ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
1 שכרך הרבה מאוד"
. המפרשים
2
מסבירים כי עידוד זה של ד' לאברהם בא עקב פחדו מנקמת המלכים על
מלחמתו בהם, ולאור חשש זה מגיעה הבטחת ההגנה מאויביו.
מרן הרב קוק זצ"ל מבאר מימד מיוחד ועמוק בברכת "אנכי מגן לך". נקדים ונאמר שאברהם אבינו הוא בעל
החסד הגדול הראשון שהופיע בעולם. אברהם מכניס אורחים, מתפלל על הרשעים שיינצלו מפורענות וכו'. בנוסף
3 לכך אברהם מייצג את הופעת מידת החסד בעולם כמאמר הכתוב "תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם..."
.
הרב מסביר שישנה סכנה לבעל חסד המשפיע את טובו לכל, ללא הבחנה בין צדיקים לרשעים. הסכנה היא
איפוא ביחס הדו כיווני בין המשפיע למקבל "ומה אפל הוא המצב, כשהנושאים השפלים והמזוהמים יחזירו
4 השפעתם, אחרי אשר נפגמה תחת ידם אל הנותן והמשפיע..."
. להבנתי, ההסבר לכך הוא כי כל אדם העושה
חסד עם הזולת בהכרח מושפע בצורה עקיפה במשהו מאישיותו של מקבל החסד. אין כאן מעשה נתינה גרידא
אלא עירוב וקירוב בין הנפשות השונות, מכאן הסכנה בספיגה של דברים שליליים מהאחר, מהרשע.
כך היא המידה בחסד שבין בני האדם, ברם החסד האלוקי של הקב"ה אינו כן "אמנם זהו כוחו של חסד אל
עליון... שלא תשוב שום השפעת קבלה כי אם מהנושאים הטהורים... וכל הרשעה כולה, היא רק מקבלת ולא
5 משפעת"
. השפעת שפע החיים על הרשעה אינה גורמת השפעה שלילית כלפי פמליא של מעלה. זו היא אם כן
ברכת ההגנה שלה זוכה אברהם, "אברהם הובטח ב'מגן' שלא תזיקהו השפעתו...לרעים ולטובים" כמו השפעת
6 החסד האלוקי כך אברהם אף שישפיע לרשעים לא יינזק בכך "מעין דוגמא של חסד של מעלה"
.
בהמשך דבריו מציין הרב קוק זצ"ל כי ישנם אנשים הנצרכים לשמירה לא להיכנס לשום מקום שפל, ואף אם
7 ישפיעו שם טוב וחסד הם יינזקו. הרב מביא את דבריו של רבי "אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ"
שנבעו מחשש זה.
בנוסף ישנם הגדרות תורניות המגבילות את החסד במצבים מסוימים למשל, האיסור של 'השבת אבידה לנכרי'
וכיו"ב .
לסיכום, דרך החסד של אברהם אבינו זכתה להגנה מאת ד' שלא תינזק בקבלת דברים שליליים מן האחר, לכן
אצל אברהם ישנו חסד ללא גבולות. אכן גם כל אדם יש לו להיזהר ולהיות מודע לסכנה של נתינת חסד ללא
גבולות , שכן הכל זקוקים לשמירה והגנה אלוקית בכדי לא להינזק.
1
ספר בראשית פרק טו, א.
2
למשל רש"י, הרמב"ן, הספורנו ועוד לגבי 'שכרך הרבה מאד' נחלקו המפרשים.
3
ספר מיכה פרק ז, כ .
4
אורות הקודש ד, עמ' תצט
5
שם
6
שם
7
בבא בתרא דף ח,א
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











