ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
חוכמת החיים שבספר הזה מאפשרת להתבונן מזווית חדשה על הדלקת הנרות בחנוכה. בתלמוד נאמר שאסור לספור כסף אל מול נר החנוכה (שבת כב, א). עיון בספר 'הנסיך הקטן' מאיר על המשמעות המיוחדת של הלכה זו.
הדמות הבזויה ביותר בספר היא זו של איש העסקים המקדיש את חייו לספירת הכוכבים, מתוך מחשבה שבעקבות כך הם יעברו להיות בבעלותו. "ומה יוצא לך מזה שהכוכבים שייכים לך?" שואל אותו הנסיך הקטן. "אני עשיר", משיב איש העסקים. "ומה יוצא לך מזה שאתה עשיר?". "אני יכול לקנות לי עוד כוכבים..." (עמ' 41). יש כאן סאטירה על היחס של אנשים לכסף. במקום להיות אמצעי, הכסף הופך למטרה עצמה.
בפרק הבאה של הספר מופיעה הדמות האהובה ביותר ב'נסיך הקטן' - מדליק הפנסים. המדליק חי בכוכב לכת שכל דקה מסתובב, ולכן בכל דקה מגיע ערב חדש ומוטל עליו להדליק מחדש את הפנס. למרות הקושי הכרוך בהתמסרות התמידית לתפקידו הוא לא מוותר על המחויבות.
נשוב לתלמוד. האדם שמנצל את אור החנוכייה כדי לספור את כספו, כמו איש העסקים, מחליף את מה שלכל היותר הוא אמצעי, כסף, עם המטרה, האור. ראיתי פעם במנהטן שני שלטים המתריעים נגד המרדף אחרי כסף ומעמד. בשלט הראשון הופיעה תמונה של אב שמשחק עם בנו לצד הכיתוב "חצי כסף, כפול זמן", ובשני נכתב "מה הטעם להיות במסלול המהיר של החיים כאשר אין אף אחד שיחבק אותך בסוף".
לעומת איש העסקים עומד מדליק הפנסים, שעליו אומר הנסיך הקטן בליבו: "האיש הזה, כל האחרים היו בזים לו... בעיניי הוא היחיד שאינו נלעג. אולי מפני שהוא לא מתעסק בעצמו, אלא במשהו אחר" (עמ' 45).
עלינו לשאול את עצמנו מהו האור של נר חנוכה בשבילנו. עלינו להתבונן על החיים שלנו ולשאול מהו האור הגדול שאנחנו מחפשים, שאליו אנחנו משתוקקים ומוכנים להתמסר.
בהלכה שבה פתחנו, האוסרת לספור כסף מול החנוכייה, עולה אמירה נוספת. ספירת הכסף מבטאת את האמונה שהכמות היא הפרמטר הקובע בחיים. שני הניסים הגדולים של חנוכה, נס פך השמן וניצחון המעטים על הרבים, מלמדים את ההפך: הכמות היא לא הפרמטר הקובע בחיים, כי אם הרוח - "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'" (זכריה ד, ו).
זיכרון לברכה
אחד המסרים של הנסיך הקטן הוא שהשאלה הגדולה של החיים היא איך אתה מסתכל עליהם. שני אנשים יכולים להתבונן באותה תופעה ולראות דברים הפוכים. לעיתים אדם במהלך החיים יכול לצמוח ולשנות את המבט על המציאות, ודוגמת מופת לכך היא יוסף.
שני השמות שבחר יוסף להעניק לבניו מלמדים רבות על יחסו לחייו הקודמים. לבנו הבכור הוא קורא מנשה, "כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי" (בראשית מא, נא). "נשני" פירושו שכחה. יוסף מודה לאלוקים על שהצליח לשכוח "את כל עמלי", כלומר את הקשיים שהוא חווה, "ואת כל בית אבי". יוסף שוכח הכול – את הרע עם הטוב. הדחקת העבר מאפשרת לאדם שחווה אירוע טראומתי להתחיל חיים חדשים. דפוס דומה נוכל למצוא אצל ניצולי שואה רבים, שבחרו שלא לספר לילדיהם דבר על עברם באירופה – לא על המחנות ולא על החיים שקדמו להם, ואף לא על הוריהם ואחיהם, משום שכל זיכרון מן העבר עלול לפתוח מחדש פצעים ישנים.
אולם עם לידת בנו השני משתנה יחסו של יוסף לעברו: "ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלוקים בארץ עוניי" (בראשית מא, נב). יוסף בוחר לזכור את הסבל שחווה, ולא זו בלבד אלא גם לראות את הטוב שפקד אותו "בארץ עוניי". לאור זאת אולי נוכל להבין מדוע העדיף יעקב בברכתו בסוף ספר בראשית את אפרים על פני מנשה אף על פי שמנשה היה הבכור.
יש סיפור במדרש (תנחומא יז) המחדד את אותו כוח מיוחד של יוסף. המדרש מספר על תהלוכת הלוויה של יעקב, שהתחילה בדרכה חזרה למצרים וחלפה בדיוק ליד הבור שלפני עשרות שנים השליכו האחים את יוסף אליו. כאשר ראו אחי יוסף את הבור הם פחדו שמא בזירת הפשע ייכנע יוסף לרגשי הנקם ויפגע בהם. אולם שלא כמצופה, יוסף עמד מול הבור ובירך, "ברוך המקום שעשה לי נס במקום הזה". סיפור זה, אשר חותם את מדרש תנחומא לספר בראשית, מבטא את המקום הנפשי והרוחני שיוסף הגיע אליו - הוא מסוגל להתבונן בכאב ולראות את הברכה בו. התכונה הזאת היא בחינתה של הדלקת נרות חנוכה, להביא את האור למקומות של החושך.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
