ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ: וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלוקים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל: וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר כ"א ד-ו).
לכאורה, כמה דברים אינם ברורים:
א. מה הקשר בין הצורך לסב את ארץ אדום ובין התלונה על המן?
ב. כיצד זה מכנה העם את המן ה"לֶּחֶם הַקְּלֹקֵל"? והרי מאכל זה כבר הוגדר "וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ" (שמות ט"ז לא), דרשו חז"ל "טעם כל המינין טעמו במן" (יומא דף עה ע"א) ושם דרשו חז"ל אודות ניסים נוספים שארעו בהקשר לירידת המן:
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מדבר שירד להם בבקר בבקר, מלמד שירדו להם לישראל אבנים טובות ומרגליות עם המן".
ג. מדוע העונש על התלונה הינו "הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם", מה הקשר בין התלונה לבין העונש?
אחת ההלכות שחלק גדול מאוד מעם ישראל מקפיד עליו הוא הדלקת הנרות בערב שבת. הגמרא במסכת שבת בשם רב ורבא קובעת "הדלקת נר בשבת - חובה" (דף כה ע"ב). ומסביר ה"משנה ברורה" (סי' רסג ס"ק א) כי זהו חלק ממצות עונג שבת. בעלי התוס' במקום (ד"ה הדלקת נר) מסבירים "פי' במקום סעודה, דחובה היא שיסעוד במקום הנר משום עונג". פשר העניין הוא, שחלק מההנאה בסעודת שבת תלוי בהדלקת הנר. כאשר אדם אוכל סעודה, הנאתו בנויה על שני עקרונות:
א. טעם - האוכל.
ב. מראה האוכל. לכן הדלקת הנר המאפשרת להנות גם ממראה האוכל היא חלק בלתי נפרד מ"חובת" ענג שבת.
המן, האוכל הניסי, שליוה את בני ישראל עד הגיעם אל ארץ נושבת, היה מעדן מבחינת טעמו. כל אדם היה יכול למצא בו את הטעמים הרצויים לו. הדור הראשון שיצא ממצרים הכיר את האוכל הטבעי שגדל במצרים, הן בשדות הירק והן במימי היאור. לכן היה יכול למצא במן את הטעם בו הוא היה חפץ ברגע מסויים. אומנם על ההנאה הטבעית ממראה האוכל היה צריך לוותר. האספקה הרצופה, שהבטיחה הגנה מפני הרעב במדבר, בצירוף הטעם המבוקש, חיפו על המראה שלא עורר תיאבון.
בני הדור השני, אלה שנולדו במדבר, לא הכירו אוכל טבעי וממילא לא יכלו לבקש טעם מסויים, אהוב או רצוי. דור זה התקיים על אוכל ניסי חסר צורה וחסר טעם. מצב זה לא גרם להתמרמרות ותלונות כיוון שלא הייתה לדור זה, שהיה מבודד במדבר, האפשרות להכיר אוכל טבעי. שני הדורות, נהנו מהנהגה ניסית שבאה לידי ביטוי בעוד כמה תחומים כמו שמתואר בכתוב:
"שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה: ... הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם ... הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר" (דברים ח' ד, טו-טז).
עם הגיעם לגבול ארץ אדום, פגשו לראשונה בני הדור שנולד במדבר אוכל טבעי, אוכל שהיו לו תכונות של מעוררי תאבון, הן מבחינת טעמו והן מבחינת מראהו. עכשיו החלו האנשים להתלונן על המן. תשובתו של הקב"ה הייתה פשוטה תחליטו אם אתם מעוניינים בהנהגה ניסית הכוללת הגנה מנחשים ושרפים, המחיר הוא אוכל ניסי ללא צורת אוכל. אם הנכם מעוניינים בהנהגה טבעית, תקבלו אוכל מעורר תאבון אבל אז תאלצו להתמודד עם פגעי הטבע במדבר.
גם אנו נוכל ללמוד מכאן לקח כללי:
אי אפשר למתוח את החבל משני קצותיו, צריך להחליט טבע או נס!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
