ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
1
2 אברהם אחרי שנים ארוכות של ישיבה על אם הדרך לסדום
והחזרתם של חלק מאנשיה בתשובה, מנסה בהזדמנות
האחרונה להציל את העיר, מכח הצדיקים אשר בתוכה.
לכאורה, הרשעים צריכים לבוא על דינם, ומדוע יהיו הצדיקים שבעיר סיבה להצלתם? ואכן, הרד"ק לדוגמא כותב שאברהם
3 כלל לא התפלל עלהרשעים אלא רק על ה'מקום'
. אך שאר הפרשנים סברו והסבירו כי אברהם התפלל דווקא על הצלת
הרשעים מכח הצדיקים.
נשאלת השאלה : איך זה עובד?
בדברי מרן הראי"ה זצ"ל מצאנו כמה אופנים של הסבר מה היא פעולת הצדיק והשפעתו על ההמון, להלן , נדון בשניים מהם:
ראשית, יש להבין שהרשעה עצמה איננה דבר שעליו להימחק, אלא דווקא להתברר. אין לך דבר שאין לו מקום, והרישעה
רק הוציאה דברים מהקשרם הרחב והנכון - וכאן מגיעה פעולת הצדיק: "הצדיק הקדוש האמיתי הוא מאחד בתוכו את כל
4 ההפכים. וכל הטוב המפוזר בעולם ... הוא מאחדם בכוחו הגדול..."
. בכוחו של הצדיק לתת את המקום הנכון לכל כח
ולכל נטייה בעולם, ובכך לתת מקום גם לרשעים, שהוציאו כח מסויים מהקשרו.
הבולט ביותר בחטאי סדום היה הפירוד שלהם, אין חסד ! כל אחד ואחד הוא פרט לעצמו 'ויסתדר לבדו'. הפירודיות הזו
ניזונת מהתאווה, שימת הגוף במרכז, ואכן מצד הגוף באמת כל אחד נפרד לחלוטין מחבירו. אך אם יש צדיק בתוך העיר,
בכוחו לתקן את הפירוד הזה, ולאחד את כולם, וכך גם רשעתם תתפוגג, כיוון שכוחותיהם שיצאו מכלל איזון, יקבלו את
הקשרם הנכון בזכותו של ה'צדיק'.
אם נעמיק מעט, הצורך ב'צדיק' הוא לא רק לרשעים שיצאו מכלל איזון. גם האדם הנורמטיבי, העוסק בדברים טובים ככל
שיהיו, אם לא יתחבר למערכת רחבה העוסקת בכל צדדי הטוב שבחיים, הוא עלול ליפול לתחושת ריקנות אפילו
במעשיו הטובים, מכיוון שהם איבדו את ההקשר הרחב שלהם. תקנתם של אנשים אלו טמון ב'צדיק':"הריקניות שבחיים
5 מתמלאה בכחם של צדיקים עליונים, שחייהם תמיד מלאי ישות של אמת הם"
. על ידי התחברות לצדיק, התוכן הפרטי
מקבל משמעות רחבה, ומצליח להתחבר למקורו השלם, ממנו הוא שואב את כל ה'חיות', וממילא אין כבר מקום לריקנות.
זכה דורנו, המצפה לרגלי משיח, להיות כלי מוכן לקבל שפע זה מהצדיקים:"סמוך לעקבא דמשיחא מתרבה סגולת
האחדות באומה, והמעשים הטובים, והדיעות, והאור האלהי שנמצא בצדיקים, פועל על קדושת הכלל יותר מבשאר
6 הזמנים"
.לא נותר לנו אלא להידבק בתלמידי חכמים, וכפי שקרא בעוז מרן הרב זצ"ל: "...יסוד דבקות נפשית בחכמים
ותלמידיהם, או, כפי המבטא של החסידות, התקשרות עם הצדיקים. יסוד זה, י שהחסידות טפלה בו הרבה, צריכים אנו
להקימו, בשכלול גדול והדור מאד, בתור אוצר חיים, והדום רגל לשכינה"!
1
ספר בראשית פרק יח, כד.
2
עיין דברי רש"י לבראשית פרק כ, א: "ויסע משם אברהם" - כשראה שחרבו הכרכים ופסקו העוברים והשבים נסע לו משם...
3
רד"ק בראשית פרק יח, כד: "ולא תשאל מקום - לאמר לאנשיה מקום כיהרשעים דין הוא שילקו איש איש לפי עונו, אבל להשחית המקום..."
4
אורות הקודש, חלק ג, עמ' שז.
5
שמונה קבצים, קובץ ג, אות יט.
6
שמונה קבצים, קובץ ב, אות רצב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
