ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אנו רואים לא אחת שכלי התקשורת מנצלים את הראיונות עם אנשים דתיים או לוקחים קטעים קצרים מסדרת שיעורים כדי להסית את הדיון לדברים שאינם ראויים כלל ועיקר.
הנה בכנס העולמי לדיני ממונות שקיימנו, התקשורת הכללית במידה והתייחסו לכנס, לא התייחסו אל התוכן, אל המעמד, אל החשיבות של הכנס אלא עסקו מה אמר השר, מה אמר המפכ"ל, אך ורק לדברים הפוליטיים ולא לדברים הענייניים המהותיים ואל הבשורה שמשפט התורה מביא בנושא כל כך אקטואלי וחשוב שעסקנו בו היחס להפגנות במרחב הציבורי.
לכן שאלו אותי, האם זה לא בזבוז זמן להתראיין אצלם? והאם יש היתר לכך כי הם מסיתים את זה לעניינים אחרים?
אכן לצערנו יש לנו אחים ורעים שמנהלים את התקשורת הכללית, העיתונאית, הרדיופונית הטלויזיונית ויש מהם שהם רחוקים מתורה ומצוות ואפילו עם אג'נדה שנוגדת עניינים דתיים ואמוניים. אין להם עניין בכל מה שקשור לתורה, למצוות, למשפט התורה ולהפך. יש להם לפעמים, לא לכולם, עניין להתנצח, להתנגד, להראות שמשפט התורה לא רלוונטי. ובאמת מי שאיננו מכיר את מגמותיהם ואת השיח שלהם אסור לו להתראיין כי הוא יביא רק לידי מכשול. ומי שמכיר את השיח שלהם ילך לעניין בדחילו ורחימו.
התקשורת מסננת את הדוברים בשביל ליצור דה-לגיטימציה ולחרחר ריב
הייתי אמור להתראיין לתוכנית שנקראת ערב חדש. ואני כבר רגיל שיש תחקירנית ששואלת לדעתי, לא פעם שאלתי אותם למה אתם שואלים מה דעתי? תשאירו את זה לעת הראיון. וענו: לא, אנחנו רוצים על מנת לדעת וכו'. ואז היא ראיינה אותי למעלה מ- 20 דקות!! בשאלות מכאן ומשם מכל וכל. וחשבתי שאנו הולכים לתוכנית שבאמת שם נביא לידי ביטוי את כל אותן דברים שאמרתי לה בשאלות. בסוף הודיעו לנו ברגע האחרון, לא מתקיימת התוכנית. כי לא היה משתלם להם להעלות פיגורה כזו שתביא את המשפט העברי, משפט התורה ברמה כזו, ולכן התבטלה התוכנית. לא אחת אחרי שאמרתי את העמדות שלי, לא העלו אותי לשידור אפילו בלי להודיע, כי לא משתלם להם להביא דעה שקולה אלא מחפשים דעות קיצוניות. כך היה לי גם בגלי צה"ל לא פעם, וגם בתוכניות טלויזיה אחרות.
היהדות עומדת למשפט שדה ב-3 דקות
לא מזמן ראיין אותי תחקירן לקראת הופעתי בטלויזיה החינוכית בעניין החלת המשפט העברי, והוא מזהיר אותי מראש, התוכנית היא 7 דקות. אבל תדע לך 7 דקות בטלויזיה זה נצח, אבל יעמוד ממולך מישהו שיביע גם דעה אחרת. שני מראיינים, שני מרואיינים ב- 7 דקות.
הוא פותח ושואל אותי, מה עמדתנו לגבי הלהטב"ים? אמרתי לו, מה זה קשור למשפט העיברי? הוא ענה, כיוון שאנחנו מדברים על החלת המשפט העיברי. אז השאלה אם המשפט העיברי מכיל אוכלוסיות שונות, מה יש לו לומר על להטבי"ם על פמיניזם כל הדברים האלה. אמרתי לו, ואת זה אתה רוצה ב- 7 דקות??? שני מרואיינים, שני מראיינים להתמודד עם נושא כזה ב-7 דקות? אז הוא אומר, אבל צריך לדעת אם המשפט העיברי רלוונטי וכו'. אמרתי לו, אם זו הדרך שלכם אני לא מגיע לראיון. אז פנה אלי במיוחד העורך של התוכנית וטען, אבל צריכים לדעת מה העמדה שלכם? אמרתי למה לא, אם תתן סדרת תוכניות בשמחה. 7 דקות לא יכול להיות.
הוא התווכח ואמר, לא יעלה על הדעת שמשפט יהיה רלוונטי אם אכן אין לו התייחסות או יש לו התייחסות שלילית ללהטבי"ם או פמיניזם. אמרתי לו, קודם כל בא תעלה את זה לויכוח. האם באמת הבעיה של להטבי"ם היא לא בעייתית, שאתה כבר יוצא מתוך הנחה, שכל משפט שאינו תואם ללהטבי"ם הוא אינו ראוי. כל משפט שאינו תואם פמיניזם הוא לא ראוי. בא נעלה את זה לויכוח, נראה אורות, יש צלילים, חיוב ושלילה. הרי עד שאני אשיב לו על זה, יגמרו כבר ה- 3 דקות ולא נדבר על המשפט העיברי. אמרו, מצטערים ומבטלים את התוכנית. ברוך ה', ברוך שפטרנו.
לא יתכן שההשקפה הדתית מתייצבת לדין בפני המראיין, לראות אם היא בסדר או לא בסדר, במסגרת דקה או שתי דקות שהוא נתן לך להשיב על שאלה כזו גדולה.
הדתה או הדחה?
רבותי, הם מדברים על הדתה. מה זה הדתה? כל ריח של יהדות שאתה אומר לציבור, אתה כאילו מטיף לו להיות דתי. וזה אסור חס וחלילה כי אתה כאילו כופה עליו. למה זה כופה? אתה אומר לו, אם ירצה יקבל. לא ירצה לא יקבל. אבל זה שאתה לא רוצה לשמוע, אתה גורם שהבערות שלך תכפה עליך השקפת עולם. כי אם אתה כיהודי לא יודע יהדות איך תבחר בין יהדות ללא יהדות? תלמד את היהדות, כשתגיע לרמה שתוכל להתווכח על היהדות, אדרבה אצדיע בפניך. הם לא רוצים ללמוד וקוראים על כל סרך של יהדות, הדתה. הם לא יודעים שהם עושים עושה הדחה.
כל השנים התקשורת בידם והם משמיעים דעות של בני אדם שרחוקים מתורה ומצוות ואתם באים ואומרים, אוי ואבוי אם ישמעו דבר דתי זה הדתה. מה אתה עושים כל השנים אם לא הדחה?
כואב הלב מאוד מאוד על אחים ורעים כאלה, בשם אחינו. כולנו בני עם אחד אנחנו, אבל הם כל כך שוגים שהם לא יודעים שעם שורשים יהודיים צריך להתמודד. צריך ללמוד במשך שנים, ולא בדרך של גימיקים ולא בדרך של שאלה ותשובה טלווזיונית ונגמר הסיפור וזהו. צריך לשבת ללמוד ולהתמודד עם הדברים האלה.
עוד לא ראיתי מי שקיבל פרופסורה מבלי ללמוד רק עם איזה גימיק תקשורתי, אלא הוא משקיע, עד שהוא מקבל את הפרופסורה. אותו דבר יהדות לא שונה מכל מדע אחר, צריך ללמוד אותה כדי להתמודד איתה. בלי ללמוד, ולפתח תפיסת עולם על ידי ראיונות כאלה בתקשורת, זאת לא נקראת הבנה ותובנה אלא בדיוק הפוך מגמתיות.
לא להפקיר את השיח הציבורי
לכאורה לא היה צריך ללכת להתראיין אצלהם. התקשורת מציפה בוקר וערב את המאזינים והצופים באג'נדות שהן רחוקות מן היהדות. אך לנו אסור להפקיר את הזירה הזו, ויש צורך למרות הסיכונים ולמרות השלילה להביא את החיוב את האורות מול הצללים.
סוף סוף, גם מסורתיים ותמימי דרך צורכים תקשורת, אם נשאיר את הכל פרוץ מה יהיה עליהם? לכן עת לעשות לה' הפרו תורתך. ברמה עקרונית מי שהוא ראוי לכך, יעשה. אבל יזהר.
אנחנו צריכים להתפלל לקדוש ברוך הוא שיפקח את עיניהם כי בלי שורשים יהודיים זאת לא מדינה יהודית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
