ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
באיגרתו ליהודי תימן, מבקשי עצתו בעת שמד והתעיה, כותב הרמב"ם אליהם: "וכמו כן זכרו מעמד הר סיני שציוונו הקדוש ברוך הוא לזכרו תמיד, וגם הזהירנו מלשכחו אותו, וציוונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו... וראוי לכם, אחינו, שתגדלו בניכם על המעמד ההוא הגדול, ותספרו בתוך קהל ועדה גדולתו והדורו שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו, והטענה המביאה לידי אמת, וגדלו המעמד ההוא על כל גדולה כמו שגדלו הקדוש ברוך הוא... כדי שתעמדו בכל ניסיון שיפגע בכם באחרית הימים, שלא יזוז לבבכם ולא תחטאו".
ובמקום אחר כותב הרמב"ם: "משה רבנו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה... ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני, ש'עינינו ראו ולא זר ואוזנינו שמעו ולא אחר'... וכן הוא אומר 'פנים בפנים דיבר ה' עמכם', ונאמר 'לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת', ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי? שנאמר: "הנה אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם" (הלכות יסודי התורה, פרק ח).
מדוע סיפור מעמד הר סיני הוא "טענה המביאה לידי אמת"? הרב יחזקאל אפשטיין בספרו 'אמונת היהדות' טוען כי סיפור כזה לא יכול לעבור בלא עוררין, מפני שהיה אמור להיות ידוע לרבים. הוא מוסיף ואומר כי העובדה ששום דת אחרת לא ניסתה להמציא סיפור כזה, מעידה על אמינותו. הלוא לא היה אפשר להמציא סיפור אודות נפוליאון או חניבעל, אלמלא היו. מלבד זאת, הסיפור הזה הטיל חיובים שלא נודע כדוגמתם בעת ההיא. האיסור לעבוד אלוהים אחרים לא היה קיים בשום עם אחר, ושמירת השבת הגורפת, הכוללת גם את העבדים והבהמות, הייתה אז קשה ביותר נוכח הצורך להתפרנס רק מעמל כפיים ושעות אור.
לא מועצת זקנים
בהמשכה של פרשת ואתחנן אנו קוראים: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ ולמקצה השמיים ועד קצה השמיים, הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו. השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי".
מה זה "הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו"? הלוא הוא עוסק בעבר, ומגיע אלינו כ"נשמע", ומה זה "הנהיה או הנשמע"? שאלתי לפשט הפסוק את נחמה ליבוביץ' עליה השלום, והיא השיבה שנראה לה כאפשטיין, שסיפור כזה לא זו בלבד שלא היה, אלא אפילו לא ניסו להמציאו.
פרופ' יחזקאל קויפמן טוען שהאמונה בא ל אחד באה משאר הרוח של העם היהודי. אולם אמונה זו, אשר נחשבת למתקדמת ומפותחת הרבה יותר מן האמונה באלים רבים, לא התפתחה בשום מקום מתוך האלילות. זוהי קפיצת מדרגה. גם דברים פחותים מכך הקדימו את תקופתם באלפיים שנה ויותר. הצו לשחרר עבד אם שברת לו שן, והאיסורים לחרוש בשור ובחמור יחדיו ולאכול אבר מן החי, לא נחקקו קודם בקרב אומות העולם.
חוק העמים הראשון העוסק בצער בעלי חיים נחקק באנגליה במאה ה 17, שלושת אלפים שנה אחר שניתן הצו האלוקי "לא תחסום שור בדישו".
ציוויי התורה השונים, מעוררים באדם החושב התנגדות עזה. הנטל הכלכלי של שמירת השבת והכשרות, העורלה השמיטה והאיסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו, אמורים היו להביא לא רק להשתמטות מקיומם אלא גם למרד מוכרז נגדם. ולמעלה מזה – דיני האישות. למה יוכל אדם שהתאלמן לשאת את אחות אשתו, אך לא יוכל אדם לשאת את אלמנת אחיו? מדוע תוכל אישה שבעלה בגד בה למחול לו ולשוב אל חיקו, ואילו איש שאשתו בגדה בו אינו רשאי למחול לה ולהשיבה? כל נימוק שיהיה לצווים הללו אינו יכול להפקיע את ההחלטה מן הנוגעים בדבר.
אדם שמתחנך על ערך השוויון לא יוכל לקבל את היותה של קבוצה גנטית שאך היא זו המברכת אותו בבית הכנסת. נתאר לעצמנו מה היה קורה לו ניסו לקבוע שהדלקת המשואות ביום העצמאות תינתן מכאן ואילך מהורים לילדיהם. אם כל זאת איננו אלא החלטה של מועצת זקנים, היא לא הייתה שורדת.
ההדרכה נשכחה
לאורך כל השנים נזנחה קריאתו של הרמב"ם "שתגדלו בניכם על המעמד ההוא הגדול, ותספרו בתוך קהל ועדה גדולתו והדורו". כשם ששנים רבות הוזנח לימוד התנ"ך, עד היות לו עדנה בתקופתנו, וכשם שהוזנחו לימודי האמונה, למרות שכל גדולי המחשבה בדורותיהם תבעו זאת. כן כתב רבי יעקב עמדין בפירושו לסידור 'עמודי שמים': "בהיותנו שוקטים בארץ לא לנו, שכחנו את ירושלים ולא עלתה על ליבנו. על כן כמת מלב נשכחנו".
כך סידור התפילה איננו מזכיר את מעמד הר סיני כי אם בתפילת ראש השנה במקום נכבד, לעומת העקידה המוזכרת בסידור בכל יום. הוא נזכר רק ב"אמירות של רשות" אחרי התפילה. האם נשכחה כאן הדרכתו של הרמב"ם?
היסטוריונים של התקופה האחרונה טוענים כי מה שהביא על כלל העם היהודי את תופעת החילון ההמוני היו האמנציפציה וההשכלה. נראה לי להניח שלו שרתה אמונת סיני בקרב העם, לא היו אלה מצליחות לפגוע בו עד כדי כך. הדבר אמור גם לגבי תופעת ההתנצרות למראית עין, כדי להתקבל לאוניברסיטאות.
נראה גם שחלק מן הוויכוח בעניין ההלכה ומציאות ימינו שמתנהל לאחרונה, הן בין דתיים לחילונים והן בתוך שומרי המצוות עצמם, מתנהל תוך התעלמות מן העובדה שישנם כאלה שנקודת המוצא שלהם היא שאכן התורה היא דבר שמיים ולא אמצאה אנושית. תובעים מאיתנו לשנות ממצוות התורה, מפני שאיננו מדגישים די הצורך את האמונה שהתורה מאת ה' ניתנה.
אנו חיים בתקופה של היעדר צייתנות. כשעמדה על הפרק שאלת חלוקת ארץ ישראל, היה מנהיג הפועלים החילוני יצחק טבנקין בין המתנגדים החריפים. הוא טען שכדי להכריע בשאלה זו עליו לשאול את פי סבו שכבר איננו, ואת פי נכדו שעדיין לא נולד. כיום אין טיעון כזה נשמע בכל שאלה לאומית העומדת על הפרק. ייתכן שאף תופעת הדתל"שים ו"הרצף הדתי" נגרמת מן המחשבה שתורה ומצוות הן משהו כמו "דבר ההנהלה הארצית".
בעת הזאת, עת מבוכה ופקפוק וציניות, יש לשוב אל מעמד סיני ולהשרישו, כדבר המשוררת זלדה: "אין לי קיום בלי הברקים והקולות ששמעתי בסיני".
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









