ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לימים, פקדה מחלה את פרות המשק ותפוקת החלב ירדה. בנוסף לכך, חלה גם השותף חסיד איז'ביצה. דרכם של חסידים, שהם נוסעים לאדמו"רים לבקש ברכה, אך החסיד מאיז'ביצה לא היה מסוגל ליסוע, ואילו החסיד מקוצק סירב ליסוע לרבו, שהרי הרבי מקוצק לא היה מטפל בפרות חולות, אלא מתעסק רק בענייני עבודת ה'.
לחץ החסיד מאיז'ביצה על החסיד מקוצק, ובסוף הסכים הקוצקאי ליסוע לרבי מאיז'ביצה, כשליח ולא כחסיד. הגיע החסיד לאדמו"ר של החצר היריבה, ומיד הבליט את יחסו העויין לרבי מרדכי יוסף. מבלי לברך לשלום, ובעודו עומד על סף החדר, אמר: 'לא באתי כחסיד, אלא כשליח בעל כרחו, שותפי ביקש לספר שהוא חולה וגם פרותינו חולות...'.
שאלו הרבי: מה תגיד אם אראה מופת ויבריאו? ענה החסיד: אז אגיד שאלו מעשי כשפים?
שאלו הרבי: ואם תדע שאין אלו מעשי כשפים? ענה החסיד: לא אשתכנע.
שאלו הרבי: ומה יהיה על האמת שלך? ענה החסיד: האמת מצויה בקוצק...
לבסוף אמר לו הרבי: לך אמור לשותפך, שהו יבריא והעסק עוד ישגשג, אם תוסיפו לשמור על שותפות אמת.
יצא החסיד בלי להיפרד. לאחר שיצא, אמר הרבי – בזכות מסירות הנפש למען האמת הנראית לו, יזכה לבנים גדולים ומופלגים. ואכן, זכה האיש לילדים גדולים בתורה. (ספר האדמו"רים מאיז'ביצה, עמ' 35).
סיפור זה מבטא דרך מיוחדת ועמוקה, שסלל רבי מרדכי יוסף במידת האמת. כידוע חסידות קוצק מידתה העיקרית היא מידת האמת, ואף רבי מרדכי יוסף היה בתחילה תלמיד – חבר לרבי מקוצק, אך בסוף פרש לו לדרך אחרת, מפני שהבין את מידת האמת בדרך שונה.
את ההבדל בין הדרכים השונות במידת האמת, המשיל 'מי השילוח' להבדל בין אפריים (יוסף) ויהודה, הבדל המהווה השראה למפגש המתחולל בפרשת והפטרת ויגש, דרכם של אנשי אמת, שהם מגלים אמת מסויימת, והולכים איתה עד הסוף, בבחינת 'יקוב הדין את ההר'. דרך זו ראה 'מי השילוח' כדרכו של אפריים, והיא מתבטאת בסיפורנו בדרכו של חסיד קוצק, שאף אם יוכיחו לו אמת אחרת, לא יזוז מהאמת שלו.
אולם, דרך אחרת הייתה ל'מי השילוח', דרכו של יהודה. גם יהודה מחפש אמת, אך הוא מחפש אותה מפני שהיא רצונו של הקב"ה. ואם 'עת לעשות לה' הפרו תורתך', הרי שכעת רצונו של הקב"ה, שתעזוב אמת זו, ותקבל את רצון ה' לשעה זו, וכרגע זו האמת. (לפי שם, עמ' 31). לכן, 'מי השילוח' גורס שאם יראה לחסיד את האמת שבמופת, עליו להתגמש ולקבל אמת זו, ובכל זאת הוא יודע להעריך את האמת שבדבקותו של החסיד, כי החסיד פגש את האמת בדרכו שלו.
חיפוש זה של אמת, עומד ביסוד תחילת פרשתנו, המפגש בין יהודה ויוסף. רגילים אנו לפרש, שיוסף מעביר את אחיו בדרך חתחתים, עד שהוא מתגלה אליהם, כדי לגרום להם לחזור בתשובה. עיקר התשובה היא תשובתו של יהודה, שהיא ממש תשובת המשקל, בכך שקודם הוא זה שנתן את העצה למכור את יוסף לעבד, וכעת הסכים להפוך לעבד בעצמו כדי להציל את בנימין מעבדות.
אולם, דומה שהתבוננות מעמיקה תגלה כאן קו נוסף בתשובת המשקל של יהודה, תיקון מידת האמת. השם יהודה נגזר מדבריה של לאה – 'הפעם אודה את ה''. המילה להודות יכולה להתפרש כהודאה על הטוב, אך גם כהודאה באמת. (ואכן, לימים, אומר יהושע מצאצאי יוסף לעכן מצאצאי יהודה – "בני, תן תודה" (יהושע ז, יט), כשהמשמעות שם היא 'תודה', הודאה באמת). נמצא, ששמו של יהודה נגזר ממידת האמת.
ואכן, מידת האמת חיונית לשבט המלכות, ודוד המלך מצאצאי יהודה הצטיין בהודאה באמת, בכך שכששגה בעניין בתשבע, ובא הנביא להוכיחו, מיד אמר – חטאתי לה'!
אולם, דווקא בעניין מכירת יוסף, הוביל יהודה מהלך של שקר, כשטבלו האחים את כתונת גדי העיזים בדם, ואמרו לאביהם – הכר נא כתונת בנך. ואכן, המדרש (בראשית רבה, פה, ט) אומר שנענש על כך יהודה, כשתמר רימתה אותו בגדי העיזים כתשלום, "אמר הקב"ה ליהודה: אתה רמית באביך בגדי עזים, חייך שתמר מרמה בך בגדי עזים".
בעקבות מעשה תמר, החל יהודה במהלך ההודאה על האמת, כשאמר – צדקה ממני! אך זה לא הספיק, ונדרש ממנו תיקון ממש באופן דומה למכירת יוסף. וזה קורה בתחילת פרשתנו.
יהודה מבטיח ליעקב להשיב את בנימין. יעקב לא מבקש ממנו ערבון, הערבון הוא עצם ההבטחה של יהודה, ויעקב סומך על מידת האמת של יהודה. מבחינתו, הבטחה של יהודה זו הבטחה. ואכן, יהודה מוכיח שהוא ראוי לאמון הזה, ובכך שב בתשובת המשקל גם בעניין מידת האמת.
עניין זה מסביר את העובדה, שיהודה מאריך לספר על הדבר באוזני יוסף. הוא מספר את האמת שלו, ומרשים את יוסף לא רק בנכונותו להפוך לעבד במקום בנימין, אלא גם בעמידתו המסורה על קיום ההבטחה שלו. (כולנו מכירים לקח חשוב זה, שלעיתים כשאנו מספרים את האמת, הדברים מתקבלים יותר מכל ההתפתלויות וההצטדקויות).
וכפי שאמר 'מי השילוח' - כשם שמצווה גוררת מצווה, כך אמת מביאה אמת. וכאשר יהודה מתקן את מידת האמת, גם יוסף מגלה את האמת בפני אחיו – 'אני יוסף אחיכם'.
ובאותו רגע, תמה הצרה, ומתגלה שהפרשייה המסובכת והקשה היא דרך עמוקה להשיב את כולנו בתשובה, ולגלות מחדש את הטוב והאחדות. ואומר 'מי השילוח' בפרשתנו, כך יהיה בגאולה השלימה, כשנגלה שכל הגלות אינה רדיפות הגויים, אלא מעשי ה' להשיבנו אל הטוב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
