ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- דמוקרטיה
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
א. ע"פ רוב 'עדי מדינה' האנשים עבריינים, אנשים שעברו עבירה בעצמם, והרי רשע אינו יכול להעיד, כי מעשיו הרעים גורמים לאיבוד האמון בעדותו.
ב. גם אם עד המדינה איננו עבריין או טרם שהוכחה עבריינותו, הרי מדובר כאן לרוב מבחינה משפטית ב'נוגע בדבר'. הנגיעה ברורה לחלוטין. יש לו אינטרס מובהק לכסות על עצמו מפשעים או ליצור רווחים שהוא קשור אליהם.
נכון שנחלקו הפוסקים אם גם באינטרסים חוץ כספיים, יש עדות של 'נוגע בדבר', אבל סוף כל סוף נפסק שאין לך דבר יותר יקר לאדם מאשר כבודו וחירותו. אם אותו עד קונה את חירותו ובמקום ללכת לבית סוהר הוא יוצא לחופשי על חשבון הפללת זולתו, אין לך 'נוגע בדבר' יותר מכך.
אז אם לא מקבלים עדות של 'עד מדינה' איך ישפטו משפט צדק?
יש במשפט העברי מושג שנקרא 'דין המלך' ומושג נוסף שנקרא 'הוראת שעה'. חכמים נתנו סמכות לבית הדין לפסוק גם לא ע"פ סדרי הדין הרגילים במצבים חריגים.
"בית דין מכין ועונשין שלא מן הדין". אם הדור פרוץ ויש צורך לגדור פרצות אזי באופן חריג מקבלים גם עדויות נסיבתיות, גם בעדים בלתי כשרים. זו איננה עדות זו רְאָיָה.
הרְאָיָה היא דבר מאוד קשה לדיינים היות והם צריכים לבדוק אותה היטב עד כמה היא אמינה או לא אמינה. כך מהזווית המעשית של 'עד מדינה' גם ברמה ההילכתית.
חקירת אישי ציבור זו לא הצגה בכיכר העיר
האם ניתן לקבל 'עדות מדינה' על ראש הממשלה?
אם נידרש להתייחס למקרה הנדון, כיוון שמדובר לא בעד מדינה רגיל אלא בעד מדינה אשר יש בעדותו אולי להפליל את ראש הממשלה. מבחינה הלכתית גם מלך נידון וברור שגם ראש ממשלה של ימינו. אבל ברמה העקרונית ברגע שיש חשד, דנים וחוקרים אותם בחשאי.
בתורת ישראל הגישה מאוד מושכלת. אין דנים את האנשים הבכירים האלה בדין שהוא הצגה לכל העולם כיוון שמלבד הטיפול בו יש השלכה למוסדות המדינה והשלטון. כגון מוסד הנשיאות, מוסד המלוכה, מוסד ראש הממשלה, מוסד הרבנות והדיינות, ואסור לפגוע באמינות של העם כלפי המוסדות השלטוניים.
לכן התורה קובעת, נעשה דין ומשפט גם לאנשים כאלה אבל בחשאי, בועדה ממלכתית בדלתיים סגורות, בה יעמדו ראשי הדיינים שאחראים על המשפט ואמונים ביושרם על העם. לא בפרסום כדי לא לפגום במוסד כמוסד, ולא לערער את המערכות השלטוניות וליצור סערות חברתיות ופוליטיות שלא הוכחו באמת.
לצערנו כיום זה לא נעשה אלא נהפוך הוא. יש היום אינטרס תקשורתי גדול מאוד ומגמות פוליטיות גדולות. השיטה הנוכחית מעודדת מצבים כאלו לצורך מגמות תקשורתיות ופולטיות.
אינני פוסק שראש הממשלה זכאי, אינני יודע מה עם ראש הממשלה, צריך לחקור, אבל ברור לכל שיש כאן מגמות פוליטיות.
לכל הדעות, אם ידוע שיש אינטרסים פולטיים שבוחשים ויש גורמים מממנים כדי להפיל את ראש הממשלה שלא באמצעות הקלפי, אז בוודאי גם ברמה המעשית, עולם המשפט זהיר בקבלת עדות כזו.
אסור שהעם יאבד אמון במוסדות השלטון
כב' הרב, הרי אנו יודעים שבמשפט הדיינים צריכים לתת אותו ייחס לעני ולעשיר, למלך ולאיש הרגיל אז מה בעצם הרב אומר לנו, שיש הבדל בדין 'עד מדינה' כשמדובר בראש ממשלה או באדם רגיל?
אכן כן. זאת המושכלות האדירה של משפט התורה. לא כי דמו סומק טפי. דמו לא יותר אדום מדם אדם רגיל. לחלוטין אין הבדל בין אדם רגיל לראש הממשלה או שר, אלא יש אנשים שמייצגים מוסדות שלטון ואסור בשום פנים ואופן לגרום לכך שהעם יאבד אמון במוסדות השלטון.
ראו כיצד מן הרגע שנשיא הורשע ויש פרסום גדול, איבדו האזרחים את האמון במוסד הנשיאות. אותו דבר ראש הממשלה, אותו דבר שר, אותו דבר רב. גם רב גדול צריך להרשיע אותו במידה וצריך להרשיע אותו, אבל לא בפרסום כי אז אנחנו פוגמים במוסד הרבנות.
צריך להיזהר לא לשבור את החבית ולשפוך את יינה. צריך לדעת איך לטפל טיפול נקודתי אמיתי. אפשר לא לקבל את האיש, אבל לא את המוסד כמוסד. אפשר להרשיע אדם המקרה שהוכחה אשמתו, אבל לא לפגוע במוסדות השלטוניים.
ה' יהיה בעזרנו שתתקיים בנו הנבואה "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה".
הרב רצון ערוסי
רב העיר קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, נחשב לממשיך דרכו של הרב יוסף קאפח, מראשי הרבנים ואנשי האקדמיה העוסקים בחקר המשפט העברי ובהנחלתו, יו"ר "הליכות עם ישראל" - תנועה המקרבת ליהדות.
הכנס השנתי למורשת הרב קאפח תשע"א שימור מורשת אבות במשנת מארי זצ"ל
מתוך הכנס השנתי למורשת הרב קאפח - תשע"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
