ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
1: האם בכלל יש חובה לפרסם הנס לעוברים ושבים מחוץ לבית?
נפסק בשו"ע (תרעא ה) שבשעת הסכנה מניח החנוכיה על השולחן בביתו ואין צריך לפרסם הנס. וכך היה בתקופת התלמוד. רבים הפוסקים הסוברים שגם כיום אע"פ שבטלה הסכנה מכיון שבעבר היה מניח על שולחנו ודיו, כך בזמנינו אנו אין חובה להניח את החנוכיה במקום פרסום הנס. ויש חולקים. (ראה פסק"ת על הסעיף).
2: כשמדליק כלפי חוץ, האם בפתח הבית או פתח החצר או אולי בחלון?
נפסק בשו"ע (תרעא ה): נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ, אם הבית פתוח לרשות הרבים מניחו על פתחו, ואם יש חצר לפני הבית מניחו על פתח החצר"
כלומר, כשהבית פתוח לרשות הרבים ואין חצר, צריך להדליק בפתח הבית.
← אם בחלון יש יותר פרסומי ניסא מאשר בפתח הבית, כגון שהחלון מול רחוב הומה אדם ופתח הבית לא, נחלקו פוסקי דורנו מה עדיף (דרשו עמ' קלח הערה 44).
← כשיש חצר והיא פתוחה לרשות הרבים, נחלקו הראשונים האם ידליק בפתח הבית או בפתח החצר. והשו"ע (תרעא ה) פסק שידליק בפתח החצר, אבל נחלקו האחרונים האם הכוונה לחצירות בזמנינו שאינם חלק מהמגורים ממש של בני אדם (שם הערה 45). ועוד שיש אומרים שדוקא בפתח החייב במזוזה מדליקים ואם פתח החצר אינו חייב במזוזה אין להדליק בו (פנה"ל 262). ויש חולקים בכל זה.
← האם חדר מדרגות של בנין משותף נחשב חצר ואפשר להדליק בפתחו? שוב נחלקו בזה הפוסקים (שם הערה 45)
3: הגרים בבתי קומות היכן ידליקו?
נפסק בשו"ע "ואם היה דר בעליה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים, מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים"
← מה עושים בבניני קומות בימינו? נאמרו בזה שלוש דעות עיקריות (פנה"ל 263), י"א: בפתח הבנין. י"א: בפתח הבית הפתוח לחדר המדרגות. י"א: בחלון.
וכשהחלון גבוה מכ' אמה יש אומרים שאין טעם להדליק בחלון שהרי מעל גובה כזה אין פירסום הנס. ומאידך יש סוברים שמכיון שמדובר בקיר של בית שנמשך גבוה, באופן כזה יש פרסום הנס גם מעל עשרים אמה. ויש סוברים שאם יש בנינים ממול לבנין בו מדליקים מחשיב את פרסום הנס מולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
