ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
"אלו שאין להן חלק לעולם הבא... ההוגה את השם באותיותיו... תדע לך שלא גלה אותו לאבות העולם ולמה גלה אותו למשה על שהלך לגאול את ישראל" (תנחומא)
א. הזכרת שם שמיים לבטלה
כתוב בתורה, "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ". ודרשו חכמים במסכת תמורה שפסוק זה הוא אזהרת עשה למוציא שם שמיים לבטלה.
כמו כן בעשרת הדברות ציוונו הקב"ה "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא", ואמנם פסוק זה נדרש על איסור שבועת שוא, אולם יש ראשונים הסוברים שאף על איסור הוצאת שם שמיים לבטלה נאמר.
למעשה נחלקו ראשונים ואחרונים האם יש באיסור זה לאו דאורייתא, או רק עשה דאורייתא ולאו דרבנן.
בטעם האיסור הסבירו הרמב"ם והרמב"ן, שמאחר ויש חיוב לירא את ה', אסור להזכיר את שמו לבטלה, שהזכרת שם שמיים לבטלה היא בכלל יראת ה'.
ב. חומרת האיסור
כאמור לעיל, לדעת חלק מהראשונים האיסור נלמד מהפסוק "לא תשא", פסוק זה הוא היחיד (פרט לאיסור ע"ז) בעשרת הדברות בו מוזכר עונש "כי לא ינקה".
הגמרא במסכת נדרים פוסקת שמי ששומע את חבירו מזכיר שם שמיים לבטלה, חייב לנדות אותו. מאחר ובכל מקום בו מזכירים שם שמיים לבטלה מצויה עניות.
ההסבר לזה הוא שכתוב "בכל מקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך". ואם במקום שמותר להזכיר שם שמיים, יש ברכה, הרי שבמקום שאין רשות להזכיר ומזכירים, יש ההיפך מברכה, עניות.
האבן עזרא כתב על איסור זה ביטוי חריף מאד, "ואילו לא היה בישראל רק זאת העבירה לבדה, תספיק להאריך הגלות ולהוסיף מכה על מכותינו".
ג. הזכרת שם שמיים בלימוד גמרא
בהרבה מקומות בתלמוד מובאים פסוקים או חצאי פסוקים, ברכות ותפילות שונות שבהם מוזכר שם שמיים. האם מותר במקומות אלו להזכיר שם שמיים או שיש לשנות ולומר ה'?
הפוסקים מחלקים בזה בין פסוקים שמוזכרים בגמרא לברכות ותפלות שמוזכרות בגמרא.
בפסוקים - היעב"ץ מעיד שכשהיה ילד וקרא לפני אביו 'החכם צבי', שינה ואמר ה', החכם צבי הורה לו לקרוא את השם כרגיל. ולמעשה לדעת רוב האחרונים מותר ומצווה להזכיר שם שמיים, ולדעת החיי אדם אפילו בחצי פסוק.
אולם הערוך השלחן חולק ואוסר להזכיר שם שמיים בפסוקים שבגמרא.
בברכות ותפילות - היעב"ץ מחלק בין ברכות שפותחות בפתיחה הרגילה "ברוך אתה ה'", לבין ברכות שפותחות אחרת ובתוכם מוזכר שם שמיים. ברגילות אסור להזכיר, אולם באחרות מותר טעם הדבר הוא שאם לא יזכיר שם שמיים, יש חשש שכשיבוא לברך אותה במקום חיובה, יטעה ויאמר ה' כמו שהתרגל בלימוד הגמרא.
אולם לדעת המגן אברהם אין היתר להזכיר שם שמיים שבברכות ותפילות, ראייתו היא מזה שבכמה מקומות במשנה רבי יהודה הנשיא כתב רק ברוך, ולא ברוך אתה ה'. מפני שכששנה לתלמידיו, שנה להם ללא הזכרת שם שמיים.
למעשה לדעת רוב הפוסקים אין להזכיר שם שמיים בברכות ותפילות שבגמרא.
ד. הזכרת שם שמיים בזמירות שבת
מותר להזכיר שם שמיים בזמירות שבת, ובלבד שיעשה זאת בכבוד הראוי ולא מתוך קלות ראש.
יש להקפיד שלא לחזור על שם ה' פעמיים, על כן בזמירות אשר בהם לפי הלחן חוזרים על משפט פעמיים, מותר לומר בפעם הראשונה שם שמיים ובפעם השנייה צריך לומר בכינוי (השם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
