ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
"אלו שאין להן חלק לעולם הבא... ההוגה את השם באותיותיו... תדע לך שלא גלה אותו לאבות העולם ולמה גלה אותו למשה על שהלך לגאול את ישראל" (תנחומא)
א. הזכרת שם שמיים לבטלה
כתוב בתורה, "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ". ודרשו חכמים במסכת תמורה שפסוק זה הוא אזהרת עשה למוציא שם שמיים לבטלה.
כמו כן בעשרת הדברות ציוונו הקב"ה "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא", ואמנם פסוק זה נדרש על איסור שבועת שוא, אולם יש ראשונים הסוברים שאף על איסור הוצאת שם שמיים לבטלה נאמר.
למעשה נחלקו ראשונים ואחרונים האם יש באיסור זה לאו דאורייתא, או רק עשה דאורייתא ולאו דרבנן.
בטעם האיסור הסבירו הרמב"ם והרמב"ן, שמאחר ויש חיוב לירא את ה', אסור להזכיר את שמו לבטלה, שהזכרת שם שמיים לבטלה היא בכלל יראת ה'.
ב. חומרת האיסור
כאמור לעיל, לדעת חלק מהראשונים האיסור נלמד מהפסוק "לא תשא", פסוק זה הוא היחיד (פרט לאיסור ע"ז) בעשרת הדברות בו מוזכר עונש "כי לא ינקה".
הגמרא במסכת נדרים פוסקת שמי ששומע את חבירו מזכיר שם שמיים לבטלה, חייב לנדות אותו. מאחר ובכל מקום בו מזכירים שם שמיים לבטלה מצויה עניות.
ההסבר לזה הוא שכתוב "בכל מקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך". ואם במקום שמותר להזכיר שם שמיים, יש ברכה, הרי שבמקום שאין רשות להזכיר ומזכירים, יש ההיפך מברכה, עניות.
האבן עזרא כתב על איסור זה ביטוי חריף מאד, "ואילו לא היה בישראל רק זאת העבירה לבדה, תספיק להאריך הגלות ולהוסיף מכה על מכותינו".
ג. הזכרת שם שמיים בלימוד גמרא
בהרבה מקומות בתלמוד מובאים פסוקים או חצאי פסוקים, ברכות ותפילות שונות שבהם מוזכר שם שמיים. האם מותר במקומות אלו להזכיר שם שמיים או שיש לשנות ולומר ה'?
הפוסקים מחלקים בזה בין פסוקים שמוזכרים בגמרא לברכות ותפלות שמוזכרות בגמרא.
בפסוקים - היעב"ץ מעיד שכשהיה ילד וקרא לפני אביו 'החכם צבי', שינה ואמר ה', החכם צבי הורה לו לקרוא את השם כרגיל. ולמעשה לדעת רוב האחרונים מותר ומצווה להזכיר שם שמיים, ולדעת החיי אדם אפילו בחצי פסוק.
אולם הערוך השלחן חולק ואוסר להזכיר שם שמיים בפסוקים שבגמרא.
בברכות ותפילות - היעב"ץ מחלק בין ברכות שפותחות בפתיחה הרגילה "ברוך אתה ה'", לבין ברכות שפותחות אחרת ובתוכם מוזכר שם שמיים. ברגילות אסור להזכיר, אולם באחרות מותר טעם הדבר הוא שאם לא יזכיר שם שמיים, יש חשש שכשיבוא לברך אותה במקום חיובה, יטעה ויאמר ה' כמו שהתרגל בלימוד הגמרא.
אולם לדעת המגן אברהם אין היתר להזכיר שם שמיים שבברכות ותפילות, ראייתו היא מזה שבכמה מקומות במשנה רבי יהודה הנשיא כתב רק ברוך, ולא ברוך אתה ה'. מפני שכששנה לתלמידיו, שנה להם ללא הזכרת שם שמיים.
למעשה לדעת רוב הפוסקים אין להזכיר שם שמיים בברכות ותפילות שבגמרא.
ד. הזכרת שם שמיים בזמירות שבת
מותר להזכיר שם שמיים בזמירות שבת, ובלבד שיעשה זאת בכבוד הראוי ולא מתוך קלות ראש.
יש להקפיד שלא לחזור על שם ה' פעמיים, על כן בזמירות אשר בהם לפי הלחן חוזרים על משפט פעמיים, מותר לומר בפעם הראשונה שם שמיים ובפעם השנייה צריך לומר בכינוי (השם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
