ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה: וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה': רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ: מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם:
הפרשת חלה היא מצווה התלויה בארץ, "בבואכם אל הארץ". הפרשת חלה בחו"ל היא מדרבנן. מצוות חלה היא המצווה הראשונה שהצטוו ישראל בבואם אל הארץ. בכל המצוות התלויות בארץ התחייבו רק לאחר 14 שנה (רק לאחר כיבוש הארץ וחלוקתו) ואילו בחלה – התחייבו מיד. לכן אומרת התורה "בבואכם", ללמד שהחיוב חל מיד בכניסה לארץ (עיינו רש"י שם, בניגוד למצוות אחרות שכתוב "כי תבואו" וכדומה).
לכאורה היינו מצפים שדווקא מצוות ביכורים תהיה המצווה הראשונה, שהרי זוהי הראשית וההתחלה של הפרי. מה מיוחד כל כך במצוות חלה? מדוע זו המצווה הראשונה שהצטוו בכניסתם לארץ?
אפשרות אחת להבין את העניין קשורה בשינוי מיוחד, לשון מיוחדת לפרשה זו שאיננה מופיעה במקום אחר בענייני מצוות התלויות בארץ.
התורה מדגישה שהחובה היא "באכלכם מלחם הארץ". הפרשת חלה היא השלב האחרון לפני האכילה (אמנם מפרישים מן הבצק, אבל זהו השלב האחרון לפני התוצאה הסופית. בדיעבד ניתן להפריש גם מן הלחם המוכן). ייתכן שיש לכך אפילו השלכה הלכתית בכך שהבצק צריך להיות מיועד לאכילה (ולא עיסת הכלבים – משנה חלה א,ח וירושלמי שם) או שיש לבצעה רק אם האדם מתכוון לאכול את הלחם (עיין מגן אברהם בתחילת סימן ח).
ייתכן אם כך, שכיוון שהחלה הינה השלב האחרון, השלב לפני האכילה, הרי שהוא קרוב יותר להנאת האדם. אמנם הביכורים והמעשרות קודמים בזמן, אבל החלה קרובה יותר להנאה; קרובה יותר להנאה מאוכל הנחשב כחשוב במיוחד. לכן, דבר זה מקבל חשיבות מיוחדת בהפרשה. כעת צריך לשים לב במיוחד לכך שקיבלנו הכול מהקב"ה. לפני שלב האכילה צריך לזכור שאוכל זה – מתנת הא-להים הוא.
אולם, ניתן להסביר גם אחרת. החקלאי חורש וזורע, פועל רבות בעצמו. אולם, הוא תמיד מרגיש גם תלוי בקב"ה: גשם, פגעי מזג האוויר וכדומה. גם חקלאים טובים, נוחלים לעתים אכזבות קשות. חקלאי גוש קטיף שהצליחו מאוד בגוש קטיף, נחלו אכזבות רבות בראשית דרכם החדשה, באזור ניצן (זיקים) או בבקעה. הגידולים שהצליחו בגוש קטיף, קיבלו לעתים "מכות קור" וכדומה, וכמות גדולה מאוד נהרסה.
הכנת הלחם הינה דבר שרק האדם מעורב בו. לכאורה, אם כל התנאים טובים: הבצק, התנור, המתכון, הרי שיש סיכוי כמעט מוחלט שהלחם יֵצא טוב (אלא אם כן תהיינה תקלות, כמו בכל דבר בעולם). דווקא כאן חשוב להדגיש: הכל מגיע מאת הקב"ה. אפילו בדבר שנראה כפעולה מוחלטת שלנו.
לכן, בהפרשת חלה, מתחייבים מיד בכניסה לארץ. הכניסה לארץ נותנת תחושה של עצמיות, חיים ללא נסים, ללא מן, ללא עמוד אש וענן. דווקא כעת, חשוב להדגיש: גם כשאנו פועלים מכוח מעשה ידינו, גם כאשר אנחנו מרגישים מוצלחים בעסקים ובשאר פעולותינו, אנו צריכים לשנן לעצמנו: כל הצלחתנו – מאת ה' היא! רק מי שיודע ומרגיש זאת, יזכה לברכת ה' בכל אשר לו, יזכה לברכת ה' גם בפרנסתו, גם בגידול משפחתו וגם בבריאותו ובבריאותם, בע"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
