ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
"וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם" (בראשית י"ד יג).
רב הסתום על המפורש בפסוק זה. נשתדל לעמוד על שתי שאלות:
א. מי הוא הפליט וממה פלט? ב. מה הקשר בין החלק הראשון של הפסוק לחלקו השני?
חז"ל זיהו את הַפָּלִיט עם עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, שמשה רבנו נלחם בו והביסו (במדבר כ"א לג ועוד).
למה הוא מכונה פליט?
לדעת רבי יוחנן: "זה עוג שפלט מדור המבול (שברח לא"י - רש"י, אומנם עיינו זבחים דף קיג ע"ב, שם משמע שנצמד לצידי התיבה)" (נדה דף סא ע"א).
במדרש לעומת זאת הסבירו: "עושה אותו שירים שנאמר 'כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים' (דברים פרק ג' יא) (במדבר רבה פרשת חקת פרשה יט). כלומר, אמרפל וחבריו הצליחו לחסל את הענקים שגרו בעבר הירדן המזרחי, אבל עוג הצליח להינצל, לא נהרג ולא נפל בשבי, לכן הצליח להגיע לאברהם ולבשר לו על נפילת אחיינו בשבי.
לפני שמשה נלחם בעוג מלך הבשן, הקב"ה היה צריך לחזקו ולעודדו. וז"ל הכתוב:
"... וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ" (במדבר כ"א לג-לד).
שואלים חז"ל ממה חשש משה? ועונים "א"ר יוחנן אר"ש בן יוחי: אמר: שמא תעמוד לו זכות של אברהם אבינו, שנאמר ויבא הפליט ויגד לאברם העברי" (נדה שם).
לכאורה, העיקר חסר מן הספר, הגמרא הסבירה לנו שמשה חשש שמא תעמד לזכותו של עוג הטובה שעשה עם אברהם, שעזר לו להציל את לוט, אך אין כל הסבר מדוע זכה עוג להינצל מן המבול, או להינצל מאמרפל- נמרוד הגיבור, וחבריו?
לא זו אף זו, לדעת חז"ל עוג עזר לאברהם כחלק ממזימה שפלה, וז"ל המדרש: "ויבא הפליט אמר ר"ל משום בר קפרא: פליט היה שמו ולמה נקרא שמו עוג? שבא ומצא את אברהם עסוק במצות בעוגות הפסח, ולא בא לשם שמים אלא לשם נויה של שרה, אמר בלבו הריני מבשר אותו והגדוד הורגו ונוטל אני את שרה אשתו" (דברים רבה (וילנא) פרשת דברים פרשה א), אם זו כוונתו, מה זכות יש לו?
ברשות הקוראים, נציע את ההסבר הבא שיתרץ גם את השאלה השניה שעסקה בשאלת הקשר, בין שני חלקי הפסוק.
כבר בסוף פרשת בראשית, מפגישה אותנו התורה עם שחיתות נוראה, שפשתה בעיקר בין בעלי הכח והשררה, שניצלו את כוחם כדי לחמוס את נשותיהם היפות של החלשים. בפרשת נח, התורה מספרת לנו כי השחיתות התפשטה, בכל הרבדים של החברה "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים" (בראשית ו' יא) ופירשו חז"ל (ורש"י בעקבותיהם) "ותנא דבי רבי ישמעאל: בכל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה" (סנהדרין נז ע"א), (עיינו בדברינו לפרשיות נח ולך לך תשע"א.)הבעיות ממשיכות גם בפרשת לך לך, כשאברהם פחד שירצחו אותו כיון שיש חשש שפרעה יחמוד וייקח את שרה אשתו, כפי שאכן קרה:
"וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ:...וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד: וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה" (שם, י"ב יב-טו).
בעולם עם "סולם ערכים" שכזה, מזימתו של עוג מקבלת משמעות הרבה פחות חמורה ואולי אפילו העניקה לו נקודות זכות, שהרי חבריו הנפילים היו הרבה יותר גרועים ממנו:
"וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ:... הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם" (בראשית ו' ב-ד). (עיינו עוד במהרש"א חידושי אגדות מסכת נדה, שם, אודות דרכו המושחתת של אביו של עוג ואכמ"ל).
הדרך להתמודדות עם בעיות מסוג זה, היא הברית שהקב"ה כרת עם אברהם ובניו בפרשתנו, היא ברית המילה שהחליפה את הברית עם כל בשר.
ההתגלות האלקית בדבר בְרִית המילה והבשורה על זרעו משרה, הייתה דווקא בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, בַּעֲל בְרִית אַבְרָם המופיע בחלק השני של פסוקנו.
לכן חשש משה, אבל בזכות שמירת הברית, נפל עוג בידי זרעו של אברהם, בימי משה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
