ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- תורת ארץ ישראל
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
ההבדל כל-כך גדול עד שרבי זירא שהיה בבבל, כשרצה לעלות לארץ-ישראל, צם מאה צומות על-מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שלא יפריע לו הלימוד של תלמודה של בבל, ללמוד את תלמוד ארץ-ישראל (בבא מציעא פה, א). כך עשה, כי דרכי הלימוד בארץ ובחוץ-לארץ שונות, תלמידי-חכמים שבארץ-ישראל אינם בני מחלוקת ונוחים זה לזה, ומיישבים את הטעמים בלא קושיות. מה שאינם כן תלמידי-חכמים שבבבל, שהם לומדים בדרך של קושיות ותירוצים בפלפול רב. תלמידי-חכמים שבארץ-ישראל נקראים "נֹעם" - שמנעימים זה לזה בהלכה, ותלמידי-חכמים שבבבל נקראים "חובלים" - שחובלים זה את זה בהלכה (סנהדרין כד, א).
דרכי הלימוד השונות נובעות כתוצאה מהאופי השונה של תלמידי-חכמים שבבבל לתלמידי-חכמים שבארץ-ישראל. המקומות גורמים, ארץ-ישראל משפיעה על היושבים בה: היא מעדנת אותם, מזככת אותם ומסלקת מהם את המרירות, את התחרותיות ואת הקנאה.
אמנם "קנאת סופרים תרבה חכמה", אבל יש בקנאה יסוד חולני לא בריא. התחרות מגרה ומעוררת כוחות רדומים, יוצרת מתח לימודי, מלבה את השאיפה להשֶׂגיות, ויוצרת אמביציה להצלחה. אבל הדחיפה הזו אינה טהורה, היא לא מתעוררת מתוך צימאון לדעת, מתוך הכרת ערכה של תורה, או מתוך משיכה פנימית ללימודה. הדחיפה באה שלא לשמה, מרצון להתבלט, מתוך רדיפת כבוד, ולימוד שכזה, על אף כל הטוב שבו, הוא חסר. העיקר שבו חסר.
לימוד של פלפול, כאשר זה מקשה על זה וזה מקשה על זה, אמנם מביא לכך שהדברים מתבררים, שההגדרות מתחדדות, שהנושאים המורכבים מתחלקים ליסודות. הסוגיות מתלבנות ומתבהרות על-ידי הפלפול והבקורת ההדדית, אבל לימוד כזה אינו יוצר הרמוניה שלמה בין הדעות, הוא אינו יוצר אחדות. זהו לימוד מנתח ומחלק. אמנם כך היא מדתה של החכמה ושל הדעת: להבחין ולהבדיל - "אם אין דיעה - הבדלה מניין?" (ברכות לט, ב). התורה מצוה ללמוד להבדיל בין הטמא לטהור, בין קודש לחול, בין האסור למותר. אך הבדלה לחוד ופירוד לחוד.
מעלתה של ארץ-ישראל, מעלתה של תורת ארץ-ישראל ומעלתם של חכמי ארץ-ישראל, שאצלם התורה הרמונית, אצלם הדעות השונות משלימות זו את זו. הניגודים אינם מפרידים אלא יוצרים סינטזה. הם מסתכלים במבט מקיף, החובק את הכל באחדות שלמה. זה בא מכוחה של ארץ-ישראל, כוחה המאחד. "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" - דוקא בארץ עם ישראל מאוחדים (זהר ח"ג צג.). תלמידי-חכמים שבארץ-ישראל מפרגנים זה לזה, אצלם מתאחדות מדות האמת והשלום. כל אחד שמח בחבירו, ואין זה פוגע בבירור האמת. אין צורך להיות קרים ועניניים ובקורתיים כדי להגיע לחקר האמת. אפשר גם בדרכי נועם ובחביבות. תלמידי-חכמים שבארץ-ישראל נוחים זה לזה כשמן זית; תלמידי-חכמים שבבבל מרורים זה לזה כזית (סנהדרין שם).
ואם תאמר, הפלפול והעיון העמוק של תלמידי-חכמים שבבבל הביא אותם לרמה גבוהה יותר של תורה, על זה אומר הירושלמי בנדרים (ו, ח) שאומר הקב"ה: "חביבה עלי כת קטנה שבארץ-ישראל מסנהדרין גדולה שבחוצה-לארץ".
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
