ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- היצר הרע
גישת הרב קוק לעבודת היצר קשורה לתפיסת האמונה הכללית שלו, לפי הרב קוק האמונה באלוקים משמעותה הרבה מעבר להצהרה בכך שקיים כח אין סופי במרום, אלא תפיסתה שאומרת שהעולם עצמו הוא הופעה של האלוקות באופנים שונים, לכן כל המציאות היא בעלת חיות אלוקית ובעלת אורגניות והרמוניה פנימית שהולכת ומתעצמת לאורך השנים. העובדה שהעולם הוא הופעה של האלוקות אומרת שהעולם מכיל בתוכו כוחות אין סופיים, הכוחות האלו נותנים לעולם עוצמה אדירה מצד אחד, אך גם יוצרים סיבוכים גדולים מצד שני והם המקור לכל הטוב ולכל הקושי בעולם.
כאשר בכללות המציאות הכל הוכן לטוב, גם הכחות הרעים הוכנו למטרה טובה ומתוך כך הם נובעים, הכל ממקור הטוב בהכרח, ולא עוד, אלא שכל ענין רע שנמצא בעולם, הוא בא מתוך שיש בפנימיות הענין שאיפה אל טוב נעלה ונשגב שלא גמר לבא אליו, ונתעה מדרכיו מאורך הדרך וגודל הסתעפות הענין, אבל סוף כל סוף יגיעו הדברים למטרתם, והרע היותר גדול יהפך לטוב נשא ונשגב עד מאד, כן הדברים הולכים בנפש האנושית, הכחות הכבירים הסוערים הנם מתפרצים לפעמים שלא כשיטה, מפני שבעיקרם הם נועדים להגדיל פעלים גדולים מהירים ואדירים, וצר להם המסגר של לב האדם והמועקות שבארחות החיים, ע"כ הם לפעמים יוצאים בזעף. אבל כשהאדם מצליח ורואה בחפץ ההתפרצות רק צל של איזה כח נשגב התועה בארח בקשת תפקידו, והוא כובש את חפצו מפני שרואה שמ"מ העולם המעשי זהו אשרו שהוא מסוייג בכבלי הגדרים האיסורים והמוסרים, והם יובילו את האדם אל המטרה העליונה, להרחיב את עולמו באמת, אז ימצא לנכון לפניו את עולמו הרחב בהוה בהתרחבו בלא מצרים גם בחדרי לבבו ורגשותיו הסוערים (עין איה / שבת ב / פרק חמישי / נ.)
ה' ברא את העולם כשהוא מוכן בתוכו לשלמות אדירה, לשם כך ניטעו בעולם כוחות עצומים, הרבה מעבר למה שהעולם יכול להכיל בשלב הראשון. גם האדם הוא הופעה מסויימת של הכח האלוקי, כדי שהאדם יביא את האלוקות לעולם, ה' ברא אותו מראש בעל עוצמה גדולה יותר ממה שהאדם צריך למצבו הנוכחי, בני האדם נבראו מלכתחילה בעלי יצר מוגזם, כיון שמהותם היא אלוקית והם מוכנים גם למצבם העתידי שבו העולם יהיה בעל יכולת עשיה גדולה יותר מאשר כיום. בשלב הביניים שבו אנו נמצאים יש להשתמש בכוחות האלו באופן מדוד ושקול כדי לבנות איתם את החיים הנוכחיים בעלי החסרונות והמוגבלות, אבל בעתיד העולם יגיע לשלמות גדולה כל כך שהוא ידרוש עוצמות גדולות הרבה יותר של עשיה וחיות, לכן הם נכללים מראש באישיות האדם.
הבעיה היא שהכח התחושתי האינסטנגטיבי מחובר לכוחות החיים המוגזמים שבאדם, באופן חזק יותר מאשר השכל והחשיבה ההגיונית, לכן האדם נסחף באופן טבעי גם לפעולות שהשכל החושב איננו מסכים להם, שכן טבעו גועש כוחות חיים, שמקומם בעצם בשלמות עתידית שעדיין לא הגיע זמנה.
בשלב ביניים זה על האדם לרסן את כוחותיו ולהבין שהתפרצותם בטרם עת היא דבר טבעי ובריא בסך הכל, שנועד כדי שהוא יעבד אותם למקומם הנכון. אז האדם מקבל את הפער שבתוכו, בין השכל והרצון לבין געש הכוחות המתפרץ ושמח בכך שהנפש שלו דורשת יותר, גם אם הדבר יוצר בו תסביך וקושי באופן מעשי.
ההכרה בכך שהתפרצות היצר היא דבר נורמאלי ונכון מעצם מבנה החיים שבו רצה הקב"ה, איננה באה להשלים עם החטא, אלא למצוא את נקודת הטוב שבו, להבין שהרצון לחטא הוא בעצם רצון לשלמות גדולה שעדיין לא הגיע העת לממשה. מתוך כך המאבק ביצר איננו מאבק של כוחות הטוב בכוחות הרע, אלא מאבק של כוחות הטוב הנוכחי בכוחות הטוב שעדיין לא הגיע זמנם לצאת אל הפועל ויש לרסנם באהבה וניחומים.
ניקח דוגמא מאיסור לשון הרע, הרצון לדבר ולדעת הוא דבר טבעי באדם, אך הוא ממלא אותו באופן מוגזם, על האדם להבין שבעתיד שבו כל המציאות תהיה שלמה יהיה ניתן לדבר על הטוב בלבד, לשם כך עליו להיות כח חזק ומשמעותי בנפש, גם אם כיום הוא יוצר סיבוכים, במצבנו המוגבל בהווה אנו נאלצים לחסום את כח הדיבור ולשתוק על דברים מסויימים, אך לא מתוך שנאת כח הדיבור, אלא מתוך הבנה של הפער בין הצורך המתפרץ לדבר, שמתאים לשלמות העתידית, לבין המימוש מוגבל שלו נכון לעולמנו החסר כיום. עלינו להבין שהיצר הוא חלק מאישיות האדם ואין למחוק אותו אלא לדובב ולשכנע אותו בנכונות הריסון שלו, מתוך הכרת מקומו ותפקידו בעולם העתידי שאליו הוא שייך במלואו.
חלק מרכזי בפעולת היצר הוא לא רק עצם החטא אלא תחושת הכישלון והיאוש שבעקבותיו, הרב קוק טוען שאת
את תחושת הכישלון והיאוש שבעקבות החטא יש לתקן על ידי העלאת נקודת המבט שלנו למכלול המציאות והבנה שלא סתם הושמו באדם כוחות מוגזמים ובלתי נשלטים, עצם החיים כוללים בתוכם את האפשרות לחטוא ולהיכשל ותפקיד האדם ללכת ולזכך את אותם כוחות מוגזמים, אבל לא מתוך יאוש ומחיקת הכוחות, אלא מתוך הבנת תפקידם בעולם המתוקן בעתיד, ניתן לומר שהחטא הוא דבר "נורמאלי" שהרי עובדה היא ש"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אבל אמירה זו לא באה להחליש את המאבק בחטא, אלא לשים את המאבק הזה בפרופורציה הנכונה, מתוך שלווה וקבלת הקושי באהבה, למנוע מצבים של לחץ מוגזם ויאוש של החוטא, שהם גם חלק נרחב מפעולת היצר כדי להחליש אותנו ובסופו של דבר לגרום לנו לחטוא יותר ויותר.
לאחר שהסברנו את היחס אל היצר בתוך אישיות האדם, ניתן להבין שאת העיקרון הזה יש להכיל גם בנוגע ליחס אל הרע הרחב יותר השורר בעולם כולו: ה' ברא את העולם מראש עם כוחות חזקים יותר ממה שהעולם יכול להכיל, כדי שהעולם יגיע לשלמות הולכת וגוברת ויידע בסופו של דבר להשתמש באותם כוחות באופן המלא שלהם מתוך שלמות גדולה. הרע בעולם הוא כוחות גדולים שנועדו לשימוש חיובי כאשר נדע להכיל אותם.
כיום אנו בשלב ביניים שבו הכוחות מתפרצים בלי חשבון ושליטה ויוצרים הרס והרג רב, אבל העובדה שהעולם מלא כוחות בלתי נשלטים צריכה דווקא לעודד אותנו ולא לגרום לעצב, שכן אנו חיים בעולם בעל עוצמה אדירה, בעל יכולת בלתי מוגבלת שגועשת בתוכו, לעיתים הגעש הזה יוצר נזק אך במהותו הוא דבר חיובי שנועד לדורות עתידיים שיקחו אותו למקומו הנכון.
עלינו להביט על העולם מתוך נקודת מבט גבוהה של תהליכים עתידיים ולא רק ממקומנו הצר בהווה, מתוך ראיה כזו רואים כיצד יש משמעות אחרת לדברים שמקרוב היו נראים לנו מוזרים ומפלצתיים. אותם כוחות שפגעו בנו מכילים חיות גדולה שתלך ותתאזן עם הכוחות האחרים בהמשך הדורות ותבנה עולם מופלא ונהדר בעתיד. אם נתחשב בעניין הזה נוכל להכיל גם את הרע שבעולם כחלק מקיומו החיובי הכולל.
ניקח לדוגמא את השואה האיומה שעבר עם ישראל באירופה, כוחות הגזענות ותאוות הרצח של הגרמנים היו דבר איום ונורא, אך אם נכיר בכך שרצון לאומי באופן בסיסי הוא דבר טוב וכן השאיפה של אומה להגן על עצמה ולהיות גאה בסמליה ושאיפותיה המיוחדות היא שאיפה טובה בסך הכל, אלא שהגרמנים הכילו בתוכם את אותם רצונות באופן מוגזם ללא שום איזון ועידון מוסרי והיו מוכנים לכבוש את כל שאר הערכים שלהם תחת רגלי הערך הלאומי הנכון שמילא את נפשם. אילו היו משתמשים בכח הזה כדי לפתח לעצמם גאווה לאומית בריאה שיודעת להכיל גם את שאר האומות ורואים בעצמם אומה שתורמת לאנושות את כוחותיה המיוחדים, הם היו יכולים להשתמש באור הזה כמחמם ומאיר ולא כשורף ומכלה.
באופן דומה כיום ישנם אומות ארופאיות שכתוצאה מן השואה משתמשות בערך האוניברסליות באופן מוגזם ומוכנות למחוק את זהותם המיוחדת ולשבש את כל תרבותם בשביל לקבל ולהכיל עמים אחרים, האומות האלו משתמשות בכח האוניברסלי באופן מוגזם ומוחקות את זהותם במקום להשתמש בו כדי לאזן את השאיפה הלאומית שלהם ולא לרצוח אנשים אחרים כפי שעשו הגרמנים.
לעולם לא נוכל לנחם אדם שנפגע מן הרע באופן אישי, אך נוכל לפתח מבט רחב ומרחם יותר על המציאות שבה אנו חיים, לראות את הטוב ולהדגיש אותו, לא להתייאש ולהילחם ברע באופן מוגזם או מיואש. מבט רחב שמתחשב בתהליכים הכוללים שעוברת המציאות מן הפרמטיביות הקדומה ועד לעתיד מתנשא ואדיר שבו ימצאו כל הכוחות את מקומם.
תפיסת הרב קוק מנסה לתת לאדם מבט מפוכח מצד אחד, אבל אופטימי ומלא אמונה מצד שני, האדם מסוגל להתמודד עם יצריו מתוך תחושת שליחות והכרה במשמעות המאבק ומקומו של היצר, בלי להיתפס ברשת היאוש והאכזבה מעצמו ובלי להיות מתוסכל מכך שבכלל ישנו מאבק. הוא מבין שההתמודדות עם הרע היא חלק ממבנה המציאות והרע הוא בעצם האנרגיה המוגזמת שמזינה את העולם ועלינו לווסת ולעדן אותה, אך לא מתוך פגיעות אלא מתוך שמחה ואומץ, להתמודד עם כוחות החיים באחריות ומסוגלות פנימית, באמונה שלכל כח יש מטרה וגם הכוחות הקשים ביותר הם חלק מתהליך ארוך וחיובי שנועד להביא את העולם לשלמות גדולה שתגיע בעתיד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.










