ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן מכלוף
המצב היה קשה. הסורים לחצו מכיוון נאפח לעבר גשר בנות יעקב ומעברות הירדן.
היה צורך לנוע ולתגבר יחידות מנותקות שלחמו ברציפות מאמש והיו זקוקות לתדלוק ולחימוש דחופים. השישה היו מוכי הלם ונבוכים, אבל הבינו מה מתרחש סביבם והתנהגו בשקט.
"פשוט איננו עולים עוד לכלים", אמרו לחברים בצוותי הטנק, "אנחנו לא יכולים יותר".
"בואו איתי", אמר יריב לחיילים, והלך איתם לעבר זחל"ם הסמח"ט שניצב בסמוך לחניון הטנקים הגדודי. אהרון בכר, כתב חדשות שנלווה למפקדת היחידה, עמד סמוך לזחל"ם והתבונן בנעשה.
אירועי הימים האחרונים ניכרו היטב בפני החיילים, והקבוצה הקטנה השתרכה בכבדות אחר מפקדה.
"חכו כאן!", הורה להם. הוא ניגש אל הסמח"ט ושניהם התלחשו ביניהם, כאשר השאר נשארו מאחור. "תראה", אמר יריב, "יש לי בעיה עם הבחורים האלה. הם לא מסוגלים לעלות יותר על הטנקים. יש כאן שלושה שהספיקו לקפוץ מטנק בוער, אחד אפילו קפץ משניים. הם לא מסוגלים יותר...".
"תגיד להם שיתקרבו לכאן", אמר הסמח"ט, "נראה מה אפשר לעשות".
הסמח"ט היה גבר כחוש, דרוך כמו קפיץ, עם בלורית שיער כסופה שהוסיפה לו הדרת שיבה. הוא נראה מבוגר מכדי להימצא בעיצומה של המלחמה. היה זה שמחה מקיבוץ נצר סירני, שהוטל עליו לארגן את חטיבת ברק מחדש.
"הביטו בחורים", אמר שמחה בקול נרעד, "אין לי טענות אליכם. לא רוצים לעלות על הטנקים - לא צריך. אני לא מכריח אף אחד. אני יודע שהייתם מאה אחוז, ויודע מה עבר על כל אחד מכם. מי שרוצה ללכת הביתה שילך, ועם יד על הלב, לא יהיו לי טענות אליו. באמת!".
הייתה שתיקה כבדה מאוד.
אחד הבחורים ניסה לומר דבר מה, אבל דבריו הפכו לבכי חנוק. בתוך כך שרבב תיאור של טנק עולה באש וחברים שלא הצליחו להיחלץ ממנו. דבריו הפכו לנהמה חרישית והסתיימו ביבבה קורעת לב.
פניו של הסמח"ט נותרו קפואים.
"הבט בחור", אמר שמחה, "אתה יכול ללכת אם אתה רוצה. אתה את שלך עשית!". הבחור עמד נבוך ויבבתו פסקה פתאום. הוא הציץ מתוח בסמח"ט ותווי פניו הסגירו את המלחמה שהתחוללה בקרבו. האם יעשה את הצעד הראשון ויפנה את גבו לטנקים?
הוא נשאר במקומו.
שמחה הביט אל פטריות העשן שהתאבכו במרחקים, מחפש את המילים המתאימות.
"הביטו בחורים", אמר לבסוף, "אני כבר לא כל כך צעיר. זאת המלחמה הרביעית שלי בארץ - מלחמת השחרור, מלחמות סיני וששת הימים ועכשיו המלחמה הזאת. בעצם התחלתי להילחם לפני שנולדתם, במלחמת העולם באירופה. מהרגע שאני זוכר את עצמי אני נמצא בחופשה בין מלחמה למלחמה. התחלתי בפרטיזנים, ומאז אין לדבר סוף. כשאני חושב על כך, אני תופס את ראשי וחושב: אלוקים, עד מתי?! עד מתי?! בגלל זה אני מבין טוב מאוד מה קורה לכם עכשיו...".
הראשים המושפלים מסביב הורמו, האוזניים נזקפו פתאום בהקשבה דרוכה. הלחלוחית בקצה העין נעלמה כלא הייתה, השתיקות באתנחתא כבדו שבעתיים.
"הכי נורא היה באירופה", המשיך שמחה בלחש, "הם לקחו את הוריי, את כל משפחתי, מבלי שאפשר היה אפילו להתגונן, להרים יד, לצייץ. מאז לא ראיתי אותם. אם אתם שואלים מה בן אדם בגילי עושה כאן, הנה לכם התשובה. אני נלחם כמו משוגע כדי שמה שקרה לבני דורי לא יקרה לבני דורכם, לכם, לילדים שלכם...".
שמחה רצה להוסיף דבר מה, אבל השתתק. "עכשיו לא זמן לדיבורים", אמר, "בקיצור, מי שרוצה להישאר מאחור או ללכת הביתה, יכול מצידי לעשות זאת".
נפלה שתיקה כבדה. קולות נפץ עמומים שנישאו למרחקים עם הרוח הפרו אותה מדי פעם, כאילו ביקשו להיות משקל נגד לדברי הסמח"ט.
"המפקד", אמר הבחור שעמד מימין בקצה השורה, "אני עולה לטנק".
"גם אני", אמר בחור שלצידו. "גם אני", אמר השלישי.
שמחה נשאר בזחל"ם שלו, גופו מתוח עוד יותר ורק מבטו ליווה אותם עד קצה האופק, עד שהטנקים נעלמו בעננת אבק. פניו נותרו חתומים.
כאשר נפנה לבסוף לעיסוקיו והושיט ידו אל מכשיר הקשר, הבחין לפתע הכתב אהרון בכר כי בזרועו חקוקות ספרות הזיהוי של מחנה המוות באושוויץ.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
