ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"ת"ר ארץ ישראל נבראת תחילה, וכל העולם כולו נברא לבסוף, שנאמר: '...עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת'" (משלי, ח כב-כט). (תענית י, ע"א)
ניסינו לעמוד ולהתבונן בסודה של הברכה המפוזרת בכל חלקי התבל, לראות את ההיגיון והצדק בפיזור הברכה בחלקי הארץ השונים, במגמה תכליתית שתוביל לאחדות הבריאה, ותביא את כל משפחות העמים המפוזרות על פני כל הארץ, להגיע לידי שותפות הדדית וגם לתלות הדדית בחלוקת הברכה. מגמה זו באה לידי ביטוי במחשבה הרעיונית של חז"ל בהשקאת הארץ במטר הבא מלמעלה, המשקה גבוה ונמוך כאחד, הרים ועמקים יחדיו. אין להסתמך רק על מי הנהרות שבארץ, כדי למנוע מ'בעלי הזרוע' שישתלטו על הצמתים ועל מקורות המים.
הנה נראה שלארץ ישראל יש מעמד מיוחד בתוך כל שאר הארצות. אמרו חכמינו בתלמוד, שציון היא נקודת התשתית של הבריאה, "'אבן שתיה' - שממנה הושתת העולם" (יומא נד, ע"ב). בנקודת 'ציון' הותחל העולם, שנאמר: "מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱ-לֹהִים הוֹפִיעַ" (תהלים נ, ב). מאמרים אלה, והדומים להם, באו להמחיש את מעמדה הבכיר והמיוחד של ארץ ישראל, שאין להקיש וללמוד ממנה על האחרות: כי ארץ ישראל, "משקה אותה הקב"ה בעצמו, וכל העולם כולו על ידי שליח" (תענית י, ע"א). כי ארץ ישראל היא תכלית הבריאה, והיא גם נקודת ההתחלה שלה, זהו הרעיון המונח בכל המאמרים האלה. אותו חכם שהבחין בין ארץ ישראל לשאר ארצות, הסתמך על הנאמר באיוב (ה, י): "הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ, וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת". ועליו אומר הרשב"א:
"החכם הזה סבור שארץ ישראל, שהיא העיקר, נקראת 'ארץ' סתם, כי היא תכלית הכוונה בארץ, ומה שהוא טפל אליה נקרא 'חוצות', מלשון חוץ, דבר שהוא חוץ לעיקר". (רשב"א, פירושי אגדות)
הארץ הנבחרת מיוחדת באופן ההשגחה עליה, היא לא נמסרה לשליח ואין לה כוכב או מזל שישפיעו עליה, על כן באופן ישיר, הוא "הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ". זהו המובן שהשקאת ארץ ישראל באה לה על ידי ה'. "וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת" - משמעו ששאר כל הארצות שהן חיצוניות לה וחוץ ממנה, מושגחות על ידי שליח.
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
6 - ברכת הגשם לכול
7 - הברכה התמציתית
8 - איזון
טען עוד
לעתים נדמה שהעיקר הוא בחוץ, בהתפשטות הכמותית העצומה, בממדים הכבירים והגדולים המופיעים בחוצות. היאך נבין את מקומה של התמצית? - את הארץ הקטנה מול פני היבשות הענקיות? מה פירוש "מציון נברא העולם" (יומא נד, ע"ב)? אפשר להבליט ולהראות את ייחודה של ארץ ישראל כנקודת התשתית של הבריאה: כשם שבתא זעיר של גרעין זרע, מקופל כל המטען התורשתי של האדם, כן ניתן לראות, כיצד בפיסת הקרקע הקטנה של ארץ ישראל מקופלים ומוצפנים חלקי עולם ומלואו. נתרכזו בה כל הצורות השונות שבעולם: ארץ הרים וגבעות, בקעה ושפלה, ערבה ומדבר, ים ונהרות. יש בה רוחות ושלגים כמו בארצות הקרות שבצפון, - מקומות יבשים, מדבריים וחמים, כמו בארצות המדבר האפריקני. נמצאות בה, מתחת לפני האדמה, מערות נטיפים רבות קסם, ובמעמקי הים שמורות אלמוגים ובהן חיי הדממה המופלאים.
הכל ניתן בהישג יד, ולא צריך להתאמץ הרבה כדי להגיע אל כל היופי הניגודי הזה שבנופיה, שמעל לאדמה ומתחתיה. גם מתחת לפני האדמה ניתן לגלות שכבות תרבותיות רבות ועתיקות, שאין למצוא כדוגמתן בחלקי תבל האחרים. "מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱ-לֹהִים הוֹפִיעַ" (תהלים נ, ב), "ממנו מוכלל יופיו של עולם" (יומא נד, ב). את היופי המיוחד הזה של הארץ לא קולטים על אתר, הוא לא מרשים ומהמם מיד, ברגע הפגישה, כמו ביתר המקומות הבולטים בעזותם בחוצות. את היופי המתון הזה יש צורך לקלוט ולהפנים אותו לתוך הנפש, כדי להיות חלק ממנו, או אז ניתן לחוש כיצד הוא מוכלל בנפש. כי ביופי הצנוע של הארץ, ניתן לנגוע ולחוש אותו מקרוב, להיפגש עמו בצורה בלתי אמצעית, באופן אינטימי. זאת, לעומת הגודל והעוצמה של ה'חוצות', המרשימים אך מפחידים בהתנשאותם. שכן ב'חוצות' מתגדלים ומתרחבים הדברים לממדים כבירים.
אמנם מה שניתן פה בארץ בצורה זעירה, לא נערוך זה לעומת זה, בתחרות של תצוגה והופעה, את הכמות המתפשטת בגודלה, בכבירותה, מול מה שמתגלה בארץ, לא נעמיד את מפלי המים בגולן לעומת מפלי הניאגרה, ולא את מדבר יהודה והנגב לעומת המדברות סהרה או נבאדה. לא את מכתש רמון לעומת הקולורדו, ולא את הירדן לעומת הפרת, הנילוס או המיסיסיפי וכדומה, וכן לא נעמת את החרמון המושלג לעומת האוורסט בשלגיו הנצחיים. כאן נמצא את סגולת ה'כול' בצורה המרוכזת, ושם ב'חוצות' נמצא את ה'רב' בכמויותיו, במסות, במספרים.
כשנעמדו יעקב ועשו, זה לעומת זה, ברכושם, בחילם, עם משפחותיהם בעת המפגש המפורסם, אמר עשו: "יֶשׁ לִי רָב" (בראשית לג, ט). ויעקב, לאחר שהשביע את עיניו של עשו בשיירות הגמלים החמורים והעזים, ענה לו "יֶשׁ לִי כָל" (בראשית לג, יא). יעקב שמח בחלקו בברכת ה' אשר עליו. כשם שבחירת ישראל לא נבעה מהממד המספרי של ישראל, "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעָמִּים" (דברים ז, ז) כן לא נבעה בחירת הארץ מהשיקולים הכלכליים של עוצמת החומר בכמותו המספרית. מה שברור וידוע לכול, שארצנו הקטנה מבחינה גאוגרפית - יש לה שמים גדולים, ובחבלי ארץ זו על אף ממדיה הזעירים, יש גם מעמקים המשתרגים ונוגעים בהרבה תרבויות, בריכוז כה גדול, מרחבים תרבותיים עתיקים המתפשטים על פני ההיסטוריה האנושית, אשר ברישומם ניכרת הטבעת חותמנו עליהם.
כשם שבקניינים הפרטיים כותב המוכר לקונה: "עומקא ורומא" (בבא בתרא סא, ע"א), כן זכינו בנחלתנו, מתהום ארעא ועד רום הרקיע. עלינו רק להעמיק עד לאין חקר ולהעפיל למרומים, כדי לקלוט את ממדיה האמיתיים של הארץ.
דומה שביטוי נאות לסיום דברינו נמצא בשירהּ של המשוררת, נעמי שמר, על מה שיש לנו, ומה שאין לנו:
לנו אין נהרות אדירים וגשם בקיץ, לנו אין בירות אפורות וכל עשנן - אבל יש לנו תכלת כל השמים אבל יש לנו שמש כל השנה.
לנו אין טירות אצילים חומות חתומות, לנו אין יערות אפלים שלכת ענבר - אבל יש לנו עינות ותהומות בבקעה וגם בהר, גם בהר.
לנו אין מגדל נשא ראשו בעבים, לנו אין אוצר נעלם בצל הגיא - אבל יש לנו חלק בדוד נחלה בבן ישי.
לנו אין טירות אצילים חומות חתומות, לנו אין יערות אפלים שלכת ענבר - אבל יש לנו עינות ותהומות בבקעה וגם בהר, גם בהר.
לנו אין מגדל נשא ראשו בעבים, לנו אין אוצר נעלם בצל הגיא - אבל יש לנו חלק בדוד נחלה בבן ישי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
