ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לה'.
המדרש (מכילתא בא, פרשה ז', אות מ"ד) מתאר כי החיפזון של יציאת מצרים הקיף את כלל הגורמים השייכים בהתרחשות זו; המצרים שהזדרזו לגרש את ישראל, עם ישראל שהזדרז לצאת והקב"ה שהזדרז להוציא את ישראל:
רבי יהושע אומר: ואכלתם אותו בחפזון זה חפזון ישראל. אתה אומר כן, או אינו אלא חפזון מצרים? כשהוא אומר "כי גורשו ממצרים", הרי חפזון מצרים אמור...
אבא חנן משום רבי אלעזר אומר: זה חפזון שכינה, ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר: קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות (שיר השירים ב', ח).
מהי, אם כן, משמעות החפזון? מדוע דווקא הוא מודגש כמאפיין מרכזי ביציאת מצרים?
השאלה מתחדדת לאור הפסוק המפתיע בספר דברים (ט"ז, ג):
שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
בפסוק קצר בספר דברים, בוחרת התורה להדגיש דווקא את החפזון, כמאפיין של חג הפסח והחיוב לאכול מצה. המהר"ל[1] ובעקבותיו הרב קוק[2] כתבו כי החיפזון מבטא עיקרון בסיסי בגאולת ישראל:
שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני כי בחפזון יצאת ממצרים, כי מה שהיו יוצאים בחפזון בלי המשך זמן, מורה שיצאו במדריגה ובמעלה עליונה, והפעל שבא משם נעשה בלי זמן, לא כמו דברים הטבעיים שכל פעולתם בהמשך זמן אבל כאן היה גאולתם שלא בטבע ולכך היה בחפזון בלי זמן.
החיפזון מבטא דבר שאיננו מתרחש בתהליך איטי והדרגתי. התהליך מסמל את הטבע, אך חיפזון מסמל את מה שמעבר לטבע. על כן, יציאת מצרים, שהיתה תהליך אלהי ועל-טבעי, נעשתה בחיפזון; בעקבות כך הקב"ה מדלג ופוסח על הבתים ולכן גם הכנת המצה נעשית בחיפזון. הרמב"ם[3] מסביר כי גם דיני קרבן הפסח - לאכול צלי ולא לשבור עצם - נועדו כדי לאכול בחיפזון.
זאת אומרת, החיפזון מלמד אותנו שיציאת עם ישראל ממצרים היא דבר עליון כל כך, שאיננו מתאים לכלים הטבעיים של העולם. יציאת עם ישראל לחירות היא יציאה שחייבת לבוא בחיפזון, כלומר, חייבת להיעשות בדרכים שמעל הטבע.
ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף התברר שליציאת עם ישראל ממצרים הייתה השפעה גם מחוץ למצרים, השפעה על העולם כולו. מכות מצרים פעלו בכל איתני הטבע והחלו את תיקונם, קריעת ים סוף היוותה שיא של הופעה אלהית בתוך המציאות הטבעית, מתוך השגחתו על עם ישראל. למעשה, כל אלו מלמדים אותנו על המשמעות הרחבה של יציאת מצרים, מעבר לגאולתם הפרטית של ישראל.
מכל האמור עד כה, מתברר לנו שביציאת עם ישראל לחירות מתחיל למעשה תהליך תיקון העולם; היציאה ממצרים החלה את התיקון של כוחות הרשע בעולם. החיפזון של יציאת מצרים, המדרגה האלהית המיוחדת שנתגלתה ביציאת מצרים, היוותה בשורה חדשה לכל העולם.
בעקבות כך, מיד לאחר קריעת ים סוף, בא עמלק ונלחם עם ישראל. האמירה המשמעותית של יציאת ישראל לחירות, הקריאה למוסריות, תיקון ואלהות בעולם - מרתיעה את אומות העולם, ובתגובה מופיע עמלק ומנסה להתמרד ולהלחם כנגד קריאה זו.
עליו ללמוד מהחיפזון של יציאת מצרים שגאולת ישראל היא דבר על טבעי שאיננו פועל בדרכי הטבע של העולם. עלינו לזכור זאת בשעות קושי ותמורות במהלך הגאולה, להאמין בהשגחת ה' עלינו, ולקוות כי נזכה לראות בחיפזון ה' בהצלתנו וגאולתנו השלמה.
[1] 'אור חדש' בהקדמה "כי הדבר שהוא בזמן..." וכן במהר"ל על ההגדה, עמוד נ"ג "כי מה שהיו יוצאים בחיפזון...".
[2] מאמרי ראיה, עמוד 165; עולת ראיה, ח"ב עמוד רפ"ז.
[3] מורה נבוכים חלק שלישי, פרק מו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
