- משפחה חברה ומדינה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- ארץ מול שמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הנה בעת שנרטבנו היטב בגשמים, נתקענו בצמתים והשתבשו עלינו הדרכים, וכל אלה שנעצרו בדרך מחמת השלג, ונאלצו להמתין שעות רבות עד שהצירים ייפתחו מחדש, בוודאי לא-מעטים מאתנו הרהרו בלבם, קצת בזעם, על המצב הבלתי נסבל של החורף המוגזם הזה, שהעלה שֹרטון בכבישינו המשובשים. לכולם נספר סיפור קצר ומרגיע על הגאון הנצי"ב, ראש ישיבת וואלוז'ין: פעם ביקר אורח בישיבת וואלוז'ין וראה שדירתו של הנצי"ב נמצאת בבניין הישיבה, וכידוע בוואלוז'ין לא פסק קול התורה יומם ולילה. שאל האורח את ראש הישיבה, היאך הוא יכול להירדם בלילה, כשקולות בחורי הישיבה בלימודם אינו פוסק בכל שעות הלילה? ענה לו הנצי"ב: ראה הנה נמצא ביתו של הטוחן סמוך ליד הנהר, ואבני הריחיים נעות וטוחנות בלי הרף, מחרישות אוזניים, שאל נא בבקשה אותו, היאך הוא יכול להירדם ברעש כה חזק? מה תהא תשובתו לך? - שהוא יכול להירדם רק כשאבני הריחיים מתגלגלות ללא הרף. על ידי כך הוא רגוע, כשהנהר מזרים את מימיו כל הזמן בלי הפסק, רק כך הוא בטוח שפרנסתו מצויה ומסודרת. ואם חלילה יפסיק הנהר את מירוצו, והריחיים יעמדו מלכת ולא ירעישו יותר, אז הוא יימצא בבעיה שלא תיתן לו מנוחה, ולא יוכל להירדם, מאחר והוא נשאר בלא פרנסה! כך גם אני, אמר הנצי"ב, יכולני להירדם בשקט רק כשקולות המפעל שלי לא שובתים יומם ולילה! ואם ח"ו הקולות יחדלו, אז אהיה באמת נרעש ונפחד ולא אוכל להירדם...
כך צריך להרגיש כל אחד מאיתנו בעת ירידת הגשמים, שהננו מתעשרים, שיש ברכה במעשה ידינו. כדברי חכמינו במסכת תענית (ח, ע"ב): "ג ד ו ל יום הגשמים, שאפילו פ ר ו ט ה שבכיס מתברכת בו". הראיה שהביאו חכמינו היא מן הכתוב: "לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ, וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ" (דברים כח, יב). כיצד בעקבות הגשמים מתברכת הפרוטה שבכיסנו, הלא אין הברכה מצויה בדבר הסָפוּּר והמנוי? אלא כשיש שפע תנובה וברכה ביבולי השדה, בירקות ובפרות, מחירם בשוק יורד וכוח הקנייה ב פ ר ו ט ה מתגדל, כי בפרוטות מועטות ניתן לקנות ה ר ב ה ! חכמינו הסתמכו על המילה "כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ", כולל הפרוטות הצרורות בכיסנו. לא רק יבולי השדה מתברכים בעקבות הגשמים, עניין זה נראה לעיניים וברור לכול, אלא החידוש בכתוב הוא על דבר לא ידוע ומורגש במעשה ידינו, כמו הפרוטה שבכיסנו, שהיא דוממת, נראית כעומדת במקומה ואינה צומחת וגדלה. חכמינו במדרש למדו זאת מהנאמר בסיפור בראשית:
"וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ב, ו). "רבי אלעזר בשם ר' יוסי בר-זמרא אמר: כל מתברך משא ומתן מתברך והפרגמטוטין (-הסוחרים) מרויחים". (בראשית רבה יג, טז)
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
13 - גבורות גשמים
14 - גשמים והפרוטה שבכיסנו
15 - מסחר ב"דברים שיש בהם חיי נפש"
טען עוד
על כן אם נתקעים אנו בצמתים, ונחל אילון מפתיע אותנו במימיו הגולשים, והכבישים נחסמים, ואנו מגיעים לבתינו באיחור, בגלל פקקי התנועה, נדע להתאזר בסבלנות ונחכה במתינות עד יעבור זעם, ונדע שהגשמים מברכים את הפרוטה שבכיסנו. נהיה רגועים ושלווים, כמו הטוחן השומע את המולת המים הגועשת, מלווה ברעש אבני הריחיים הכבדות, כי על ידי כך פרנסתו מצויה. נוכל להירדם כמו הנצי"ב, ראש ישיבת וואלוז'ין, בשלוותו הנעימה, בעת שהוא שומע את קולות התורה בוקעים מבית מדרשו, יומם ולילה. נקבל בשמחה את גשמי הברכה המחזקים את קיומנו ואת ביטחוננו, שלא נהיה תלויים בזולתנו, כי בעקבות הגשמים מתברכת הפרוטה שבכיסנו. מן הראוי לסיים בסופו של הפסוק (דברים כח, יב), המובא שם בברכות:
"לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ - וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה".
הערות מכת"י:
במדרש ישנה הרחבת דברים על נושאים נוספים:
"ר' יוחנן בן לוי אמר: אף מוכי שחין מרויחין. ר' חייא בר אבא אמר: אף החולין מרויחין ואבריהם רפין עליהם. אבימי מן חבריא הוה מבקר בישיא, כד הות רביעתא נחתה, הוה אמר ליה ר' חיא בר אבא: מה אינון עבידין? הוה אמר ליה: נינוחו. ר' אבא אמר: אף אבן טובה מרגשת. רבנן אמרי: אף הדגים מרגישים. אמר ר' פינחס: עובדא הוה בהדא עכו וצדון חד נון, ושמו יתיה שלוש מאות ליטרין, ותקילו יתיה מאתן ליטרין. הוה תמן חד סב צייד, אמר להון: דלא נחתת רביעתא, וכיון דנחתת, צדון חד נון ושמו יתיה מאתן ליטרין, ותקילו יתיה ואשכחוניה שלוש מאות ליטרין".
טחינה ותורה:
"ובטלו הטוחנות" (קהלת יב, ג) - אלו משניות גדולות, כגון משנתו של רבי עקיבא, ומשנתו של רבי אושעיא ומשנתו של בר קפרא. "בשפל קול הטחנה" (קהלת יב, ד) - על ידי שלא נתעסקו בדברי תורה. אמר רבי שמואל בר נחמן נמשלו ישראל כטוחנות. מה הטוחנות אינן בטלות לעולם, אף ישראל אינן בטלין מן התורה לא ביום ולא בלילה. שנאמר: "והגית בו יומם ולילה", (יהושע א,ח). (מדרש איכה רבה, פתיחתא כג).
טחינה ותורה:
"ובטלו הטוחנות" (קהלת יב, ג) - אלו משניות גדולות, כגון משנתו של רבי עקיבא, ומשנתו של רבי אושעיא ומשנתו של בר קפרא. "בשפל קול הטחנה" (קהלת יב, ד) - על ידי שלא נתעסקו בדברי תורה. אמר רבי שמואל בר נחמן נמשלו ישראל כטוחנות. מה הטוחנות אינן בטלות לעולם, אף ישראל אינן בטלין מן התורה לא ביום ולא בלילה. שנאמר: "והגית בו יומם ולילה", (יהושע א,ח). (מדרש איכה רבה, פתיחתא כג).
חידוש כוחות העולם
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
משמעות המילים והדיבור שלנו
מה המשמעות הנחת תפילין?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
חכמת התורה ומדעים
איך ללמוד גמרא?
ראיית המבט השלם
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד