ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- חכם במטבח
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
מעיקר הדין אין מניעה לאחסן מוצרי חלב ובשר במדף אחד אם אינם נוגעים זה בזה, ולאשכנזים הנוהגים כפסקי הרמ"א יש להקפיד לכתחילה שהמאכלים הסמוכים יהיו עטופים או מכוסים (צה, ה).
למעשה, בדרך כלל ניתן בנקל לייחד מדפים נפרדים למאכלי בשר וחלב, וכך כדאי ונח לעשות כדי למנוע מכשול.
א) סימון הכלים
בימינו שהכלים זולים, המנהג ליצור הפרדה בין בשר לחלב בכל הכלים. בנוסף, כדאי מאוד לחלק את הכלים כך שלא יהיה צורך להשתמש באותו כלי גם בסעודה בשרית וגם בסעודה חלבית.
חכם במטבח (5)
הרב עודד מילר
2 - שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
3 - איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
4 - כשר קצר ולעניין!
טען עוד
הדרך הנוחה ביותר היא לקנות כלים שההבדל ביניהם ניכר לכל.
אם מדובר בכלים זהים הרי שיש לתת בהם סימן זיהוי בולט, כגון נקב או חריטה. הרמ"א (פט,ד) הביא שהמנהג לתת את הסימן דווקא בכלי החלבי, ואת הכלי הבשרי להותיר כמות שהוא, "ואין לשנות מנהג של ישראל". כמובן שלחילופין ניתן לסמן את שני הכלים בסימן המלמד על אופי הכלי, זאת על ידי שימוש בצבעים כחולים ואדומים, על ידי מדבקות או מריחת לק וכדומה.
ב) מפת השולחן
אסור להשתמש במפת שולחן אחת לסעודה בשרית ולסעודה חלבית, מחשש שנשארו עליה פירורים מהסעודה הראשונה (פט,ד).
אמנם ישנה סברא גדולה להקל במציאות הרווחת אצלנו, בה המאכלים לא מונחים ישירות על המפה אלא בתוך כלים (פת"ש שם סק"ח בשם תשובת רדב"ז), אך למרות זאת למעשה נוהגים להקפיד על הלכה זו.
על כן, אם יש לשולחן המטבח רק מפה אחת יש להחליט אם תהיה בשימוש בארוחות בשריות או חלביות.
ג) אכילת בשר וחלב על שולחן אחד
כאשר שניים רוצים לאכול על שולחן אחד, ואחד אוכל מאכלי חלב ואחד אוכלי מאכלי בשר הרי שיש ליצור הרחקה ביניהם, ובשולחן-ערוך (פח) יש בכך פרטים רבים (אשר דומים ברובם לדיני ההרחקה בין בעל ואישה אסורים האוכלים יחד).
למעשה, כיוון שכאמור מפת השולחן משמשת רק לסוג אחד של מאכלים, הרי שהיא תהיה פרוסה רק בצידו של אחד מהסועדים, וממילא היא תועיל גם להיחשב כהיכר ביניהם.
ד) מלחיות
ברמ"א (פח,ב) מוזכר שנוהגים לייחד שני כלים למלח, בשרי וחלבי.
טעמו של הרמ"א הוא משום שבזמנם היו נוהגים להכניס את המאכלים או את הידיים המלוכלכות לתוך כלי המלח וממילא היו נשארים שיירי מאכל בין גרגירי המלח.
בימינו שמשתמשים במלחיות סגורות, לא אמור להיות מגע ישיר בין גרגירי המלח למאכלים, אך אף על פי כן המנהג הוא להמשיך ולייחד שתי מלחיות נפרדות לשימוש חלבי ולשימוש בשרי. מנהג זה גם מאפשר לכתחילה לבזוק מלח ישירות מהמלחייה לתוך מאכלים מהבילים, גם אם הם מאכלים חלביים או בשריים (עי' לקמן, חלק ב אות ז).
ה) שטיפת הכלים
בדרך כלל בעת שטיפת הכלים הסבון פוגם את שיירי המאכל הנותרים בכלים. עם זאת, עדיין מציאות רווחת היא שנותרו בכיור שיירי מאכל גדולים שעדיין לא נפגמו.
על כן יש לייחד שתי מערכות של כלי ניקוי (סקוטש, סבונית) נפרדות לכלים בשריים וחלביים.
ו) הפרדה בבישול וחימום המאכלים
בכיריים:
נכון להימנע מלחמם על הכיריים מאכלים חלביים ובשריים זה ליד זה, מחשש שאחד המאכלים יגלוש או ינתזו ממנו טיפות על המאכל השני (דרכי משה קח,ב).
בנוסף, מן הסתם במשך הזמן גלשו מאכלים חלביים ובשריים על חצובות הגז והמשטח שתחתיהם. על כן :
א. חתיכות מאכל חמות שנפלו עליהם, יתכן שנאסרו באכילה. ככל ומדובר בחתיכות קטנות כדאי פשוט להשליכן לפח, אך אם מדובר בהפסד גדול יותר (כגון שניצל שהחליק מהמחבת) יש לשאול שאלת רב.
ב. בעת הנחת הסיר, החצובות צריכות להיות נקיות משיירי מאכל, ואם תחתית הסיר רטובה נכון לנגבה (צב,ח).
בתנור:
בעת רכישת התנור יש לוודא שאכן שני תאיו מורכבים מגופי מתכת שונים המופרדים זה מזה (כדאי לעיין ברשימת הדגמים הבנויים כך, המופיעה באתר של המכון מדעי טכנולוגי להלכה).
בתנורים אלו אין חשש של מעבר של טעם בין התאים, ומעיקר הדין מותר אף להשתמש בשני התאים במקביל (צב, ח). אמנם יש המחמירים גם בתנורים אלו שלא להשתמש בשני התאים לאפיית מאכלים בשרים וחלביים בו זמנית, מחששות שונים.
במיקרוגל:
ניתן להשתמש בו למאכלי חלב ובשר לסירוגין, כאשר שני סוגי המאכלים מונחים בתוך קופסאות פלסטיק סגורות. דרך השימוש במיקרוגל תבואר בהרחבה בחלק ב'.
בפלטת שבת:
כיוון שמצוי מאוד שנייר האלומיניום שעל גבי הפלטה מלוכלך משיירי מאכלי השבת, שבדרך כלל הם בשריים, לכן אם רוצים לחמם על הפלטה מאכלים חלביים יש להניח על הפלטה נייר אלומיניום מיוחד (ולזכור לחתכו מערב שבת!) שעליו יונחו מאכלים אלו 1 .
ז) חשש סכנה בערבוב דגים
בגמרא ובשולחן-ערוך, מוזכר שאסור לאכול דגים יחד עם בשר משום סכנה (קטז,ב).
לא ניכנס לדיון המופיע בפוסקים האם חשש זה קיים גם בימינו (עי' מג"א קעג, סק"א), אלא נציין רק את ההבדלים (לקולא) הקיימים בהפרדה בין בשר לדג לעומת ההפרדה בין בשר לחלב בה עסקנו בהרחבה:
א. האיסור הוא רק בעירוב של מאכלי דג עם מאכלי בשר. אך מותר לאכול ולהכין דג בכלים בשריים נקיים (גם אם התבשל בהם בשר באותו יום), וכן להיפך-מותר להכין ולאכול בשר בכלים נקיים שבלוע בהם טעם דג.
ב. מותר לשני אנשים לאכול האחד דג והאחד בשר על שולחן אחד (אם כי נדמה שבפועל המנהג להקפיד להוריד את שיירי הדג לפני הגשת הבשר).
ג. אין לאפות דג עם בשר יחד, אך מותר לאפותם זה אחר זה מבלי להבעיר את התנור בין האפיות אלא רק לנקותו משיירי מאכל.
חלק מן הספרדים נוהגים שלא לאכול מאכלי חלב עם דגים, בגלל דברי הבית-יוסף (פז, ד"ה "דגים"), וכל שכן שהדינים המקלים לגבי בשר ודג שייכים לגבי חלב ודג.
ח) הכנת מאפים בשריים או חלביים
חז"ל אסרו להכין עיסת בצק חלבית או בשרית עבור אפיית לחמים, שמא יבוא לאכול את הלחם עם המין השני. אם הכינו עיסה כזו היא אסור באכילה אפילו לבדה (צז,א).
על כן, אם רוצים להכין לחם חלבי (כדוגמת פוקצ'ה) יש להקפיד כבר לפני אפייתו לתת בו סימן המובן לכל שמדובר במאפה חלבי, והדרך הפשוטה היא להשאיר פירורי גבינה באופן ניכר על הלחם.
גזירת חז"ל זו איננה נוגעת למאפים שאינם עשויים להיאכל עם בשר או חלב, כמו עוגות ורוב המאפים המתוקים. לכן, למשל, מותר להכין ולאכול סופגניות חלביות אף שאין בהן שום היכר לכך. עם זאת כמובן כדאי להודיע על כך, כדי שלא יבואו לאכלם אחרי אכילת בשר.
ט) מוצרים הנראים כבשרים או כחלביים
חכמים אסרו אכילת בשר יחד עם חלב שקדים, משום שנראה כאוכל מאכלי בשר בחלב בהמה. הרוצה לאכול כן צריך לעשות היכר שמדובר בחלב שקדים, זאת על ידי שישייר שקדים מעורבים בתוך החלב (פז,ג).
הדרכת מו"ר רה"י להימנע מאכילת מאכלי חלב יחד עם מוצרי סויה הנראים כמאכלי בשר, משום שבדרך הטבע מציאויות אלו עלולות לגרום לטעויות ולמכשול.
^ 1.. כאשר מדובר על הנחת מאכל בשבת , הרי שמלבד ההפרדה בין בשר לחלב המצריכה את השימוש בנייר האלומיניום, לדעת פוסקים רבים יש להקפיד על הפסק אוויר בין הפלטה למאכל משום איסור נתינה בתחילה (שש"כ א, כג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
