ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- דמוקרטיה
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
מצד אחד, אולי נראה לאנשים שזו חגיגה גדולה לדמוקרטיה שאפילו ראש ממשלה אין נושאים פנים ואם הוא חשוד יש צורך להעמידו לדין.
מצד שני, מבחינת ההלכה היהודית, באמת יש לבכות. כי החגיגה התקשורתית הזו היא תעודת עניות קשה מאוד לעם ישראל ולתקשורת. אנו רואים נשיא וראש ממשלה שכבר היה בבית סוהר, ועכשיו מדברים על ראש ממשלה נוסף. ח"ו אולי אנו נמצאים בעידן שעליו אמר הנביא: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים".
לצערנו הרב, גם אם נניח שראש הממשלה יצא חף מפשע וזכאי, המשטרה תצא פגועה מאוד וזה הרס גדול למבנה הממסדי שמנהיג את החברה. כיוון שאם המלצתה תידחה על ידי היועמ"ש או על ידי ביהמ"ש העובדה שכל העניין הזה היה מלווה בתקשורת מאוד רעשנית סביב העניין וגם בגלל שבסופו של יום מתברר שהעד המרכזי נגד ראש הממשלה הוא נוגע בדבר. אדם אשר מתחרה על כיסא ראש הממשלה ומשמש כעד מדינה. כל זה מטיל ספק על האמיתות של המשפט והממסד הישראלי.
לא יתכן מצב כזה בלי קורבנות. אם ראש הממשלה יורשע זה קורבן עצום וגם הכפשת המוסד 'ראש הממשלה' זה קורבן עצום. אם הוא לא יורשע וכל שכן אם היועמ"ש לא יקבל את המלצות המשטרה או אפילו יקבל וביהמ"ש ידחה, המשטרה תוכה שוק על ירך, בגלל שמדברים על עד מרכזי שנוגע בדבר, וכל מיני עדי מדינה, וכן שאומרים שכביכול הפעילו או ניסו להפעיל לחץ על החוקרים, ואז חוששים שהחקירה היא מגמתית וכל הדברים האלה באים במשפט. אנו זקוקים למשטרה טובה וחזקה. אי אפשר לקיים חברה בלי שופטים ושוטרים צריכים גם את זה וגם את זה.
לא כל משפט וחקירה צריכים להתנהל בדלתיים פתוחות
הדברים שאביא כאן הם בבחינת 'חכמת המסכן בזויה'. תורת ה' היא תורה מופלאה, חכמה ומושכלת מאוד, אבל בעוונותינו נראה כי הדור עוד לא ראוי לה. תורת ישראל אומרת שאנשים בכירים בין אם הם שרים, ראש ממשלה, רבנים, דיינים, שופטים. אם ח"ו משתרכים דרכיהם חייבים להעמיד אותם למשפט ואין הבדל בין אדם לאדם.
אבל תורת ישראל אומרת 'כסהו', אל תלווה את זה בתקשורת, אלא בהצנע. לא כל חקירה ומשפט צריכים להתנהל בדלתיים פתוחות. לא בגלל שמפלים אותם כי דמם סומק טפיה ויש להם איזו שהיא עדיפות על אחרים ח"ו, אלא בגלל התופעות האלה שאנחנו עדים להם. מחר מחרתיים כבר לא יהיה לנו אמון בנושאי משרה ובמוסדות שאותם הם מייצגים. אדם הרואה את כל הדברים המחשידים הללו, שאיננו יודעים אם נכונים או לא נכונים, בסופו של יום הוא סופג ספק עצום ומאבד אמון באנשים ובמוסדות.
לכן תורת ישראל אומרת כסהו. קיים לו דין אמיתי אבל בשקט, כדי לשמור על המוסדות האלה, כי יש חשיבות לקיומם של המוסדות האלה.
כלבי השמירה נגד הדמוקרטיה
הדור עוד לא ראוי להלכה הזו, כי בדורנו חושבים שהדבר הכי אמיתי והכי מבטיח זה התקשורת. הם 'כלבי השמירה של הדמוקרטיה', ככה הם מגדירים את עצמם.
התקשורת הרי ניזונה מהדלפות ומרכילויות. בסופו של יום עיננו רואות, שיש אנשי התקשורת שמדווחים דיווח סולידי, ויש אנשי התקשורת ששומעים את הקונוטציה בדיווח שלהם, הם מתלהמים וכבר לא מדווחים, הם הופכים להיות פרשנים, הם הופכים להיות אפילו שופטים בטרם עת. אנו שומעים ורואים את זה יום יום.
יוצא איפו שגם לטענתם שהם 'כלבי השמירה של הדמוקרטיה'. הם מבצעים משפט שדה שלא כפי הליך משפטי תקין, שבו מביאים את הנאשם לבית הדין, מביאים עדים, חוקרים את העדים ואח"כ מכריעים. הם הורסים את הדמוקרטיה.
משפט שדה לעומת אמת ושלום
צאו וראו, פועל יוצא של התקשורת- ההפגנות. לאיזה הפגנות מגיעים? לא הפגנות שמדברות רק נגד שחיתות, אלא אומרים שם פלוני אשם! פלוני אשם! זה נקרא בית דין שדה. זה אנטי דמוקרטי בעליל! זה אנטי הילכתי בעליל!
חבל שמלכתחילה כשעלה עניין 'המתנות' ואולי עוד לא מאוחר, היה אומר ראש ממשלה את הדברים הבאים, לפי הבנתו, לפי גרסתו. טעות שנטלתי מתנות כאלה ואני אומר לציבור שזה לא על בסיס שוחד. אני כאיש אוהב תנ"ך שכחתי את הפסוק של החכם מכל אדם, שלמה המלך "שונא מתנות יחיה". אבל, מן הרגע שטעיתי וקיבלתי מתנות כאלה, חטאתי, עוויתי, פשעתי במובן המוסרי ואני חוזר בי. אז הדין יתקיים אם באמת היה כאן שוחד או לא.
איזה עוצמה יש לדברים האלה. זה מלכות ישראל. זה ההבדל בין שאול המלך ובין דוד המלך, היכולת להגיד טעיתי זו גדלותו של דוד ולכן הוא נבחר למשיח ישראל. אין איש בארץ אשר יעשה טוב, אין. אם אדם מקבל אחריות, זו עוצמה מוסרית.
מורי ורבותי, על זה ראוי לבכות ולהתפלל לקב"ה שיערה רוחו ממרומים וישיבנו אל תורתנו שהיא אור אמת. על פיה נלך לבטח ולא בדרך הקלוקלת הזו, אשר מזעזעת את אמות הסיפין של החברה הישראלית קורעת אותה, ממאיסה עליה את כל מוסדותיה ואת כל אישיה ואת כל שריה. בשיטה הנוכחית, ספק אם זה אמת, בטח לא שלום ולא שלמות. צריך לבחור באמת אבל בשלום ובשלמות. בשני הערכים האלה יש לתפוס.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
