ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
האם יש צורך להמליץ לאדם לבחור בחיים טובים מלאי ברכה? כל אדם עם הגיון ישר ובריא, ודאי יעדיף את דרך החיים הטובה והמבורכת.
חיים ומוות בהקשר זה, אינם ההבדל בין האדם הנושם לזה שכבר לא ינשום יותר. ישנם שני סוגי חיים. חיים שהם מוות, אותם חיים אנשים שמבחינה פיסית הם אמנם חיים ונושמים, אך למעשה אין בהם חיות אמיתית, פנימית ובעלת משמעות. החיים, או יותר גרוע חייהם של אחרים, מובילים אותם, והם רחוקים מלבחור בטוב, לנהל ולהוביל את חייהם בעצמם. חיים אמיתיים חי מי שיודע לבחור בטוב. אדם המבין שטוב ורע הן שתי דרכים, והימצאותו בכל אחת מהן היא תוצאה ישירה של בחירתו, בחירתו בחיים תהיה נכונה וקלה יותר.
כל אחת אחד מאיתנו רוצה להיות מאושר. אך מה המשמעות של להיות מאושר? ומהי הדרך לכך?
מי שחושב שלהיות מאושר הכוונה שלא יהיה לי קשה בחיים, הכל ורוד או 'זורם חלק...', משלֵה את עצמו באושר מזוייף.
אושר אמיתי לא משאיר את האדם באיזור הנוחות שלו, ובפחד מקשיים והתמודדות. אדם הבורח מקשיים ומפחד להתמודד איתם קשה לתאר אותו כ'מאושר'. זהו אושר זמני ומזוייף. די בקושי אחד קטן, בפרט אם הוא משמעותי, כדי להפיל אותו לקרשים ולשתק אותו.
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
1 - זמן חרותנו
2 - עבד נאמן
3 - הילדים של היום...
טען עוד
אושר אמיתי לא משאיר את האדם במיטה, ובפחד מקשיים והתמודדויות. "שבע יפול צדיק וקם"! גם צדיקים נופלים, אבל הם יודעים לקום. הם יודעים למנף את המשבר, בעזרתו יעלו קומה אחת למעלה. הם בודאי לא נותנים לו להפיל אותם באופן שלא תהיה להם תקומה, ולשתק אותם.
אדם מאושר, יודע להבחין בין הכישלון שבמעשיו לאישיותו, ומבין שהנפילות אינן מעידות עליו שום דבר. אדרבה, "אין אדם עומד על דברי תורה, אלא אם כן נכשל בהם". הוא מבין שהנפילות הן אלו שגורמות לו לצמוח, הוא קם מהם, מתקדם הלאה וממשיך בשאיפתו להצליח.
לא זו בלבד, אלא כל קומה וכל פסגה שהאדם כובש ומעפיל אליה, תזמן לו אתגרים חדשים וקשים יותר, אך האדם המאושר, הפועל מתוך איזון נפשי - פנימי, אינו מפחד מה'לא נודע' ומהאתגרים שהחיים יזמנו לו, והוא לומד להתמודד איתם. גם אם מידי פעם הוא יפול בכמה מהם, הוא ינער את האבק מעליו, יפשיל את שרווליו, וילך בגאון לקראת ההתמודדות הבאה, שתרומם אותו לנקודה גבוהה יותר ממה שהוא נמצא בה, ותעצים עוד יותר את בנין אישיותו.
זה הוא, האדם המאושר!
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
