ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
אמר לו רבי מנחם מנדל – 'מה שלום רבך? אני אוהב אותו מאד, אבל מה הוא צועק תמיד להקדוש ברוך הוא, שיביא את המשיח, ולמה אינו צועק לישראל שיחזרו בתשובה? הלא זהו מה שאומר הקב"ה למשה רבינו עליו השלום בקריעת ים סוף – "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל"... (סיפורי חסידים, תורה, מס' 159).
יש כאן דיון עקרוני בין שני הצדיקים, כשכל אחד מהם מייצג זווית רוחנית מסויימת. כשנתבונן בשתי הזוויות נגלה, שכל אחד ייצג את עבודת ה' של אחד הימים הטובים בפסח. רבי שלמה מייצג את יום טוב ראשון, ורבי מנחם מנדל את שביעי של פסח, (והסיפור מתאים למי שהסתלק באמצע, בחולו של מועד).
יציאת מצרים כל כולה מעשה אלוקים היא, שהרי ישראל מצד עצמם היו שקועים ב - מט' שערי טומאה ולא היו ראויים לגאולה, כנאמר בהגדה - "וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה". לפיכך, "ויוציאנו ה' ממצרים... לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו". אמנם, נתן לנו ה' מצוות לליל היציאה, שבזכותן ניגאל – דם פסח ודם מילה, ועוד זכויות היו לנו בכך שלא שינו ישראל שמם, לשונם ולבושם. ובכל זאת, הגאולה הייתה ניסית ועיקרה מכוח ההבטחה, ועדיין לא זכינו מכוח זכויותינו ממש.
לעומת זאת, בגאולה העתידה ניגאל לאחר שבמהלך הדורות תיקנו מבחינה רוחנית את אשר היינו צריכים לתקן, "ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה, שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" (רמב"ם, הלכות תשובה ז ה). נמצא שמבחינה רוחנית הגאולה העתידה היא מכוחם של ישראל, ואף מבחינה מעשית ישנה אפשרות שהגאולה תבוא מכוח מעשינו בדרך הטבע, כפי שאנו רואים בעינינו.
גאלה אלוקית ניסית מאירה לזמן ומסתלקת, כי ה' רוצה שאנו נעמול ונגיע לכך בכוחות עצמינו. אולם, לאדם ולעם דרוש זמן רב כדי לבנות את הכלים שבכוחם להכיל את אור הגאולה, ורק כשייבנו כלים אלו - ישוב ויתגלה האור לנצח. לכן חג גאולת מצרים נקרא חג הפסח. פֶּסַח מלשון פִּסֵּחַ. הפיסחים, הצולעים ברגליהם, נראים בהליכתם כקופצים. לכן - פסח לשון דילוג וקפיצה, שה' דילג וקפץ על הבתים במצרים (רש"י, שמות יב יג). חג הפסח הוא חג הדילוגים והקפיצות. גאולת מצרים הייתה דילוג גדול למעלה ממדרגתנו, ולאחריה נדרשנו לעבוד בכוחות עצמינו.
"בליל פסח בפעם אחת עולה כל המדרגות... לסיבה זו אנו אומרים הלל גמור בליל פסח. המוחין מתקיימים בו כל הלילה וכל יום א' של פסח... אחר כך המוחין מסתלקין וחוזרים בסדר המדרגות, מדרגה אחר מדרגה, מן היום השני של פסח עד תשלום חמישים יום של ספירת העומר, שהוא חג השבועות" (קול הנבואה עמ' רנד בשם האר"י הקדוש).
לפיכך, לאחר שיצאנו ממצריים מכוח הגאולה הניסית, אמר לנו ה' לשוב לכיוון מצריים, "וישובו ויחנו לפני פי החירות", כדי שנתחיל לצאת מהמצרים גם מכוח זכויותינו ומעשינו. ואכן, כעת כשרדפו אחרינו המצרים, אומר ה' למשה – "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל...". ואכן, בני ישראל קופצים למים ומתחילים להיגאל במעשיהם שלהם, ורק אחר כך מתרחש הנס, והים נבקע.
כמובן, שביעי של פסח זו רק התחלה. עדיין זקוקים אנו לנס, ואיננו יכולים עדיין להיגאל בשלמות מכוח מעשינו. עוד דרך ארוכה לנו עד הגאולה השלימה. ובכל זאת, משהו מתחיל, כבר יש לנו חלק מסויים בגאולה. זו הסיבה, שאמר הבעל שם טוב הקדוש, שבשביעי של פסח מתנוצץ אור הגאולה השלימה, וסעודת היום היא סעודת משיח.
רבי שלמה ליב מייצג את יום טוב ראשון של פסח. הוא קורא לה' שיגאל את ישראל כמו בגאולת מצריים, וודאי שכל כוחנו לפעול בעולם מכוח מעשי ה', וכל הגאולות באות מכוח גאולת מצריים. רבי מנחם מנדל מייצג את שביעי של פסח, ואומר צריך לפנות לבני ישראל, שישובו בתשובה ויקומו ויסעו ויגאלו... במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
