ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
- מדורים
- שאלות מעניינות לשולחן שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן מכלוף
הזיק בדרך להציל חיים
נחום חזר אך זה מכבר ממקום עבודתו. בעודו יושב על הספה, נח מעמל היום, נשמעה פתאום דפיקה חזקה על דלת ביתו "הצילו, הצילו!". נחום מיהר לפתוח את הדלת וראה מולו את חבירו הטוב, דוד. לפני שהספיק לשאול במה מדובר, החל דוד לומר בשטף "יש לך אוטו? יוסף שלי הוכש על ידי נחש, תוכל להסיע אותנו לבית החולים הסמוך?" נחום לא הסס לרגע ומיהר לקחת את מפתחות רכבו ובריצה ירדו השניים עם יוסף לרכב.
הדרך לבית החולים היתה קצרה אך פתלתלה, ועברה דרך סמטאות צרות. נחום התאמץ להתרכז בנסיעה המאתגרת, שכן היה עליו להגיע בדחיפות עם הילד לבית החולים. באחת הפניות, מפאת מהירותו הרבה, לא הצליח לשלוט על הרכב והוא מצא את עצמו נוסע על הדשא של אחת המשפחות ומתנגש בכסאות ובחפצים שהיו פזורים על הדשא.
נחום מיהר וחזר לנתיב הנסיעה ותוך דקות אחדות הוריד את דוד ויוסף בפתח חדר המיון, שם כבר חברו אליהם צוות רפואי מיומן.
מיד נסע וחזר למקום בו פספס את הפניה וראה את ההרס הרב שזרע במקום. הדשא והצמחים היו הרוסים, על האדמה היו רסיסי זכוכית רבים ושברי רהיטים היו פזורים ברחבי החצר. נחום החנה את רכבו ודפק בדלת המשפחה שלה הזיק.
למזלו, בני המשפחה לא שמו לב עדיין למה שאירע, אך כשראו את ההרס הרב דרשו ממנו לשלם להם על הנזק שנעשה.
האם נחום, שהיה עסוק במצווה, חייב בהוצאות הנזקים שגרם להם? או שמא מכיוון שהיה עסוק במצוה להציל נפש הוא פטור מההוצאות הרבות? יש לציין שחברת הביטוח של דוד אינה מוכנה לשאת בנזקים שנגרמו.
תשובה: הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל:
מבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שע"ח , סעיף ח) שאדם שרץ ופגע באדם שהולך והזיק לו חייב. אבל אם הוא רץ בערב שבת והזיק פטור, מפני שריצה כזאת מותרת משום כבוד שבת. ולכאורה הוא הדין למקרה שלנו, שמותר לרכב או אמבולנס ליסוע מהר, וממילא נחום פטור 1 .
אמנם המקרים אינם דומים. כיוון שריצה מותרת בערב שבת כי זה לא כל כך מסוכן, אבל רכב זה דבר מסוכן וזה דומה למישהו שרץ עם פצצה שיכולה להתפוצץ! נהג רכב צריך להיזהר הרבה יותר.
מכל מקום מכיוון שיש חשיבות עצומה שהנהג ייסע מהר על מנת להציל חיים, למעשה אם הוא פוגע בנסיעתו בבן אדם או ברכוש הוא פטור מלשלם. (ואין הבדל בין רכב פרטי לאמבולנס). (שולחן שלמה ח"ג, עמ' ר"ד)
לעומתו סובר הגאון הרב דב ליאור שליט"א שנחום חייב לשלם. גם מי שנוסע במהירות לצורך הצלת חיים צריך להיזהר מאוד שלא לפגוע באנשים או ברכוש, ואם הזיק עליו לשאת בתוצאות.
ואין הבדל בעניין זה בין רכב פרטי לבין אמבולנס, ובשניהם חייב הנהג לשלם. כמובן שזה לא משנה אם הוא ישלם מכיסו או שחברת הביטוח תשלם. המזיק הוא זה שצריך לדאוג לכך שהתשלום יגיע לניזק.
לסיכום :לדעת הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך נחום פטור, כיון שנסע במהירות בהיתר, ולדעת הגאון הרב דב ליאור שליט"א נחום חייב לשלם.
*****
"זאת התורה אדם כי ימות באהל", דרשו חז"ל: "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה"
המתמיד שלמד מתחת לשמיכה
אהוד לומד בכתה ו' בתלמוד תורה. הוא אוהב מאד ללמוד תורה ומדי ערב יושב לאחר ארוחת הערב ולומד משנה במשך שעה. מדי ערב, אימו צריכה להכריח אותו לעזוב את הלימוד האהוב, לסגור את הספר וללכת לישון. כל פעם מחדש מסבירה לו אימו על חשיבות השינה כדי שיהיה לו כח להמשיך ללמוד תורה שנים רבות.
מדי ערב, מגיעה אימו לחדרו בשעה הקבועה, יושבת איתו תוך כדי קריאת שמע, נושקת לו על מצחו ומברכת אותו בלילה טוב ושינה עריבה.
כמה דקות לאחר שאמו יוצאת, רגיל אהוד להוציא מתחת הכרית את הפנס ושולף את המשנה מהמדף. מיד מתכסה בשמיכה וממשיך בלימוד עוד זמן רב עד שמתעייף מאד ונרדם.
לילה אחד, בו המשיך כנראה בלימוד זמן רב מאד, שם לב אחיו הגדול מאיר לתכונה מכיוון מיטתו של אהוד. מאיר הרים את השמיכה מעל ראשו: "אהוד, מה אתה עושה? נראה לך שזה כיבוד הורים ללמוד מתחת לשמיכה? אמא אמרה לך שהיא לא מרשה עוד ללמוד ואתה בכל זאת ממשיך? צדיק קטן שלנו... " צחק מאיר.
האם אהוד עשה כראוי כאשר המשיך בלמידה? או שמא היה עליו להקשיב לדברי אימו?
תשובה :
הגאון הרב יוסף צבי רימון שליט"א:
מצד אחד נראה שמעיקר הדין מותר לאהוד ללמוד מתחת לשמיכה אף שאמו לא מרשה לו.
משני טעמים:
א) הפוסקים מביאים את דברי המהרי"ק שסובר שעיקר חיוב כיבוד הורים הוא במה שנוגע להורים עצמם. לעזור להם בכל מה שהם צריכים. אין חיוב גמור על הילד להקשיב להורים במה שנוגע לחיים הפרטיים של הילד 2 .
ב) מדובר כאן בדבר מצוה והפוסקים כתבו שכאשר האבא מצווה לבנו לעשות משהו והבן רוצה לקיים מצוה, הבן יקיים את המצוה נגד רצון ההורים (ראה יחוה דעת ח"ג, ס"ט, בעניין ילד שהוריו רוצים שירד מהארץ ויבטל את מצוות ארץ ישראל באופן קבוע אל ישמע להם).
מכל מקום למעשה יש לבדוק היטב באיזה ילד מדובר. אם מדובר בילד כזה מתמיד שכל היום הוא לומד תורה בהשתוקקות אז אכן יש לזה מקום. וכמו שמסופר על הגאון הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק שהיה מתחבא מתחת לשמיכה ולומד את הספר מנחת חינוך, וסיים כך את כל הספר לפני גיל בר מצוה.
אבל אם מדובר בילד שלא כל הזמן לומד, אלא הוא משחק עם החברים שלו אחר הצהריים, ורק כאשר אמו מבקשת שיישן הוא נזכר שהוא רוצה ללמוד, אז לילד כזה נאמר שיקשיב לאמא שלו וזה עבודת ה' שלו לא פחות מאשר עוד זמן לימוד תורה.
שבת שלום!
נערך ע"י דניאל קירש
לקבלת הגליון למייל שלך שלח ל- [email protected]
לצפייה בבלוג https://h-sheelot4shabbatable.blogspot.co.il/
^ 1. הערת העורך -ראה בחוות יאיר סימן ר"ז שהטעם שרץ בערב שבת שמזיק פטור הוא משום שזה נחשב כאונס. ואף שאדם מועד לעולם וחייב אף על אונס. היינו דוקא בחצר הניזק. אבל הכא שיש לו רשות לרוץ, נחשב הדבר כרשות שניהם, ופטור באונס, לא כטענת השואל שם שטען שהטעם הוא שהיה על הניזק להישמר בערב שבת. לפי הטעם הזה לא היה מקום להשוואת הגרש"ז.
^ 2. הערת העורך - כמובן שכאשר דברי האב לא סותרים מצוה או צורך גדול חייב להקשיב להם אף אם זה לא נוגע להורים כלל, עיין מנחת אשר דברים סוף סימן נא, ובהליכות עולם עמ' קמא בשם הפוסקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
