ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
********
מתפללי בית הכנסת אולי גיחכו לשמע התשובה המפולפלת של הבן, אבל כשחושבים על זה לעומק - יש נקודת אמת בטענה של הילד: קשה ומשעמם לחזור שוב ושוב על אותו הדבר מידי יום. אנשים מחפשים חידוש ושינוי. למחזר שוב ושוב את אותם הדברים עלול להיות טרחני ומייבש.
העיקרון הזה היה נכון תמיד, ועוד יותר בעולם המודרני בו החידוש והגיוון הפך ללחם חוקם של האנשים. כל הזמן מחפשים כיצד להחליף את הסלון / הסלולארי / התסרוקת / העיצוב של המטבח / המכונית. ישנם רבים שהעיסוק המרכזי שלהם מול המסך הוא בהחלפה בלתי פוסקת של ערוצים. תופעת הזפזופ גם לא נעצרת בענינים הזוטרים של בידור, ריהוט והופעה חיצונית, אלא פולשת לתחומים משמעותיים יותר כמו מקום עבודה או לימודים ואפילו דייטים וזוגיות.
********
ומה קורה בעבודת ה'?
זה תחום שמתאפיין מאוד ב'חזרתיות'. אותם טקסים ואותם טקסטים שעשינו לפני שנה או שאמרנו אתמול – נעשה שוב היום. יהודי כשר שמקפיד על שלוש תפילות ביום יספיק בימי חייו לחזור על הנוסח הרגיל של תפילת שמונה עשרה כשמונים אלף פעמים (80,000!) ועל קריאת שמע כשלושים אלף פעם.
אין כמעט אדם דתי שלא מכיר את תופעת 'הטייס האוטומטי'. אתה יושב בבית הכנסת בתפילה, ופתאום מגלה איך התקדמת עוד כמה עמודים בסידור באופן אוטומטי בלי להרגיש בכלל. הפה עשה את שלו כבקי ורגיל והדפים התדפדפו מאליהם ואתה מוצא את עצמך פתאום בעלינו לשבח...
מה אפשר לעשות? האם יש דרך להתגבר על הקושי בחזרה הבלתי פוסקת? האם ניתן למצוא חידוש וטעם בדבר שכבר אמרת אלפי פעמים?
********
בפרשת השבוע מופיע פסוק מעורר השראה: "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו, ו). הוא מגלה לנו שעל מזבח עבודת ה' שבנפש שלנו פועלים שני כוחות. האחד מכונה – 'אש', והשני קרוי - 'תמיד'.
'תמיד' זו הקביעות, המחויבות והשיגרה. כל אלו הם נכסים יקרים שאיננו רוצים לוותר עליהם. יש כוח עצום בהתמסרות וביכולת לשהות במקום אחד ולהעמיק בו, מבלי לחיות כל הזמן על רטט ולחפש ללא הרף את 'הדבר הבא'.
יחד עם זה, לפתחנו רובץ אתגר – כיצד למצוא באותה מסגרת קבועה 'אש' - תוכן חדש. כיצד להפוך את התפילה מאירוע ציבורי של דקלום טקסטים ישנים, לחוויה של מפגש עם ריבונו של עולם, שבו אותן המילים יכולות לשאת משמעות שונה, כיוון שהמציאות כל הזמן משתנה, ואנחנו איתה.
ההתחדשות הזו עשויה לקרות בין השאר בעזרת הכנה נכונה, התבוננות, לימוד, ובעיקר מודעות ורצון לחפש לגלות אורות חדשים בכלים ישנים.
השילוב של ה'אש' ושל ה'תמיד' הוא זה שעושה את עבודת ה' שלנו למה שהיא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
