ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
מעניין, שיום ההילולא של ה'חסד לאברהם', מגדולי המקובלים בדור שאחרי האר"י הקדוש, חל תמיד סמוך לשבת חיי שרה – 'שבת חברון', ביום כא' או כד' חשוון. ועוד פרט מעניין המחבר את ה'חסד לאברהם' לשבת חברון – בספרו הוא כותב על מעלת הקבורה בחברון, "הנפטרים בה ונקברים בה זוכים לעלות נפשותיהם, כי הוא יתד תקוע לעבור לגן עדן תחתון בלי עיכוב", ואכן הוא קבור בבית העלמין היהודי העתיק בחברון.
וכך מסופר על כניסה זו (מתוך ספר חברון 'זכרון ירושלים'): "פעם אחת בא פחה מאיסטנבול לעיר הקודש חברון, וכשהלך להתפלל במערת המכפלה, רצה לראות מה יש בתוך המערה, ונפלה החרב שלו מן התיק, והייתה זו חרב מצופה בזהב ובאבנים טובות.
גזר הפחה על הישמעאלים שיוציאו את החרב מהמערה. הורידו אותם בחבלים ולא הספיקו, עד שהוציאם מתים. וכיוון שראה הפחה כך, גזר על היהודים להיכנס אל המערה ולהוציא את החרב. הפילו גורל ויצא הצדיק "חסד לאברהם". הלך הצדיק למקווה וטבל ונתעטף בתכריכים, וכל אותו הלילה היה דורש בדברי קבלה.
משהאיר השחר, אמר לחבריו שיתפללו בעדו כל עוד הוא בפנים המערה, שלא יאונה לו כל רע. הלך למערת המכפלה וקשרוהו בחבל וירד לתוכה. וכיוון שירד, החזיר להם החרב בחבל ואמר: "הגיעה השעה שאראה תוכה"…
הלך בפנים המערה וראה אדם אחד עומד. נתפחד וקרא "שמע ישראל", ואחר-כך שאלו: 'מי אתה?" - השיב: "אני אליעזר עבד אברהם". אמר לו אליעזר: "המתן כאן עד שאשאל רשות מאברהם, יצחק ויעקב, אם תיכנס".
נתנו האבות רשות ונכנס. ומרוב הפחד נתעלף... נתנו לו ריחות-בושם להריח, קם על רגליו וסיפר להם המעשה. כיוון שראה שהמקום גן העדן הוא, לא רצה לצאת מתוכו. אמרו לו האבות: "זה אינו אפשר. עכשיו צא ומחר אתה עמנו".
העלוהו בחבלים ובא לביתו שמח וכל ישראל שמחים עמו. אמר לחבריו: "כך וכך נגזר עלי וכך רצוני!". וכל הלילה היה דורש לפניהם בקבלה עד קודם אור הבוקר. אותה שעה ירד למקווה שבביתו, טבל ולבש תכריכים וקרא "שמע ישראל": …ויצאה נשמתו בטהרה.
לעיתים, יש סיפורים על גדולי ישראל, שממש מבטאים עניין שהם כתבו בספריהם. כזה הוא הסיפור שלפנינו. בספר 'חסד לאברהם' (מעיין ג' נהר יג') הוא כותב על מעלתם של ירושלים וערי הקודש בארץ ישראל. במיוחד הוא מאריך במעלתם של חברון ומערת המכפלה. המערה היא כחצר לגן עדן, ומעבר לגן עדן התחתון.
ומבאר שם, שהיה מאבק בין ישראל לאומות העולם על הקבורה והאחיזה במערה, כי מי שקבור במערה, הרי נשמות צאצאיו יכולים בעת הפטירה לעבור דרך שם לגן עדן. ומבאר, שהמילה 'תקע', רמוזה בתורה ב- ג' מקומות: "ויעקב תקע את אהלו בהר", "ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד", "ותקע כף ירך יעקב". עניין זה רומז למאבק בין ישראל לאומות העולם על המערה.
יעקב עושה מאמץ, שיקברו הוא ואשתו במערת המכפלה. וזו הכוונה, שתקע את אהלו, אהלו זו אשתו, שהיא עיקר הבית, והמילה 'את' באה לרבות את עצמו. מולו, מתאמץ לבן לתקוע את אחיו במערה. אחיו אלו ישמעאל ועשיו, שיש להם גם כביכול אחיזה באברהם רוכש המערה, שהרי הם צאצאיו.
בהמשך, כשלבן נכשל במאמציו, מגיע מלאכו של עשיו ונאבק ביעקב, שהרי לעשיו יש אחיזה גם ביצחק הקבור במערה, וזה 'ותקע כף ירך יעקב'. אך יעקב גובר, וה' מרפא אותו מצליעתו, והוא זוכה להיקבר במערה עם אשתו, ומעתה רק זרעו עובר דרך המערה לגן עדן.
רעיונות אלו גנוזים בסיפור. בתחילה, מנסים הישמעאלים להוציא את החרב מהמערה. חרב היא עניינו של עשיו. כלומר – ישמעאל ועשיו חוברים כאן יחד ומנסים להיכנס למערה, שהיא פתח גן עדן. אך הם מתים, שהרי אין להם אחיזה במקום זה. כמובן, גם אין להם אחיזה, כי זה מקום קדוש ופנימי, המחבר שמיים וארץ, ואותם מעניין רק הזהב והממון החומרי, שמצפה את החרב. אותם מעניין הציפוי – החצוניות, ואין בכוחם להיכנס פנימה.
ואז, מגיע יעקב. איש הפנים, ה'חסד לאברהם', שמבין את סודו של המקום, טובל ומסיר מעליו את החיצוניות. יושב כל הלילה ועוסק בקבלה ופנימיות, ומשתלשל בכוח התפילה – קול יעקב. מוציא את החרב החיצונית, שלא עניינה אותו באמת, ונפנה להיכנס פנימה. בפנים, הוא פוגש את אליעזר, שגם בגמ' (ב"ב נח.) כתוב שעומד ומשמש בפתח המערה. אליעזר הוא גוי שהתגייר ולמד מאברהם, חוליית החיבור בין חוץ ופנים. ואז, הוא קורא 'שמע ישראל', ישראל סבא, עניינו של יעקב.
נכנס פנימה, וזוכה להריח בושם, ומגלה שזהו גן עדן. בגמרא תמיד החוש שמתחבר לגן עדן הוא – חוש הריח. אין טעם גן עדן, רק ריח גן עדן (למשל – תמיד לב:). נראה, שזה מפני שבעת שחטא האדם הראשון בגן עדן, כל חושיו השתתפו בחטא, חוץ מחוש הריח.
וכך, יוצא ה'חסד לאברהם' מהמערה ומגלה את סודה לעם ישראל, ושב דרכה לגן עדן למחרת היום בקדושה ובטהרה.
ובימינו, שוב אנו נאבקים עם אומות העולם על האחיזה במערה, אך 'מעשה אבות סימן לבנים', ובוודאי שבסוף נזכה רק אנו לאחוז בה בשלמות ולהתחבר דרכה לעולמות הרוחניים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
