ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
למה הלכות טומאה וטהרה דווקא בישראל?
הלכות טומאה וטהרה הן הסימן הטוב ביותר לכוח החיים והקדושה שטמון בתוך עם ישראל. רק במקום שיש בו אפשרות לחיים, יש גם אפשרות למיתה. רק במקום שיש בו אפשרות לקדושה, יש בו אפשרות גם לטומאה. ובמקום שיש אפשרות לקדושה גדולה מאוד – יש אפשרות גם לטומאה יותר גדולה. כתב על זה רבי חיים בן עטר בספרו אור החיים הקדוש, כי הדבר שגרם לבני-ישראל להתעלות על שאר הגויים, הוא קבלת התורה. רק בזכות התורה עם ישראל מיוחד ושונה מכל האומות. לכן יש לעם ישראל הלכות טומאה וטהרה מיוחדות שאין לשום עם אחר בעולם. עוד מסביר אור החיים הקדוש, כי על-ידי כך שעם ישראל קיבלו את התורה, הם הגיעו למציאות רוחנית כל כך גבוהה, עד שכל המציאויות הרוחניות האחרות, השפלות יותר מהם – התאוו להידבק בהם. בדומה למה שאמרו חז"ל: "ישראל מטמאים בטומאת אוהל, ואין אומות העולם מטמאים באוהל".
חבית הדבש וחבית הזבל
אור החיים הקדוש אף הביא משל למציאות הזאת: לאדם אחד היו שתי חביות, אחת מהן הייתה מלאה בדבש, והאחרת הייתה מלאה בזבל. מחוסר מקום, החליט אותו אדם להוציא אותן מביתו, למען ירווח לו. והנה, כשהוציא את שתי החביות מביתו, עטו על שתיהן זבובים ורמשים. עם זאת, הבחין אותו אדם, שלמרות שהיו זבובים ורמשים רבים שחפצו בדבש, לא ניתן היה להשוות אותם למספר הזבובים והרמשים שנכנסו אל חבית הזבל. כך ממש הוא עניינו של בית המקדש, שבו שורה הקדושה הגדולה ביותר. כשהוא נחרב, כשהקדושה נעתקה ממנו – נעשה למקום שאליו מתקבצים שועלים. ואנו יכולים לראות זאת גם בימינו, שהוא המקום שאליו מתקבצים כל רשעי עולם. זה המקום שבו השפחה מתאמצת לרשת את מקום הגבירה.
זהירות מעריות חזקה יותר במקום הקדושה
זה מה שאומרת הגמרא על חכמים. "כל מי שגדול מחברו – יצרו גדול ממנו". כי כשיש קדושה גדולה – יש יצר רע גדול יותר. ויש גם כוחות להילחם בו. זו הסיבה שהתורה מזהירה את ישראל מטומאת עריות, ואף אומרת לנו: היזהרו במיוחד מהקלקול הרוחני של מצרים, שכבר גרתם בה. "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ". ופירשו חכמינו ז"ל, כי ארץ מצרים שבני-ישראל ישבו בה – הייתה גרועה מכולם בטומאתה. בגלל עוצמת הקדושה – כך עוצמת הטומאה המנסה להידבק.
כך זה גם בארץ ישראל. התורה מזהירה אותנו במיוחד מהקלקול של ארץ כנען אליה בני עתידים להיכנס. "וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקּתֵֹיהֶם לֹא תֵלֵכוּ". אמרו חז"ל כי אנשי ארץ כנען – היו מקולקלים יותר מכל אומות העולם, אף יותר מכל המקומות שאליהם הגיעו בני-ישראל. כל זאת בגלל מעלתה של ארץ ישראל. כך זה גם בטומאת נידה ושכבת זרע, וכך זה גם בטומאות האחרות. טומאות שמעידות על קדושה גדולה שהן מסתירות. קדושה גדולה שיכולה להתגלות בשעת הטהרה.
בכל מקום שיש טומאה – יש טהרה
הנביא יחזקאל המשיל את החטאים של עם ישראל לטומאת הנידה (יחזקאל לו, יז): "בֶּן אָדָם, בֵּית יִשְׂרָאֵל ישְֹׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם, כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי". אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: למה נמשלו לטומאה זו? אלא שמדמה הקדוש-ברוך-הוא את טומאת ישראל לטומאת הנידה. מה נידה שנטמאת – בעלה מצפה לטהרתה, אף ישראל – הקב"ה מצפה לטהרתן. ומה נידה נטמאת – נטהרת, אף ישראל שנטמאו – עתידין להטהר. כך ממש אמר רבי עקיבא (יומא פה ע"ב): "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרין, מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים! שנאמר (יחזקאל לו, כה): 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם', ואומר (ירמיה יז, יג): 'מקוה ישראל ה'' – מה מקוה מטהר את הטמאים – אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל".
הסברת ענייני ארץ ישראל והשיבה לארץ כביטוי לקדושת הארץ ולתרמית הנצרות
שאלה: האם בעיניך השיבה לארץ ישראל השלימה היא שאלה של מימוש הברית התנ"כית? ישהרי אישי ציבור המדגישים בעיקר שיקולים ביטחוניים ולא זכויות היסטוריות .
הרב אליהו: 'השיקול העיקרי - קדושת הארץ. הקשר שלנו לארץ. במלחמת ששת הימים עשה עמנו האל חסד ונתן לנו מתנה יקרה. האם נוכל לבוא ולומר: לא רוצים , מתנה זו ? הרי בכך אנו כפויי טובה, בועטים בטובה. קבלנו מתנה בחסדו יתברך, גבורת חיילי ל"צה התבטאה בקרבות אך הניצחונות הושגו בחסדי האל, בסייעתא דשמיא. כיצד זה העז האפיפיור לומר שהברית עם היהודים בטלה? אם אכן מאמינים הנוצרים בתנ ך" מוטב שיפתחו את ספר דברים פרק ' ד ויקראו מה נאמר על הברית עם עם ישראל: " לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם ". הברית שלנו עם האל לא בטלה מעולם (ראיון בשבועון ה'ירדן', פורסם גם ב'עיטורי כהנים')
שאלה: הרב, איך שזה נראה היום- רוב המפלגות ורוב העם שתומך בהן לא מאמינים בארץ ישראל השלמה, ונראה שהתמיכה ברעיון רק מדרדרת, מה עושים ?
הרב אליהו: זה נכון, מה שצריכים לעשות היום, זה להחדיר יותר תורה בעם ישראל, ללכת ממקום למקום להפיץ תורה וללמד תורה, היום ' עמך ישראל' והמנהיגים הם שני עולמות 'ה, עמך' אוהב תורה ורוצה לקיים מצוות, המנהיגים מתביישים לקיים תורה ומצוות, אז היום צריכים להפיץ תורה מלמטה למעלה, מהעם למנהיגים (ראיון בשבועון 'מעייני הישועה' – תשס"ז.)
"דורנו זה הוא דור הגאולה והישועה שעליו נאמר ( ס"בש סנהדרין א"ע צח ): "ואמר ' ר אבא, אין לך קץ מגולה מזה , שנאמר ' ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל' (יחזקאל , לוח)". והסביר ל"ז י"רש , כשתתן י"א פירות בעין יפה, אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר ה"ובאנו רואים היום י"שא נותנת פירותיה בעין יפה, ופירותיה משובחים וטובים. כמו כן רואים שמתקיימים דברי הגמרא בסוף מסכת כתובות, שאמר רבי חייא בר אשי אמר רב: "עתידין כלאילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות שנאמר כי' עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם יו( , ב אלכב)", והסביר ר"מו רשכבה ג" הרה ג" ע"זי ח"רי בספרו בן יהוידע, שהכוונה לפירות הרוחניים, שכל אילני סרק , י"א של היינו אותם בני אדם שהיו בבחינת עמי הארץ – גם הם יישאו פרי ויחזרו אל דרך התורה והיראה ויתנו פירות. ה"וב רואים אנו בינינו שרבים הם עתה החוזרים בתשובה וזוכים ללמוד, לדעת, להבין ולהשכיל, ויקוים בנו " לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי כי מלאה הארץ דעה ה את ' כמים לים מכסים" (ישעיה יא ט, ). כאן י"בא התקיים בנו הפסוק " כי מציון תצא תורה ודבר ה מירושלים" (ישעיה ג ,ב ). קיימות בארץ ישיבות שלומדים בהם אלפי תלמידים י,"כ החל מישיבות קטנות וכלה בכוללים ''וכו
(הדרשה נדפסה בשלמותה בספר 'דורש טוב לעמו' ח"א, בהוצאת 'בית מדרש לרבנים', הרב שמואל זעפרני,)
הקמת מדינת ישראל – 'שלב חשוב בתהליך הגאולה'
(הדברים המובאים הינם מתוך מאמר של הרב שי הירש שליקט ואסף)
שאלה: היום אנחנו חוגגים ומציינים ארבעים שנה למדינת ישראל. האם למדינה זו התפללת?
הרב אליהו: הדבר החיובי והיסודי בהקמתה של מדינת ישראל הוא קודם כל הסרת שלטון זר בארצנו. לכך התפללנו. אבל כלל עם ישראל התפלל גם לגאולה שלימה ואמיתית דהיינו לתקופה שבה "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". לכך, לצערנו, טרם הגענו. התפללנו ואנו שואפים, שלא תהיה מחלוקת בעם ישראל, גם לכך למרבה הצער טרם הגענו. אבל, כל זה לא מעיב על השמחה אמיתית שזכה לה דורנו כשאין עלינו שלטון זר, נמשיך להתפלל ולקוות לבואו של המשיח במהרה.
שאלה: בתפילה לשלום המדינה אנו אומרים: 'אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו'. האומנם מדינת ישראל צועדת בשביל הגאולה?
הרב אליהו: כל התקדמות היא שלב בתהליך הגאולה. הקמת מדינת ישראל היא שלב נוסף מתהליך זה. כבר חז"ל לימדו אותנו בסוף מסכת סוטה על השלבים בגאולה. אם אפשר היה לעבור ולדלג על כל השלבים היה טוב מאוד. אבל, אין זה כך ולא נותר לנו אלא להתפלל ולצפות לגאולה השלימה. שלב אחד חשוב עברנו והוא הקמת מדינת ישראל .(ראיון בעיתון ' הצופה –' מוסף ' ד – חג אייר תשמ ח" . מאת: שלום צוריאל )
שאלה: האם המחלוקת המתמשכת בעניין ההלל בברכה ביום העצמאות אינה מבטאת למעשה מחלוקת בקרב היהדות לגבי מעמדה של מדינת ישראל?
הרב אליהו: יש להבחין בין ציבור שמתנגד למדינת ישראל, לשלטון ישראל, ולצה"ל לבין ציבור שיש לו כבוד והערכה למדינה ולצה"ל. לגבי הראשונים הוויכוח כלל לא קיים. לגבי האחרים אין לוויכוח זה משמעות דתית ואי אמירת הלל אין פירושה רפיון באמונה לגבי מעמדה הדתי של . מקובל עלינו הכלל ההלכתי שבברכות יש לנהוג החמרה. מסיבה זו אנו מוצאים הבדלי נוסחים בין אשכנזים לספרדים לגבי אמירת הלל בברכה בסוכות ובפסח וכן בראש חודש. לפיכך מי שאומר הלל עם ברכה או בלי ברכה אין לזה שום משמעות. העיקר לשמוח ולהודות לקב"ה על הניסים שעשה לאבותינו ולנו.
מדינת ישראל - 'אור גדול'
שאלה: כיצד רואה הרב את המדינה הנצבת על סף שנת הבינה שלה?
הרב אליהו: אינני רוצה לראות צללים. אני רואה במדינה אור גדול. לא הייתה מעולם תקופה רבת אור כמו תקופתנו אנו במדינתנו. במדינה כיום מרכז תורני חשוב. ב"ה ישנן ישיבות רבות לסוגיהן, ישיבות רגילות, ישיבות הסדר, נוער נפלא, רבנים גדולי תורה. גם ההשפעה החינוכית של מדינת ישראל טובה, אם כי יש תופעות הטעונות טיפול ותיקון. תקוותי היא שאווירה של ארץ ישראל תשפיע לטובה.
רמז ליום העצמאות מן התורה
באחת מדרשותיו סביב ענייני יום העצמאות, מצא הרב רמז ליום העצמאות מן הפסוק: "רצית ה' ארצך , שבת שבות יעקב" (תהילים פה', ב'), המלה "שבות" - קרי "שבית", וכתיב "שבות". "שבות" מלשון שיבה, תשובה. ובגימטרייה שווה 708 - רמז לשנת תש"ח (708). בשנת תש"ח השיב הקב"ה את "שבות יעקב" עם קוממיות ישראל במדינתנו.
יום העצמאות ויום ירושלים - 'סימני גאולה וודאיים'
הרב אליהו: 'הרבנות הראשית תקנה לומר הלל שאלה: האם צריך לומר הלל ביום העצמאות?, מהסיבות הבאות: יצאנו מעבדות לחירות, משלטון זרים לשלטון עצמאי שלנו, שערי הארץ פתוחים לכל יהודי וריבוי מוסדות התורה בארץ, עד שאפשר לומר שלא היה כדורנו בו יש כל כך הרבה ישיבות ומוסדות תורה וכו' – אלו הם סימני גאולה וודאיים. יה"ר שנזכה לביאת משיח צדקנו, ולגאולה שלימה, בב"א.'
יום העצמאות ויום ירושלים - 'חיוב על פי ההלכה להודות ולהלל, לשבח ולרומם את שם ה'
לגבי יום העצמאות ויום ירושלים – אין כל ספק שבימים אלו נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות, ואפשר לומר אפילו פלאי פלאות, שהרי רבים עמדו לכלותינו, ובאמצעים דלים הקב"ה סייע שניצלנו מהם, וידינו גברה על אויבינו. ברור הוא שניסים אלו שנעשו לנו, לא בזכותנו נעשו, אלא בזכות אבותינו ואבות אבותינו שצורפו כולם יחדיו. לפיכך ע"פ ההלכה כל מי שנעשה לו נס חייב להודות ולהלל, לשבח ולרומם את שם ה'. דוד המלך התקין פרקים מיוחדים בתהילים שייאמרו ע"י מי שנעשה לו נס. הספרדים נהגו לומר את ההלל בלא ברכה, ויש לאומרו לאחר קדיש תתקבל שלאחר "ובא לציון"
'משא ומתן לשלום'
'ישמעו וילמדו האחראים על המשא ומתן עם הפלסטינאים. שאחרי ראותם והבינם שאין להם מנהיג אמיתי, ושום כוונה לשלום ולדו-קיום אלא למלחמה ולחבלה, אין לנהוג עמם שוב בדרך משא ומתן, אלא כמו שלימדנו משה רבנו ע"ה, ללכת עמם בדרך משא ללא שום מתן. כי באמת כל ארץ ישראל היא שלנו, והייתה טעות מבחינה הלכתית למסור חלקים מארצנו לידיהם. ובנוסף לכך היום אף רואים כמה שגובמעשיהם ובהסכמיהם, שסמכו עליהם ונתנו להם נשק ואחיזה בארץ ישראל'...תקיפותו של יצחק היא הוראה לדורות למנהיגי ישראל... שידעו מנהיגי ישראל לא להתרפס ולא להיכנע לגוים, אמנם, יש לכבד אותם אך לא להתנהג בכפפות של משי. הם מנסים לעשות משא ומתן, למשוך אותנו, ובי ינת ים לסחוט עוד ועוד דברים'. 'ככל שיעסקו יותר בתורה, וירבו ישיבות מובטח שיהיה שלום בארץ ואין מחריד ...הרמב"ם מלמד אותנו (אגרת תימן, מהד' מוסד הרב קוק, עמ' קפג') שאין לרדוף אחריהם כדי להשלים אתם, כי כל כוונתם שקר וכזב ופניהם למלחמה. וידוע, שנביאם חינך ולימד אותם שמותר לשקר ולהפר הסכמים. 'שלום אמיתי הוא שהארץ שהקב"ה נתן לנו, צריכה להישאר בידינו. אחרת אין זה שלום!. כל המטרה שלהם היא לקחת מאיתנו אדמות, היום מעט, מחר עוד מעט, ומי יודע מה המטרה הסופית שלהם ועל כן מה שהקב"ה נתן לנו, לנו הוא'.
'ממלכתיות' – התנהגות אזרחים בעת פינוי ישובים, האם להתפנות 'כמו 'דג' או כמו 'שק'?'
שאלה: בעקבות מה שקרה בגוש קטיף, אנשים רבים ביהודה ושומרון חיים היום בפחד שמא גם בהם יפגע החורבן. הם איבדו את הביטחון שהם יהיו שם לעולם. מה הרב אומר להם?
אני אגיד לכם. אני, הייתה לי שגיאה, ואני מכה על חטא על כך שאני אמרתי לאנשים לא להתנגד לצבא ולא להתנגד למשטרה אלא 'אמרו לך לצאת – תצא'. היום אני לא אגיד ככה! היום אם אומרים לך – "תצא" – אל תצא! תישאר במקום, עד שיסחבו אותך בכוח וירימו אותך – "על כפיים יישאונך". אני לא אגיד "תכה" או תלחם נגד זה", אבל "תתעקש להישאר במקום!" אני אמרתי בעבר מסכנים החיילים, מסכנים השוטרים, מרחמים עליהם, מסכנים איך יבואו ויריבו עם יהודים'. היום אסור לרחם, אלא לומר 'לא אני לא רוצה! לא עוזב את המקום. עד שיבואו ארבעה, עשרה, עשרים אנשים ירימו ויוציאו אותך. שאלה: למה הרב שינה דעתו ? חשבתי שהמשטרה, הצבא והממשלה יהיו -בני אדם ויתחשבו במגורשים, ומה בסופו של דבר? הוציאו אותם, זרקו אותם בכל מיני מקומות, אפילו אוכל לא היה להם, אמרו: 'ניתן לכם בתים', נתנו קרוואן וקראו לו וילה ובאמת מדובר בקרוואן, אז - מה עשו ' בו שינוי השם'?! הלא אלו דברים בטלים ומבוטלים, זרקו אנשים מביתם, בשביל מה לזרוק את האנשים האלו? האם עשו רע למישהו? הלא אלו האנשים הכי יקרים והכי טובים, הלכו לגור בארץ שהייתה שממה, בשביל מה אתה מוציא אותם? בשביל מי? לתת את זה לגוי?! איזה היגיון זה? זה לאהגיוני! וזה גם לא מוסרי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
