו נתבעים אפוא להליכה עדינה מאוד, בין המעורבות בציבור בחיים, ובין מהות החיים החותרת תמיד לעולם מתוקן יותר, צדיק יותר ובלי חטא. בזהירות אנו פוסעים בין הקטבים, חיים בכל עת את עוז החיים הטבעיים ביחד עם התיקון והתשובה, ובכך פועלים מתוך העולם בדרך הישרה הפונה מעלה מעלה.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
