ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
כיום כמעט והנשים של הדור שלנו אינן יודעות להכשיר בשר, מכיון שרגילים לקנות בשר מוכשר.
ועל כן, טוב שכל אמא תלמד את בתה הלכות מליחה, ותראה לה מה מותר ומה אסור, ולמרות שכיום רוב האנשים קונים רק בשר מוכשר, אעפ"כ טוב לדעת הלכות אלו, כי לא תמיד אפשר להשיג בשר בהמה או עוף מוכשרים.
הכלל הוא: צריכים לפזר מלח על כל צדדי הבשר לכתחילה, וכן בעוף למלוח מבחוץ ובתוך החלל. ואם לא עשה כן - יעשה שאלת חכם.
בצוואר של העוף יש גידים, ויש עדות שיודעים להוציא את הגידים הללו, ויש עדות שחותכים את הצוואר לכמה חלקים ואינם בקיאים להוציא רק את הגידים.
לסמן אם הבשר הוכשר או לא
מי שקונה בשר מוכשר, ישים עליו פתק שבו רשום שהבשר מוכשר, ואם קונה בשר שאינו מוכשר, ישים עליו פתק שבו כתוב שבשר זה אינו מוכשר, כדי שלא יטעו בני הבית בדבר הזה.
הפרדה בין בשר לחלב
יש משפחות שמחליפות ביניהם דירות בזמן החופש. ואם נותן את דירתו לחברו, ישים פתק היכן מונחים הכלים החלביים, והיכן הכלים הבשריים, וכן מהו הכיור החלבי ומהו הבשרי, כדי שיזהרו בדבר הזה.
הרה"ג הצדיק והחסיד חכם יעקב מוצפי זצ"ל היה אומר, עדיף שיהיה לאדם במטבח כיור אחד, כי כשיש שני כיורים לעיתים רוחצים כלים עם מים חמים בכיור החלבי, וכן בכיור הבשרי, והמים יורדים לצינור ניקוז אחד ושם מתערב בשר עם חלב.
אנחנו אמרנו שאין בזה בעיה מכיון שהרחיצה היא עם סבון ואין לך דבר פגום מזה. אבל אנו רואים כמה היו מחמירים בדבר הזה.
מליחת הבשר
אסור לאכול בשר אלא אם כן נמלח והודח כדין. ומליחת הבשר היא כדי להפליט את כל הדם שנמצא בתוכו. ולפוסקים כהרמב"ם מצריכים אח"כ חליטה.
כיום ישנם שני סוגי מלח: מלח שולחני דק, ומלח עבה. ונוהגים למלוח במלח העבה, מכיון שבמלח הדק ישנו חומר נוסף שמטרתו לספוג את הלחות ולשמור על המלח יבש. ובדיעבד אם מלח במלח דק (לא במלח שולחני שלנו שמעורב בו חומר נוסף) - מותר.
יש מי שאומר שאין להשתמש שנית במלח שכבר מלחו בו פעם אחת, שכיון שהדם נשאב לתוך המלח בראשונה, תש כוחו ולא יוכל להפליט שוב דם, וכן נוהגים.
מעיקר הדין, אומרים הפוסקים, משך הזמן שצריך להכשרת הבשר הוא שעה וחצי. חצי שעה - שרייה במים, ושעה - במלח. והיו אומרים שלצורך אורחים בערב שבת, ישטפו את הבשר במים כמה פעמים וישפשפו היטב, ודי להשהותו במלח 20 דקות. והיו הנשים אומרות לבעל אתה תשטוף ותמלח את הבשר, כי אם היו אומרים לאשה לעשות זאת, היה חשש שתקל לעצמה אף בחול להשהות הבשר במלח 20 דקות ולא שעה.
המסופק אם מלח את הבשר
אשה לקחה בשר ומסופקת אם מלחה אותו או לאו - מה דין הבשר ? אנו אומרים שמסתמא מלחה אותו. אך האם יהיה מותר לטעום בפה או בלשון אם הבשר מלוח או לא, הרי אם זה לא מלוח, הוא טועם דם ? ומעין זה מובא בהלכה, שאם אין לעוף מרה - הוא אסור. וכתוב שלפעמים היתה מרה אלא שהיא התפוצצה והנוזל נשפך על הכבד, ושם דנו הפוסקים האם יהיה מותר לטעום את הכבד אם הוא מר או לא, הרי לכאורה יש חשש שיטעם דם שנמצא בכבד - ולמעשה מותר כי זה טעם פגום ולא טוב, ובתנאי שיפלוט את זה מהר.
מטעמת אינה צריכה ברכה
הגמרא בברכות (דף י"ד ע"א) אומרת: "מטעמת אינה טעונה ברכה". כלומר, אשה שרוצה לטעום אם התבשיל מלוח או חריף וכדו' אינה צריכה לברך על טעימתה. וי"א דוקא אם טועמת ופולטת אינה מברכת, אבל אם בולעת - צריכה לברך. וכן אדם הרוצה לקיים בערב שבת "טועמיה חיים זכו", אם טועם ופולט - לא יברך, ואם בולע - יברך (אחד הטעמים למצות טעימה בע"ש הוא, כדי למנוע מריבות בין בני הזוג אם המאכל לא יהיה ערֵב כדבעי).
ולמעשה, טוב לצאת מכל ספק, ובזמן שטועם יחשוב שרוצה ליהנות מהאוכל ולפיכך יברך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
