ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
מספרים, שפעם הגיע אליו רבי יוסף רוזין – הרוגוצ'ובר, שהיה גם הוא מגדולי הגאונים והחריפים, וביקש לפלפל עימו בדברי תורה. הרוגוצ'ובר, היה באותה עת אברך צעיר, ורבי צדוק היה מבוגר ממנו בעשרות שנים.
קיבל אותו רבי צדוק בסבר פנים יפות, אך סירב לפלפל עימו. וכך אמר רבי צדוק: "מה יצא לנו מן הפלפול? הרי אני אשתדל להראות שאני יודע יותר מכבודו, וכבודו ישתדל להראות שהוא יודע יותר ממני, ומה ירוויח הקדוש ברוך הוא מכך?"
הרוגוצ'ובר המשיך להפציר בו, ואז השיב לו רבי צדוק: "יודע אני שברכת 'אתה חונן לאדם דעת', שתיקנו אנשי כנסת הגדולה אינה מכוונת למי שיש לו כוח בפלפול. אבל אם כבודו בא אלי, אז בוודאי שליחותך היא מהקב"ה. יכול אני לומר לכבודו, שגם אני הייתי עילוי בנעורי וניצחתי את כל הגדולים ממני בפלפול, ובכל זאת ראיתי אחר כך שאי אפשר לזכות לכתרה של תורה עד שלא מגיעים אל פתחם של תלמידי הבעל שם טוב זצ"ל". (לפי ספרו של הרב ברומברג על רבי צדוק).
יש כאן יסוד חשוב בלימוד תורה ועבודת ה', המופיע אצל ר' צדוק, ומופיע גם בפרשת שופטים. להיות קשוב ובטל לנותן התורה, ולא לחשוב שהדעת והחכמה הם מאיתנו.
מחד – רבי צדוק ממאן לפלפל, כי בפלפול ובהתחדדות ההדדית, האדם יכול להפוך את התורה לקרדום להוכחת חכמתו שלו, ואין זה מעניינה של תורה שכל מהותה להתבטל לדבר ה'. לכן הוא שם את הדגש על ההקשבה לתלמידי הבעל שם טוב הקדוש, שהדגיש את הלימוד בתורה לשמה – לשם החיבור עם הקב"ה נותן התורה.
וכדברי ר' צדוק (צדקת הצדיק קפו'), ש"עיקר החברה לחדד זה את זה, שיתחדשו דברי תורה על ידם", אך צריך שההתחברות תהיה דווקא ליראי ה'. ומוסיף – "כי כל חידוש יש יראה שמא חס וחלילה הוא שוא... ולכן התנו במחדדין שיהיה לשמה ובענווה אז מצליחין". כלומר, לא מספיק לחדש בתורה, צריכים לחדש מתוך יראת שמיים, לשם שמיים ובענווה והתבטלות.
מאידך – דווקא מפני החיפוש אחר דבר ה', הוא מציין ש"אם כבודו בא אלי, אז בוודאי שליחותך היא מהקב"ה", כלומר – לעיתים דברי האדם גם כשהם דברי חול, הם שליחות מה'. וכעין זה מצינו (צדקת הצדיק נג') – "דיבור של חול, המורגל בפי האדם, ומרגלא בפומיה, הוא דברי תורה ממש אפילו אצל איש המוני מישראל... כי כל נפש מישראל יש לו אחיזה בדבר תורה מיוחדת כנודע, ובדבור שמרגלא בפומיה זה שורש נפשו". (כאן ר' צדוק מדבר דווקא על דיבור ששגור בקביעות בפי האדם, שממנו יכול ללמוד על עניינו בזה העולם).
ועניין זה מצינו בפרשת שופטים. בפרשת המלך מופיעים גם האיסורים המיוחדים שיש למלך. לא ירבה לו סוסים, לא ירבה לו נשים, ולא ירבה מאוד כסף וזהב. התורה חורגת כאן ממנהגה ומציינת את הטעם לשניים מהאיסורים" לא ירבה לו סוסים, כדי שלא ישיב את העם למצריים, (שבה היו כנראה סוסים רבים). לא ירבה לו נשים, כדי שלא יסור לבבו (יז, טז - יז).
והנה, מספרת לנו הגמרא (סנהדרין כא, ב) - "ואמר ר' יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה, שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם. כתיב: 'לא ירבה לו נשים', אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור, וכתיב: 'ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו'. וכתיב: 'לא ירבה לו סוסים', ואמר שלמה: 'אני ארבה ולא אשיב', וכתיב: 'ותצא מרכבה ממצרים בשש'".
שלמה המלך נקרא כאן גדול העולם, מפני שהוא החכם מכל אדם. התורה כאן גילתה טעמיה, וממילא יכולה החכמה האנושית לומר כאן: הנה, יודעת אני כאן הכל, ולפיכך יכולה אני לפעול כאן לפי שיקול דעתי.
אך זה לא כך, החכמה האלוקית תמיד תישאר רחבה יותר, והמציאות תהיה כפי חכמתו של נותן התורה, ולשם עלינו לכוון ולהתבטל ביראה, ענווה וחיפוש שם שמיים.
ואכן, המלך מצטווה בפרשתנו, שיהיה לו ספר תורה, שימצא תמיד עימו, "וקרא בו כל ימי חייו, למען ילמד ליראה את ה'" (יז, יט). ללמוד תורה לשם היראה.
ויהי רצון, שנלך בדרכי הצדיקים, ונזכה להקשיב ולהתבטל לדבר ה'!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












