ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
במדרש נאמר:
"כשם שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא, כך הוא מזכיר בירידת הגשמים". (בראשית רבה יג, ג)
בתחילת בריאת כל חלקי היצירה משמים וארץ, הופיע רק שם אחד: 'א-לוהים', ואילו בחתימת היצירה, התגלו שני שמות: 'ה' א-לוהים'. גם ביחס לירידת הגשמים הופיעו שני השמות: "כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ" (בראשית ב, ה). כלומר קיומו של העולם על ידי הגשמים, אינו נופל בחשיבותו מבריאת השמים והארץ. וכן נמצא בניסוח התלמודי: "גדול יום הגשמים - כיום בריאת שמים וארץ" (תענית ח, ע"ב). לכן הגשמים שקולים כבריאת שמים וארץ, כי בלעדיהם לא תתקיים הבריאה. חוקי הקיום של ההוויה שווים בערכם לחוקי התהוות הבריאה, ושקולים כמותם. הבריאה תכמוש ותיפסד בלעדי המים המחיים אותה. הגשמים מוציאים מן הכוח לפועל, מה שטמון וגנוז באדמה. בלעדי הגשמים נשארת האדמה גולמית ואטומה, הגשמים מגלים את הפוטנציאל הטבוע בקרבה מששת ימי בראשית.
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
9 - כל מיצוי הברכה
10 - ארץ, אדם, מטר
11 - יורה
טען עוד
"אמר רשב"י: ג' דברים שקולים זה כזה, ואלו הן: ארץ - אדם - ומטר".
והוסיף ר' לוי בלשון המדרש:"ושלושתן משלוש אותיות, ללמדך שאם אין ארץ - אין מטר, ואם אין מטר - אין ארץ, ואם אין שניהם - אין אדם". (בראשית רבה יג, ג)
מתברר אפוא שכל תכלית הקיום של הארץ והמטר היא לבוא לעזרת האדם, להעניק לו חיים, כדי שיוכל לבצע בשלימות את שליחותו בעולם, "ואם אין שניהם - אין אדם". ומן הצד האחר, אין לארץ ולמטר ממשות, ללא האדם, כי בלעדיו גם הם חסרי מגמה, וכך נאמר במקום אחר: "אלמלי אדם, אין ברית כרותה לארץ להמטיר עליה" (בראשית רבה יג, ח). כלומר אם אין אדם - אין לשניהם משמעות. וכך הגענו למסקנה שקיימת תלות הדדית ביניהם. ייתכן שזוהי משמעות התוספת: "ושלושתן משלוש אותיות", להדגיש את התלות והשוויון שיוצרים כולם ביחד. זהו 'משולש היצירה'! הארץ ללא מטר תיפסד ותאבד את תכלית קיומה, והחיים לא יוכלו להתקיים עליה. הגשמים ללא ארץ גם הם נעדרי תפקיד, על מה הם יורדים על הים או על המדבר, מקומות שאין להם כל תועלת מן הגשמים? האדם הוא הנותן משמעות לשניהם, לארץ ולמטר, שאלמלי כן מה הם, אם לא כדברי איוב (לח, כו): "לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא-אִישׁ מִדְבָּר לֹא-אָדָם בּוֹ".
על כן בראשית הבריאה, כל עוד לא תפס האדם את מקומו ותפקידו, לא הופיעו הגשמים, "כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאָדָמָה" (בראשית ב, ה). חכמינו בתלמוד הציגו לפנינו סתירה.
מצד אחד נוצרו הדשאים ביום השלישי, שנאמר: "תּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶא", ומן הצד האחר על היום השישי נאמר: "וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח". והם יישבו את הענין כך:
"מלמד, שיצאו דשאים ועמדו להם על פתח הקרקע עד שבא אדם הראשון וביקש עליהם רחמים, ירדו גשמים וצמחו". (חולין ס, ע"ב)
בצורה ציורית מציב לפנינו מהר"ל את מקומו של האדם בין העליונים והתחתונים:
"ולפיכך הדשאים עמדו על פתח הקרקע, ולא היה מטר מן העליונים לתחתונים, שלא היה כאן חיבור עליונים ותחתונים שיתנו העליונים את הגשמים למטה, עד שהאדם, שהוא בין עליונים ותחתונים, הביא המטר מן העליונים לתחתונים על ידי התפלה שהתפלל האדם, שהוא בתחתונים, אל עִלתו יתברך, ואז עליונים ותחתונים מתחברים, ובאים הגשמים מעליונים לתחתונים, ולא קודם". (מהר"ל, חידושי אגדות, חולין ס, ע"ב)
הנה הדשאים עומדים על פתח הקרקע, ואינם מתפתחים וגדלים, הם מצפים למטר, ועדיין אין מטר! למה? - כי האדם עדיין לא התפלל! מן הצד האחר ניצבים הגשמים בשמים וממתינים לרדת על הארץ, אבל אין פקודה שירדו, למה מחכים? - לתפלתו של האדם! זהו המובן "וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה", אין מי שיתפלל עליהם שיירדו! ניצבת הארץ מול שמים, ומאומה לא קורה, הכול מחכים...
אבל ברגע שתישמע תפילתו של האדם יתרחש דבר נפלא בבריאה! תפילתו של האדם תחבר בין שמים לארץ: את הדשאים למטר, ואת המטר לדשאים. מכאן למדו חכמינו את המימרא: "ללמדך שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים" (שם). אין מי שמכיר בטובתם של הגשמים, רק האדם! "וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם, התפלל עליהן וירדו וצמחו האילנות והדשאים" (רש"י בראשית ב, ה). מתברר אפוא שהאדם מנצח על מקהלת הבריאה, והוא מאחד ומחבר בין שמים לארץ.
זה עתה הגענו להכרת הברית המשולשת בין שלושת השותפים: הארץ, המטר והאדם, שהמפתח הפותח שערים ויוצר את הקשרים ביניהם, הוא תפילתו של האדם. על כן ניתן להציב את המשולש באופן כזה שהקודקוד העליון הוא תפילת האדם, הניצבת על הבסיס שני הקודקודים: 'ארץ' - ו'מטר'. ומעניין שעל הברית הזו הודיענו דווקא ר' שמעון בר-יוחאי. ייתכן שהוא התייחס לכלל המין האנושי הנכלל בברית זו, "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם" (ישעיה סא, ה), ייעוד זה מתקיים בשעה שזכו ישראל, (ברכות לה, ע"ב) וייתכן שאמר דבריו אלה לאחר יציאתו מן המערה בפעם השנייה, (שבת לג, ע"ב) שבה למד שיש ערך ליישובו של עולם, על ידי ישראל, המחבבים את המצוות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
