ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
פרט לכך שאברהם במהותו הוא איש של חסד, איש הרודף אחר חסד, התורה שופכת אור נוסף לגבי דרך חייו (בראשית, יח, יט):
כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט…
כלומר, מהפסוק אנו למדים שאברהם מחפש את דרך ה', בודק אותה ומנסה ללכת בעקבותיה.
בצורה דומה, הגמרא (סוטה יד.) מלמדת אותנו שכדי ללכת בדרכיו של הקב"ה, עלינו לקיים חסדים:
ואמר רבי חמא ברבי חנינא, מאי דכתיב: "אחרי ה' אלקיכם תלכו" (דברים יג, ה)? וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר: "כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא" (דברים ד, כד)! אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה:
הקב"ה ביקר חולים, דכתיב: "וירא אליו ה' באלוני ממרא" (בראשית יח, א), אף אתה בקר חולים;
הקב"ה ניחם אבלים, דכתיב: "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו" (בראשית כה, יא), אף אתה נחם אבלים;
הקב"ה קבר מתים, דכתיב: "ויקבר אותו בגיא" (דברים לד, ו), אף אתה קבור מתים.
ניתן להבין את הדברים בצורה עמוקה יותר (שמעתי מפי מו"ח). בתורה נאמר שהאדם נברא בצלם אלוקים והמשמעות של אמירה זו היא שבכל אחד מאתנו קיימות תכונות אלקיות. מהגמרא שראינו לעיל, המלמדת אותנו על תכונותיו של הקב"ה, תכונות של חסד, עולה, אם כן, כי תכונות אלו טבעיות לנו – הן חלק ממשי מאתנו.
דבר זה נותן לנו כוח מיוחד לעשות חסד. איננו צריכים לרכוש מבחוץ תכונות של חסד, עלינו לגלות את תכונות החסד הנמצאות בתוכנו.
ננסה להעמיק בנקודה זו ולראות את המשמעויות הנוספות שלה. הרמב"ם (מגילה וחנוכה, ב, ז) כותב שהשמחה הגדולה ביותר היא לשמח אחרים, לשמח עניים:
מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו נ"ז, טו) (רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה, פרק ב, הלכה יז).
ומדוע? מדוע הדבר המשמח ביותר הוא דווקא לשמח אחרים?
נראה שכאשר אדם נמצא ליד אנשים עצובים, הרי שהם משפיעים עליו וגורמים לו להיות עצוב כמותם, אך אם הוא משמח אותם, כולם מתמלאים בשמחה וממילא גם הוא הופך להיות שמח יותר. אולם, הדברים עדיין אינם ברורים לחלוטין, שכן, לפי הסבר זה, בכדי להיות שמח, אין צורך לשמח אחרים, ניתן פשוט ללכת למקום בו יש אנשים שמחים!
אם כן, מדוע יש שמחה מיוחדת כשמשמחים אחרים? קודם לכן הסברנו, שכיוון שהקב"ה ברא אותנו בצלם אלקים, קיימות בנו תכונות אלקיות, ודייקנו שבעקבות העובדה שהקב"ה מלא בתכונות של חסד מדובר בדבר טבעי עבורנו. זאת אומרת, שכאשר אדם עושה חסד ומשמח אחרים, הוא למעשה משתמש בתכונות הטבעיות שלו, וממילא נהיה שלם ושמח יותר.
ייתכן שזו כוונת הרמב"ם, המבאר "שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה". כלומר, אדם המשמח אנשים אחרים, משתמש בתכונות האלקיות שבתוכו, נהיה דומה לשכינה, וממילא הוא מתמלא בשמחה ושלימות.
ננסה לבאר בצורה נוספת מדוע המשמח אחרים נהיה שמח יותר. לעיתים אדם חש בתוכו שהוא אינו שווה הרבה. כאשר אדם עוזר לאחרים ומשמח אותם, פתאום הוא מגלה שיש בו כוחות חדשים שלא הכיר עד כה, פתאום הוא מביא שיש בו הרבה יותר עוצמה ממה שחשב עד היום. דבר זה מביא אותו לשמחה עצומה בכוחות החדשים שגילה, וממילא הוא יכול כעת לעזור יותר לאחרים, ולשמוח יותר בכוחות הנוספים שמגלה בעצמו.
אברהם אבינו – מקור החסד בעולם. אברהם אבינו מחפש את רצון ה', הוא מבין שרצון ה' מתאים לתכונות הטבעיות שלו. אמנם אברהם משקיע בחסד, אך מכל הפרשיות ניכר שדווקא החסד הוא זה שמחייה את אברהם. ננסה ללכת בדרך ה', בדרך תורה ומעשים טובים, בדרך חסד ומשפט "כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ – כי באלה חפצתי נאום ה'" (ירמיהו ט', כג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
