ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הכלי היחיד והאמיתי בעזרתו נוכל לנצח את מעגל האימים הזה, לא ליפול בבור זה בכל פעם מחדש ולתת תקוה לחיים טובים ושמחים יותר – הוא איזון נפשי - פנימי.
אדם הנמצא במצב לא מאוזן בו התאווה שולטת בו בהזדמנויות רבות, לא מסוגל לדחוק סיפוקים, וממילא לא מצליח לשלוט בעצמו בתחום המיני, שהוא יצר תאווה חזק מאוד. אדם זה ימצא את עצמו בקלות רבה צופה באתרים לא צנועים ברשת, לא מסוגל להסיר את עיניו מנשים שהולכות ברחוב, ופעמים רבות יכשל בתחום זה, ולא יצליח להתמודד עם תאוות חזקות כאלו. אדם כזה, לא למד לאזן את נפשו, ונתן דרור לתאוותיו. אין פלא אפוא, שככל שהתאווה חזקה יותר, הוא יפול ברשתה בקלות רבה יותר.
אדם מאוזן, לימד את עצמו לשלוט בתאוותיו, לדחות את הסיפוקים המידיים, להבחין בין טוב לרע, בין עיקר לטפל ובין עלות לתועלת. בתבונתו המובילה את מהלכיו, הוא מבין, כי הנאה גדולה ככל שתהיה, שאינה אלא לרגע קט, לא שווה את הנזק וההפסד שהיא גורמת, הן מבחינה רוחנית, הן באמון שיש לאשתו בו, והן באמון שלו בעצמו כאדם מאוזן שיודע לשלוט בתאוותיו ולא הן בו.
אדם מאוזן, שמחשבתו ושיקול דעתו מדריכים את קבלת החלטותיו, מבין שעוצמת התאווה שהדמיון מעורר אצלו אינה אלא מצגת שווא, ובמקרים רבים הוא מוצא את עצמו בתחושת ריקנות ואכזבה על כך שלא היה מסוגל להתגבר על הנאה רגעית, שפעמים רבות עוצמתה קטנה בהרבה מזו שצייר בדמיונו.
חז"ל מבטאים את דרך ההתמודדות עם תאווה זו בהמלצה הבאה: משׂביעו רעב, מרעיבו שבע. הווה אומר, אדם שנותן דרור לתאוותיו ואינו יודע לשים להן גבולות ולשלוט בהן, וחושב שסיפוקן התמידיים ימלאו בשלב כלשהו את תאוותיו, משלה את עצמו, ואינו אלא מרגיל את עצמו להיות בחוסר איזון תמידי, בו התאווה היא המנוע החזק המניע אותו.
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
15 - להיות בשמחה תמיד!
16 - צניעות – האתגר של הדור
17 - הצורך באישורים של אחרים
טען עוד
חוסר איזון הבא לידי ביטוי בתחום הצניעות, אינו נחלתם של הבנים בלבד. נערה שנמצאת בחוסר איזון נפשי - פנימי, תרגיש צורך להבליט את החיצוניות שלה, ותתלבש בצורה לא צנועה.
דוד המלך עליו השלום ביטא את האישה המאוזנת בתיאור "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה". נערה או אישה הפועלת מתוך איזון נפשי, מכירה בעובדה שהיא 'בת מלך'. הדימוי העצמי שלה גבוה, והקוד המוסרי המנחה את התנהגותה וסגנון לבושה הוא גבוה – כיאה למלכה. היא מלאה בתוכן פנימי, ולכן היא לא זקוקה לאישורים חיצוניים.
"אל תסתכל בקנקן" מלמדים חז"ל "אלא במה שיש בו". אישה שקנקנהּ מלא בתוכן פנימי ערכי, לא משקיעה מעבר לנדרש בהבלטת המראה החיצוני של הקנקן. אישה שמבליטה באופן מוגזם את חיצוניותו של הקנקן, מצהירה למעשה שהתוכן הפנימי שלה ריק ואין מה לחפש שם, אשר על כן היא מזמינה את כל רואיה להתמקד רק בצד החיצוני שלה.
נערה הנמצאת באיזון, לא מרגישה צורך להיות 'מושכת'. אדרבה, בתבונתה היא מעדיפה שיעריכו ויעריצו אותה בשל תכונותיה הפנימיות ומידותיה הטובות, ולא ימשכו אליה בגלל שהמראה החיצוני שלה יוצרת חוסר איזון של תאוות אצל רואיה.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
