ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- חכם במטבח
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
המציאות מראה שרבות מן השאלות בהלכות בשר וחלב הינן דווקא על מאכלי הפרווה וכליהם. הסיבה לכך פשוטה: בין בשר לחלב ישנה הקפדה חדה וברורה, ואילו החלק הפרווה יוצר תחום אפור בארון הכלים, במשטחי ההכנה ועל שולחן האוכל עצמו. באופן טבעי בתחום אפור זה הגבולות עמומים יותר, ובהתאמה - גם השאלות והטעויות נפוצות יותר. על כן נעסוק בעניין זה בהרחבה.
א) האם והיכן כדאי להכניס כלי פרווה למטבח?
ברור שאת המאכלים הבשריים יש לבשל בכלים בשריים, ואת המאכלים החלביים יש להכין בכלים חלביים. אך באילו כלים יש להכין את מאכלי הפרווה? האם עדיף להכין אותם בכלים בשריים או חלביים – בהתאמה לאופי הסעודה להם הם מיועדים, או שנכון לייחד עבורם כלי פרווה?
בעניין זה מצויות שתי שיטות, ולכל אחת יתרון משלה:
חכם במטבח (5)
הרב עודד מילר
3 - איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
4 - כשר קצר ולעניין!
5 - ענייני כשרות המצויים
טען עוד
מאידך, יש שמדריכים כן להשתמש בכלי פרווה, משום שבהעדרם מאכלי הפרווה יתבשלו בכלים בשריים או חלביים ויבלעו טעם בשרי או חלבי ברמה כזו או אחרת, ואך טבעי הוא שהימצאות של מאכלים הנראים כלפי חוץ כ"פרווה", אך למעשה מכילים טעם בשרי או חלבי, תגרור אחריה תקלות.
כיצד להכריע בין השיטות?
נראה שבמאכלים שאינם חריפים , הרי שהדבר תלוי בצורת הפסיקה וההתנהלות המשתנית בין משפחה למשפחה:
לספרדים שנוהגים כפסקי הגר"ע יוסף (יביע אומר ט,ד), נראה שהיתרון שבהימנעות מהכנסת כלי פרווה משמעותי יותר.
מאידך במשפחות שלא נוהגות כך (האשכנזים ורבים מהספרדים) והן רגילות להכין מאכלים העתידים להיאכל (בסעודות שונות) הן עם בשר והן עם חלב, להן בהחלט כן מומלץ להשתמש בכלי פרווה.
אמנם כאשר מדובר במאכלים חריפים , שבליעתם מהכלים הינה חמורה ועלולה להטריף את המאכלים ואף את הכלים, כאן ההדרכה היא ברורה וגורפת – בכל בית חשוב מאוד לייחד סט של כלי פרווה עבורם.
דהיינו: יש להתרגל שמוצרי פרווה חריפים שהם בצל, שום, לימון ופלפל חריף , יבואו במגע אך ורק עם כלי פרווה, ולא משנה לצורך איזו סעודה מכינים מאכלים חריפים אלו. לצורך כך יש לייחד סט של כלי פרווה אשר יכיל סכין חיתוך, קרש חיתוך, תבנית אפייה, מחבת וכף עץ .
ב) הכשרת תנור מ"חלבי/בשרי" לפרווה
על פי האמור לעיל, ניתן לאפות את מאכלי הפרווה רק בתא התנור המתאים לאופי הסעודה המיועדת, כיוון שגם בתנור דו-תאי אין תא שלישי פרווה.
אך לעיתים לא ניתן לנהוג כך – בין אם רוצים לאפות חלות עבור סעודות בשריות וחלביות, ובין אם רוצים לאפות עבור סעודה בשרית אך התא בעל מנוע הטורבו הוא דווקא חלבי.
במצבים אלו, אכן עלינו להכשיר את התנור ואת תבניות האפיה שלו, למצב "פרווה".
הכשרת התנור והתבניות מ"חלבי" ל"פרווה", כוללת שלושה שלבים, כאשר שני השלבים הראשונים הם חובה גמורה, ואילו השלב השלישי הינו הידור שנכון מאוד לקיימו:
1. אם נותרו בחלל התנור או בתבנית שאריות חלביות ממשיות הראויות למאכל – יש להסירן (אין צורך להשתמש במסיר שומנים לשם כך).
2. יש לחמם את התנור בעוצמת החום המקסימלית כשדלתו סגורה והתבניות בתוכו, למשך חצי שעה.
3. יש להמתין עשרים וארבע שעות בין סיום השימוש החלבי לבין אפיית מאכלי הפרווה העתידים להיאכל עם הבשר.
שתי הצעות ייעול פרקטיות:
נכון להתרגל לנקות ולהבעיר את התנור מיד לאחר סיום השימוש החלבי, ולא להיזכר בכך בשעות העומס שלפני כניסת השבת.
בנוסף, כדאי לתכנן מראש את סדר האפייה בתנור, כדי לאפשר את ההמתנה של יממה בין השימוש החלבי לבין השימוש הפרווה.
ג) השימוש במיקרוגל
גם בתנור וגם במיקרוגל ישנן שאריות מאכלים הדבוקים חזק לדפנות וקשה מאוד להסירן, אך בתנור ניתן להבעירו ובכך לשרוף לחלוטין את שאריות המאכל, ואילו במיקרוגל כמובן פעולה זו לא מתאפשרת.
על כן, כשאנחנו רוצים לחמם מאכלים במיקרוגל, ובמטבח שלנו יש רק מיקרוגל אחד, עלינו להשתמש בקופסאות פלסטיק סגורות. ולבחור באחת משתי הדרכים הבאות:
א. להגדיר את המיקרוגל רק כבשרי/רק כחלבי, ויהיה ניתן לחמם בו מוצרי פרווה 1 המיועדים להיאכל עם המין השני דווקא בתוך קופסאות הפלסטיק הסגורות .
ב. להגדיר אותו כפרווה, ויהיה ניתן לחמם בו הן מאכלים חלביים והן (בזמנים שונים) מאכלים בשריים, כאשר גם המאכלים הבשריים וגם המאכלים החלביים יונחו בתוך הקופסאות הסגורות.
עד כה פירטנו את צורת השימוש מלכתחילה בכלי הפרווה.
כעת נדון בשתי התקלות המצויות מחמת השימוש הפרווה במטבח: כאשר רוצים לאכול מאכל פרווה עם מין אחד אך בטעות בישלו אותו בכלי מהמין האחר, ודין כלי פרווה שהפך בטעות לבשרי/חלבי.
ד) מאכל פרווה שבטעות התבשל בסיר חלבי
ורוצים לאכלו עם בשר (או להיפך-שהתבשל בסיר בשרי ורוצים לאכלו עם חלב)
מה קורה כאשר קרתה טעות, והכינו מאכל פרווה בכלי חלבי (נקי!) אך רוצים לאכלו בסעודה בשרית? האם יהיה מותר לאכול את המאכל הפרווה יחד עם המאכל הבשרי?
נפרט את הדין כאשר המאכל אינו חריף :
לספרדים הנוהגים כפסק השולחן-ערוך (צה, א) – ודאי שבדיעבד לאחר שקרתה הטעות מותר לערבב את המאכל יחד עם בשר.
לאשכנזים הנוהגים כפסקי הרמ"א (שם, ב):
אם מדובר בסיר שאינו בן יומו 2 – מותר גם להם לערב את המאכל הפרווה בבשר.
אם מדובר בסיר בן יומו – אסור לערב את המאכל במאכלי בשר. אמנם אם כבר טעו ועירבו את המאכל עם הבשר – אין צורך להשליך את המאכלים והם מותרים באכילה (עי' שעה"צ תמז סק"א שמשמע שנוקט כרמ"א כאן ודלא כמהרש"ל המובא בש"ך סק"ד), ובוודאי שאין צורך להכשיר את הכלים.
כאמור, כל זאת בתנאי שמדובר על מאכל רגיל שאינו חריף. כאשר מדובר במאכל חריף הדין הינו מסובך וחמור הרבה יותר, ולעתים יהיה צורך להשליך את המאכל לפח והכלים יהיו טעונים הכשרה (ובמקרה זה יש לשאול מורה הוראה כיצד לנהוג). על כן שוב נחזור על ההדרכה לייחד סט כלי פרווה עבור מאכלי הפרווה החריפים.
ה) כלי פרווה שנעשה בטעות בשרי/חלבי
כיצד ניתן להחזירו להיחשב "פרווה"?
הזכרנו שישנו הגיון להכניס לשימוש במטבח כלי פרווה, ובמיוחד הדבר חיוני עבור מאכלי פרווה חריפים. אך כאמור הטעות בכלי הפרווה מצויה ביותר, כיוון שהם סמוכים ובאים במגע קרוב עם כלים ומאכלים בשריים או חלביים. לכן, כעת נפרט כיצד אפשר להחזיר כלי ולהחשיבו כפרווה, אם בטעות נהפך לבשרי או חלבי.
ראשית, יש להקדים שמלבד שני מקרים היוצאים מן הכלל שיובאו כהערה 3 , אם הן הכלי והן המאכל היו קרים הרי שהכלי נשאר פרווה לחלוטין. על כן, גם כאשר פתחו שקית חלב עם סכין פרווה, הסכין כמובן איננה "חלבית", ודי להסיר ממנה את טיפות החלב בשטיפה במים קרים וסבון.כל חלק
באותה מידה, ניתן בהחלט להמשיך ולהגדיר מיקסר כ"פרווה" אף אם ערבבו בו מוצרי חלב קרים, ודי להקפיד לשטוף היטב את שיירי מאכלי החלב מי המיקסר לפני שמתחילים בשימוש הפרווה.
אכן, כאשר המאכל או הכלי היו חמים בחום של יד סולדת (כ-45 מעלות) ומעלה, הרי שאם רוצים לשוב ולהגדיר את הכלי כ"פרווה" לכל דבר ועניין יש להכשיר את הכלי 4 .
אלא שכיוון שלא מדובר בכלי שנטרף, אלא בכלי שקיבל טעם כשר והוא כמובן נשאר כשר (בלשון הפוסקים "היתרא בלע"), הרי שדיני ההכשרה קלים יותר, ואף אם הבליעה הייתה ביובש (באפייה או צלייה) אין צורך בליבון חמור, אלא ניתן לבחור להכשירו או בהגעלה או בליבון קל (ש"ך קכא, סק"ח. פת"ש שם סק"ז):
הגעלה נעשית בהכנסה של הכלי, כאשר הוא נקי לחלוטין, לתוך סיר מים רותחים המבעבע על האש.
ליבון קל מתאים יותר לכלים הגדולים שאינם נכנסים לסיר. ניתן לעשות ליבון זה במטבח הביתי בשתי דרכים: הדרך האחת היא על ידי הכנסת הכלי לתנור נקי והפעלתו על החום המקסימלי למשך חצי שעה, וכך נוח לעשות עבור הכשר של תבניות אפייה. דרך נוספת אפשרית היא על ידי הנחת הכלי על להבת הגז הגדולה למספר דקות, עד שהכלי יגיע לחום בו גפרור המוצמד לדפנותיו משחים, והיא כמובן נוחה יותר עבור מחבתות וסירים.
(יש לשים לב לא להניח את הכלי על הלהבה יותר מהזמן הדרוש לליבון, שמא ייהרס הציפוי של המחבת או הסיר).
ו) שטיפת הכלים
כאמור בחלק א', בדרך כלל בעת שטיפת הכלים הסבון פוגם את שיירי המאכל הנותרים בכלים, ועם זאת יש להמשיך ולהקפיד על הפרדת בין בשרי לחלבי, גם בזמן השטיפה.
אך בכלי פרווה ניתן יותר להקל בכך, כדלהלן:
א. אין צורך לייחד כלי ניקוי לכלי הפרווה, וניתן לשטפם בסקוטש בשרי או חלבי נקי.
ב. ניתן להניח את כלי הפרווה בתוך הכיורים הבשריים או החלביים, כל עוד לא מגיעים לשם מאכלים או מים חמים.
אם רוצים לשטוף את כלי הפרווה המונחים שם במים חמים, יש להפריד אותם משאר הכלים לפני השטיפה, ולוודא שהם נקיים ממאכלים בשרים או חלביים.
ז) נתינת רכיבי פרווה לתוך סיר בשרי מהביל
עד כה דנו במגע בין מאכלוכלי, שאחד מהם הוא פרווה.
כאשר מדובר על מגע חם בין שני מאכלים , שאחד מהם הוא פרווה ואחד מהם הוא למשל חלבי, הרי שהמאכל הפרווה נחשב כחלבי לכל דבר ועניין: יש להניח אותו רק בכלי חלבי, אסור לאכלו עם בשר ואף לאחר אכילת מאכל בשרי יש להמתין לפני אכילתו כפי שמקובל להמתין בין מאכלי בשר לחלב.
(אמנם לעתים הטעם החלבי שנבלע במאכל הפרווה בטל בששים, וכן לעתים ניתן לחתוך את מקום הנגיעה ואפילו רק לשוטפו, אך במקרים אלו יש לשאול רב בכל מקרה לגופו).
לאור זאת יש לשאול, האם מותר לבזוק מלח לתוך מרק עוף מהביל, או שבכך למעשה אנחנו הופכים את המלחייה והמלח הנותר בה לבשריים? אותה שאלה נכונה כמובן לגבי הוספת תבלינים למרק, או הוספת מים רותחים מתוך קומקום או מיחם לצ'ולנט העומד להישרף 5 , וכן לגבי מזיגת שמן מתוך בקבוק על שניצל עוף המיטגן במחבת.
האם בכל המקרים הללו הכלים והאוכל או המשקה שבתוכם הופכים לבשריים?
התשובה היא ש לכתחילה יש להימנע מנתינה ישירה זו, ויש להשתמש בכלי נקי או בכף היד כמתווך, אך בדיעבד הכלי ושיירי המאכל נשארים פרווה:
לכתחילה יש להימנע מכך משתי סיבות: האחת – חשש שאדי המאכל הבשרי נשארים רותחים בשיעור של יד סולדת גם בעת שפגשו את הכלי והמאכל שנותר בכלי, ובכך נחשב כאילו עירו מאכל בשרי מתוך כלי ראשון לתוך כלי התבלין הפתוח (ש"ך קה, ג).
החשש השני הוא שמא הקילוח הרצוף היוצא מהם נחשב כחיבור, וכך ייחשב כאילו הקומקום והמים שבו נגעו ישירות במאכל הבשרי הנמצא בסיר למטה (ט"ז שם, ו). לכן כאמור, לכתחילה יש להימנע מכך, ולקחת כלי בשרי נקי לתיווך, לתוכו נמזוג מים או שמן או נבזוק תבלין, ורק מתוך הכלי הבשרי הנקי הזה ניתן לתוך המאכל הבשרי הרותח.
אך בדיעבד כתב הרמ"א (שם) להקל בזה. זאת משום שגם אם האדים העולים מהסיר נתנו טעם בכלי העליון הרי זה טעם מועט מאוד שבטל בששים (שו"ת משנה הלכות ט, קנח), ולעניין החשש שהקילוח נחשב כחיבור יש להקל ולומר שהקילוח נחשב חיבור רק לעניין טומאה העוברת במגע, ולא לעניין הלכות בשר וחלב התלויים בנתינת טעם (כתשובת מהר"י מולין המובאת בתה"ד סי' קג).
^ 1.. חימום מאכלי המין השני עצמם בתוך המיקרוגל אינו מומלץ, גם אם נעשה בקופסא סגורה, משום שתמיד ישנו חשש מסויים שהכיסוי ייפתח, ובמצב זה המאכל והכלים עלולים להיאסר (הליכות שלמה ניסן – אב, פרק ז הערה 44).
^ 2.. "בן יומו" = כלי שקיבל טעם ב-24 השעות האחרונות.
לכן, למשל "כלי חלבי בן יומו" הוא כלי שלא עברה יממה מאז הבישול החלבי האחרון שנעשה בו, אך לאחר שתעבור יממה ללא בישולים חלביים הוא יהיה "כלי חלבי שאינו בן יומו".
^ 3.. ישנם שני מקרים בהם טעם חלבי או בשרי עובר לכלי אפילו במגע קר:
א. כאשר סכין חתך מאכל בשרי או חלבי חריף.
לנוהגים על פי הדרך שהצענו לעיל הרי שבמטבח אין הרבה מאכלים חריפים בשרים או חלביים, זאת משום שבעוד הדבר החריף היה פרווה הוקפד שהוא יבוא במגע רק עם כלי פרווה, וגם לאחר עירובו עם חומרי הגלם החלביים או הבשריים פעמים רבות הוא כבר אינו מוגדר חריף (או שהוא כבר מתוק, או שהוא בטל ברוב שאר הרכיבים).
כאשר נוזל בשרי או חלבי היה מונח בתוך כלי יממה שלמה. בנוזל חריף יש להחמיר אפילו בפחות מכך, ואין כאן המקום להאריך.
^ 4.. אמנם בצירוף התנאים הבאים ניתן להשיב את הכלי להיחשב כפרווה אף ללא הכשרה: 1) עברה יממה מאז הטעות שנעשתה בכלי. 2) מדובר במאכלים שאינם חריפים. 3) לאשכנזים – מדובר שאין כלי פרווה אחר ולא ניתן להכשירו.
אך כיוון שקולא זו שייכת רק עבור מאכלים שאינם חריפים, לכן ניתן להשתמש בה רק בעתות לחץ כדי לדחות לזמן רגוע יותר את הכשרת הכלי או רכישת כלי חדש, אך אי אפשר להשאיר כלי זה באופן קבוע כ"פרווה" שמא יבואו להשתמש בו עבור מאכלים חריפים.
^ 5.. כאשר מדובר על הוספת מים לסיר הצ'ולנט העומד על הפלטה בשבת עצמה , הרי שהדבר אסור לספרדים הנוהגים כפסקי הגר"ע יוסף (יחוה דעת ד, כב). בנוסף, לאשכנזים יש להקפיד לערות את המים בנחת משום איסור מגיס (שש"כ א, הערה מו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
