ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
והנה, בהשכמת הבוקר, עת הולכים התושבים לתפילת שחרית, הם מבחינים באדם ההולך ומבוסס בשלג הלוך ושוב, כשלגליו מגפיים עמוקים של עגלונים. כשהתקרבו האנשים, הם מגלים לתדהמתם, שהאיש הוא... גדול הדור וראש הישיבה, רבי חיים מוולוז'ין.
רבינו, שאלו אותו, למה אתה מבוסס כך בשלג?
כובש אני דרך לתלמידי הישיבה, השיב רבי חיים. (תולדות הגר"א, עמ' קצג).
ועוד מספרים, שאת הטיט לאבן הפינה של בניין הישיבה, לא גיבלו במים. רבי חיים בכה שעות ארוכות בתפילה לה', שיהיה המקום בית גדול שמגדלים בו תורה, ובדמעות אלו גיבלו את הטיט...
ועוד מספרים, שרבי חיים לקח אחריות על עמוד התורה המחזיק את העולם, שהרי "אם יהיה חס ושלום העולם פנוי לגמרי אפילו רגע אחד מעסק... בתורתנו הקדושה, תיכף כרגע היו העולמות נחרבים..." (נפש החיים ד, כה). לפיכך, תיקן משמרות בכל לילה בישיבתו, כך שתמיד יהיו לומדי תורה בישיבה. ובמוצאי יום כיפור, כשכולם עייפים וממהרים לאכול, היה הוא בעצמו שומר משמרת העיסוק בתורה... (שרי המאה, ח"ב, עמ' 186).
סיפורים אלה חושפים טפח קטן מדמותו הפלאית של רבי חיים מוולוז'ין (ההילולא שלו ב – יד' סיוון), אבי 'עולם הישיבות', מפעלו הכביר לדורות.
ישאל השואל – מדוע מכונה ישיבת וולוז'ין, הישיבה שייסד רבי חיים, בשם – 'אם הישיבות'? והלא גמרא ערוכה היא (יומא כח:) בשם "רבי חמא ברבי חנינא: מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם, היו במצרים ישיבה עמהם... אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה...". אם כן, בכל הדורות היו ישיבות, ומה חידש רבי חיים מוולוז'ין?
אכן, תמיד היו ישיבות. אולם, באופן כללי, מיום שחרבו ישיבות בבל הגדולות בסוף תקופת הגאונים (לפני כ-1000 שנה), השתנתה נקודה מהותית בעולם הישיבות. ישיבות בבל, למשל, היו מוסדות קבועים של תורה. סורא ופומבדיתא, היו מקומות שבאופן רציף היוו בתי מדרש, שאליהם נוהרים תלמידים מכל המקומות. כשראש הישיבה נפטר, מינו במקומו ראש ישיבה חדש, וכך המקום היה מקום של תורה. ההתקבצות אינה רק מסביב לאיש תורה גדול, כי אם התקבצות משותפת ל'מקום' של תורה.
לעומת זאת, בתקופה שאחרי ימי הגאונים, לומדי התורה היו מתקבצים בבית הכנסת/ בית המדרש של העיר, ולומדים שם. לעיתים, אף היו נוסעים ללמוד תורה מפי אחד הרבנים הגדולים, וכך נוצרה ישיבה מסביב לרב. אולם, לאחר הסתלקותו של הרב, היו התלמידים נודדים למקומות אחרים.
כך, היו התקבצויות של תורה, אך לא היו אלו התקבצויות של קבע. כידוע, המקום מבטא קביעות, ולכן יש חשיבות גדולה ליצירת מקום קבוע לתורה. כך מצאנו: "כל הקובע מקום לתפילתו – אלוקי אברהם בעזרו". וכן מצאנו, שרבי יוחנן שמע שיש זקנים בבבל, ותמה הרי כתוב – "למען יאריכון ימיך על האדמה", דווקא בארץ ישראל – המקום הקדוש, יש אפשרות להאריך ימים. כשענו לו – הם מקדימים ומעריבים לבתי כנסיות, הבין שזו הסיבה לאריכות ימיהם, כי גם שם יש מקום קדוש מסויים. מפעלו הגדול של רבי חיים מוולוז'ין היה הקמת ישיבה כמקום של קבע לתורה, שגם אחרי פטירת מייסד הישיבה, היא תמשיך להוות מקום של תורה, וכך החזיר עטרה ליושנה.
עניין זה מצאנו גם בפרשה שלנו. בפרשה שלנו אנו זוכים לחנוכת המשכן. בלב מחנה ישראל, מוקם מקום הקבע להשראת השכינה בישראל. במפעל גדול זה שותפים כל עם ישראל בתרומה או ביצירה ועשייה.
יתר על כן – כשהפרשה מסתיימת וחותמת את המפעל הגדול של הקמת המשכן, היא מציינת – "ובבוא משה אל אוהל מועד... וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים...". הקול המדובר הוא הקול האלוקי, שמצווה למשה את התורה, כהמשך מעמד הר סיני. אמור מעתה, שפסגת המשכן הוא שמיעת קול התורה. ואכן, בלב המשכן והמקדש היה מונח ארון העדות, ובתוכו שני לוחות הברית והתורה הקדושה. כלומר – המשכן הוא יצירת מקום של קבע לתורה.
בדורות האחרונים, הישיבות הם אבן הפינה, שעליו בנוי כל בניין היהדות. דורות אלה, דורות הגאולה הן דורות העתיד. בדור העתיד, עולה כוחם של הצעירים, כי הם דור העתיד השואף קדימה אל הגאולה. כך אנו מוצאים בעולם החיצוני, שלראשונה בהיסטוריה - לצעירים יש כוחות וידע שאין למבוגרים. ובעולם היהודי הפנימי, היה חשש שהיהדות תישאר חלילה נחלת המבוגרים, והצעירים יזנחוה. באו הישיבות, וחיברו את הנוער להיות כוח חי ופועל למען התורה הקדושה, ולהנחלתה להמשך עתידו של עם ישראל. להט הצעירים מתועל ללימוד תורה הפועל ומביא עתיד של קודש.
וכך, מתפשט במהירות הרעיון להקים ישיבה של קבע לכל חלקי העם היהודי. והיום, ברור לכולם, שלחינוכו של צעיר כאיש תורה, חשוב שילמד תקופה בישיבה. להפצת תורה במקום מסויים, חשוב להקים בו ישיבה.
וכשם שלהקמת המשכן, נרתם כל עם ישראל לתרום, כך גם היום עלינו לרומם ולחזק את הישיבות מבחינה כלכלית.
ובהקשר לכך, מספרים שרבי חיים היה שולח שליחים לאסוף כסף למען הישיבה. יום אחד, אמר לו אחד השליחים – כדי לייעל את עבודתי, חשוב שנשקיע גם בדברים חיצוניים, כמו: לבוש מכובד בשבילי, מרכבה יפה, וכך אנשים יתרמו יותר, כי הישיבה תתכבד בעיניה.
הסכים רבי חיים, והשליח יצא לדרכו. והנה, בדרכו הגיע לכפרי אחד, שהיה תורם תמיד, אך הפעם סירב לתרום. חזר השליח ממסעו, וסיפר לרבי חיים את כל הקורות אותו. החליט רבי חיים לנסוע לאותו כפרי, ולשאול אותו לפשר השינוי במעשיו. הסביר הכפרי, שעד עתה תרם, כי חשב שהכסף הולך ישירות לתלמידי הישיבה, אך עתה כשראה שהישיבה משקיעה במרכבה יפה לשליח, אין ברצונו לתרום למרכבה וסוסים.
ענה לו רבי חיים – על בצלאל אומן המשכן נאמר, שהיה:'"חושב מחשבות". וקשה – מדוע לצורך אומנות צריך לחשוב מחשבות? אלא, שבצלאל היה יודע לראות בכל חפץ את מחשבת התורם. מי שתרם לשם שמיים, בצלאל היה משבץ את תרומתו בקודש הקודשים, ומי שכוונתו היתה לעשות רושם, בצלאל היה משבץ את תרומתו בעניינים אחרים.
כך גם בישיבה – מי שתורם כמוך לעצם לימוד התורה, תרומתו הולכת ישירות ללומדים. ומי שכוונתו שונה, תרומתו הולכת למרכבה ולסוסים... חשוב שנהיה מאלה שתורמים ישירות לתורה...
ויהי רצון, שממקומות הקבע של התורה, נזכה כולנו ונתרומם למקום הקבע המרכזי של התורה, בשיבת ארון הברית ולשכת הגזית למקדש בירושלים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
