ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
חסידים מספרים כי ר' משה לייב מסאסוב היה מדקדק גדול בתיקון חצות. בכל לילה היה מתאבל על חורבן ירושלים, וחסידים היו נוהגים לומר כי הפסוק "קול דודי דופק" מוסב עליו, שכן בכל לילה היה קול השכינה דופק בקרבו ומעוררו לעבודת תיקון חצות.
ר' צבי הירש מזידיטשוב, ששמע על עבודתו הנפלאה של הרבי מסאסוב בחצות הלילה, החליט להסתתר בחדרו של הרבי כדי לראות מה מעשהו בשעת התיקון. בחצות הלילה ראה את הרבי לובש בגדי איכרים, יוצא לחצר המכוסה שלג, מעלה גזרי עצים מתך המרתף, קושר אותם בחבילה ומעמיסם על גבו.
אחר-כך עזב את הבית, ורבי הירש הלך אחריו, בקור העז של ליל החורף, עד לקצה העיר. שם, לפני צריף רעוע, עמד רבי משה לייב מלכת ופרק את העצים מעל שכמו. רבי הירש התגנב אל החלון שמאחורי הבית וראה חדר דל ושומם, תנור כבוי, ועל המיטה שוכבת אישה ולוחצת אל לבה את עוללה שנולד, כנראה זה לא מכבר.
והנה עמד הרבי בחדר. רבי הירש ראה אותו שהוא ניגש אל האישה, ושמע שהוא פונה אליה בלשון רגילה: "יש לי למכור חבילה של עצים ואין את נפשי לישא אותה הלאה, האם רוצה את לקנותה מידי בדמים מועטים?" האשה השיבה: "אין לי פרוטה בבית". אבל הרבי לא הרפה ממנה: "אבוא בפעם אחרת לקבל את הכסף, קחי מידי את העצים". טענה האישה: "מה אעשה בעצים, הרי איני יכולה לבקע אותם לגזרים, וגם גרזן אין לי". אמר הרבי: "לזה אדאג אני". יצא מפתח הבית הוציא גרזן, ובקע את העצים לגזרים קטנים.
בשעה שבקע את העצים שמע רבי הירש שהוא אומר 'תיקון רחל', ולאזניו הגיעו המילים "התנערי מעפר קומי שבי ירושלים". אחר-כך נשא הרבי את העצים והרכין עצמו כדי להיכנס בפתח הנמוך והסיק את התנור. ובשעה שהניח את גזרי העצים בתוך התנור, אמר בלחש את 'תיקון לאה', וסיים: "תקום תרחם ציון תבנה חומות ירושלים". יצא מן החדר וחזר בפסיעות מהירות הביתה.
ר' צבי הירש מזידיטשוב, ששמע על עבודתו הנפלאה של הרבי מסאסוב בחצות הלילה, החליט להסתתר בחדרו של הרבי כדי לראות מה מעשהו בשעת התיקון. בחצות הלילה ראה את הרבי לובש בגדי איכרים, יוצא לחצר המכוסה שלג, מעלה גזרי עצים מתך המרתף, קושר אותם בחבילה ומעמיסם על גבו.
אחר-כך עזב את הבית, ורבי הירש הלך אחריו, בקור העז של ליל החורף, עד לקצה העיר. שם, לפני צריף רעוע, עמד רבי משה לייב מלכת ופרק את העצים מעל שכמו. רבי הירש התגנב אל החלון שמאחורי הבית וראה חדר דל ושומם, תנור כבוי, ועל המיטה שוכבת אישה ולוחצת אל לבה את עוללה שנולד, כנראה זה לא מכבר.
והנה עמד הרבי בחדר. רבי הירש ראה אותו שהוא ניגש אל האישה, ושמע שהוא פונה אליה בלשון רגילה: "יש לי למכור חבילה של עצים ואין את נפשי לישא אותה הלאה, האם רוצה את לקנותה מידי בדמים מועטים?" האשה השיבה: "אין לי פרוטה בבית". אבל הרבי לא הרפה ממנה: "אבוא בפעם אחרת לקבל את הכסף, קחי מידי את העצים". טענה האישה: "מה אעשה בעצים, הרי איני יכולה לבקע אותם לגזרים, וגם גרזן אין לי". אמר הרבי: "לזה אדאג אני". יצא מפתח הבית הוציא גרזן, ובקע את העצים לגזרים קטנים.
בשעה שבקע את העצים שמע רבי הירש שהוא אומר 'תיקון רחל', ולאזניו הגיעו המילים "התנערי מעפר קומי שבי ירושלים". אחר-כך נשא הרבי את העצים והרכין עצמו כדי להיכנס בפתח הנמוך והסיק את התנור. ובשעה שהניח את גזרי העצים בתוך התנור, אמר בלחש את 'תיקון לאה', וסיים: "תקום תרחם ציון תבנה חומות ירושלים". יצא מן החדר וחזר בפסיעות מהירות הביתה.
תיקון חצות, הנאמר בחצות הליל, עוסק במצבה העגום של ירושלים מאז החורבן. חסידים ואנשי מעשה היו מדקדקים באמירת תיקון חצות מתוך שותפות בצערו של בורא עולם שהגלה את בניו מעל שולחנו, מתוך שותפות בצערה של כנסת ישראל שגלתה ונתרחקה מעם דודה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
59 - אור השמחה הפשוטה
60 - תיקון חצות
61 - היכל המלך
טען עוד
כל פעולותיו של ר' משה לייב מסאסוב בלילה ההוא הן פעולות סמליות, הסובבות סביב עניינו של תיקון חצות. ראשית הוא הופך להיות שותף בסבל. הוא לובש בגדי איכרים, יוצא לקור שבחוץ, נושא על גבו חבילת עצים, מדבר עם היולדת בשפה רגילה, מרכין את עצמו אל הפתח על מנת להסיק את העצים בתנור. ר' משה לייב איננו אותו רבי היושב בכבודו של עולם מוקף בחסידים. ר' משה לייב הוא כעת אדם פשוט לחלוטין. הוא חש את המצב העגום של הקדושה בעולם.
האישה החובקת בן שזה עתה נולד מעוררת אצלנו את המחשבות אודות כנסת ישראל, הזועקת בחבליה בעת הגאולה, המנסה להגיע לידי לידה, המנסה להביא לעולם תהליך של גאולה שיש לו קיום, שלא יהיה בן נפלים. תיקון החצות של ר' משה לייב משולב כעת בין קטעי תפילה וזעקה לבין עשייה מעשית וסמלית של תיקון, של עזרה, של מעורבות בצערה של אותה יולדת - כנסת ישראל. מסתבר כי הפתח אל הרגשת צערה של כנסת ישראל בגלות עובר דרך הרגשת הצער של אישה מישראל על מיטת לידתה.
המצב שבו נמצאת האישה הוא בכי רע. אין בידה כסף לקנות את העצים, אין בידה גרזן לבקע את העצים והיא איננה יכולה להכניסם לתנור כדי להסיקם. גם כנסת ישראל שרויה במצב של חוסר אונים: תהליך הגאולה שהיא שרויה בתוכו מדלדל את כוחותיה, הילד שזה עתה נולד גבה ממנה את שארית כוחותיה, וכעת אין לה כוח אף להסיק את האש. זקוקה היא לעזרתם של אלו היודעים לשלב במעשיהם את עולם המעש עם עולם התפילה; לעזרתם של אלו היודעים להושיט יד תומכת ולב מתפלל מתוך שותפות בצערם של ישראל. זקוקה היא לאלו היודעים לבקע עצים ויחד עם זאת שפתותיהם לוחשות תפילה, תפילה של תיקון חצות.
תוך כדי הכנת גזרי העצים להסקה שומע ר' הירש את ר' משה לייב מסאסוב אומר את שני חלקי תיקון חצות. בשעה שהוא מבקע את עצי ההסקה ומכין אותם לקראת הכנסתם לאח הוא שומע אותו אומר את תיקון רחל; תיקון זה עוסק במעמדה השפל של כנסת ישראל, בחורבן. בעת שהוא מכניס את העצים לאח, שומע ר' הירש את ר' משה לייב אומר תיקון לאה; תיקון זה עוסק בתקווה ובציפייה לגאולה. תיקון רחל הוא רק ההכנה - הוא הגלות, הקשיים המשברים. תיקון לאה הוא כבר ההליכה לקראת משהו חדש, משהו מתוקן.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
