ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים שכשהיה רבי דוב בר, המגיד ממזריטש, ילד בן חמש, נשרף בית אביו. ראה הילד את אימו ממררת בבכי, ושאל אותה: 'אמא, האם יש להצטער כל כך על אובדן בית'?
'לא על הבית אני בוכה', השיבה האם, 'אלא על שריפת מגילת היוחסין שלנו, שמתחילה בתנא רבי יוחנן הסנדלר'.
'אין בכך כלום', אמר הילד, 'אני אמציא לך שלשלת יוחסין חדשה שתתחיל בי'. (ואכן, זכה רבי דב בר ושלשלת גדולה של צדיקים יצאה מזרעו).
ועוד מספרים – לפני פטירתו של הבעל שם טוב הקדוש, שאלוהו תלמידיו מי ימלא את מקומו. השיב להם: "מי שיגיד לכם כיצד משברים את מידת הגאווה, הוא יהיה לכם לראש".
לאחר הפטירה, פנו התלמידים ראשונה למגיד ממזריטש, ושאלוהו – כיצד משברים את הגאווה?
ענה המגיד: 'מידת הגאווה שייכת לבורא יתברך, כמו שכתוב: "ה' מלך גאות לבש". לכן, אין עצה לעקור מידה זו, אלא חייבים אנו להילחם בה כל ימי חיינו'. מיד ידעו חבריו, שהוא הראוי למלא את מקומו של רבם.
סיפורים אלו מבטאים ביחד רעיון יסודי וחשוב, הצפון בעבודת הנפש המדוייקת על מידת הגאווה. על רוב רובה של עבודת המידות לא הצטווינו במפורש בתורה, וכבר נחלקו הראשונים בשורש החיוב של עבודה זו. ובכל זאת, מצאנו מקור יסודי כללי לעבודת המידות בציווי התורה (דברים כח, ט) "והלכת בדרכיו", ודרשו על כך חז"ל (ספרי עקב יא, כב) "מה הקדוש ברוך הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום, מה הקדוש ברוך הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון...". מצווה זו נפסקה במוני המצוות – הרמב"ם (עשה ח), והחינוך (תריא).
ציווי זה להידבק במידותיו של ה' מעורר גם קושי, הרי נאמר על ה' שהוא כועס, האם נצטווינו לכעוס? החינוך ענה על כך, שאצל ה' זהו רק משל, וודאי לא טוב לאדם לכעוס.
ומה עם מידת הגאווה, הרי ה' לובש גאות, האם גם האדם מצווה בגאווה?
מדברי המגיד ממזריטש מתברר, שבנושא זה המבט מורכב יותר. מסתבר, שנטייתו של האדם להתגאות נובעת מנטייתו הטובה ללכת בדרכי ה'. כידוע, תלמיד חכם צריך שתהיה בו שמינית שבשמינית של גאווה. בגאווה צפונה האמירה – 'אני יכול', שהיא חשובה להתפתחות האדם והעולם.
בסיפור הראשון שבו פתחנו, ידע כבר המגיד משחר ילדותו לאחוז, כביכול, במידת הגאווה (החיובית) ולהבטיח שתצא ממנו שלשלת של צדיקים. מבחינה זו, מידה זו אין לשבור, שהרי היא מידתו של ה'.
אולם מאידך, וודאי שמידה זו בגולמיותה פסולה היא מאד, ועל האדם להילחם בה וללטש אותה. ה' יכול להתגאות, כי הוא אכן יכול. האדם, לעומתו לא יכול כלום מצד עצמו, ולכן אין לו כלל במה להתגאות. יתר על כן, ה' שונא גאים, כי הם ממעטים את מקומו של ה', שהרי רק לו יש במה להתגאות.
אם כן – מה עושים? כיצד נדבקים בה' במידה זו?
כאן אנו מגיעים להנחייתו של המגיד. אדם שמתגאה מצד עצמו זו גאווה פסולה, אך אדם שמתגאה בדבר ה' שבקרבו, בבחינת "ויגבה ליבו בדרכי ה'", הרי זו גאווה חיובית. אדם שאומר אני מצד עצמי לא יכול כלום, אבל ה' נתן לי כוחות, ומצד כוחות אלו יש בכוחי לעשות, הרי באמת זו גאווה חיובית. ובמילים אחרות – אדם שנדבק בה', ואחיזתו בגאווה היא מצד שזו מידתו של ה', הרי באמת זו ענווה ולא גאווה, וזה חיובי. לכן, אסור לשבר מידה זו, אלא עלינו לאחוז בה ולהילחם בה כל ימי חיינו, וזו העצה הנכונה בענייני מידה זו.
ומי שיודע מידה זו, הוא יכול להיות לראש, שהרי הראש חייב להיות אדם שיודע שיש בו כוחות להנהיג וכו'. אדם כזה לא יכול לשבור את מידת הגאווה. אך אם יאחז בה, כי היא מידתו של ה', הרי כל כולו ביטול לה', וזו מידה טובה. (ומי לנו גדול מהבעש"ט עצמו, שלפני פטירתו לחש – "אל תבואני רגל גאווה", שבמידה זו אחז ונלחם נגדה כל ימי חייו עד נשימתו האחרונה, והיא הביטול לה' מתוך כוחות ועצמה).
וכך גם יוסף הצדיק בפרשתנו, שחלם חלומות גדלות של מלכות, עד שדימו אחיו לראות בהם חלומות של גאווה. אך אביו שמר את הדבר, והרי הוכיח סופו של יוסף על תחילתו, שמחל וריצה את אחיו, וקרבם וגדלם, וכל מלכותו הייתה רק "להחיות עם רב".
ויהי רצון, שנזכה כולנו להיות בבחינת "ויגבה ליבו בדרכי ה'", להביא דבר ה' בגדלות מתוך ביטול שלם אליו יתברך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
