ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
אין ספק, שמצב כלכלי טוב תורם לחיים נוחים יותר, ובהחלט אפשר להחשיבו כגורם משמעותי ל'נוחות חיים'. אולם, אם אדם תולה את איכות החיים שלו – אושרו האישי, הצלחתו בחיים, הכישורים האישיים והקשרים החברתיים שלו וכיוצא באלה, בדברים חיצוניים, אז מרכז השליטה שלו חיצוני. אדם שחש עצבות בשל העובדה שאין לו את כמות הכסף לה היה מצפה, מאפשר לגורם הכלכלי לשלוט בו. "איזהו עשיר השמח בחלקו" לימדו אותנו חז"ל. השמח בחלקו יודע ששמחת החיים שלו תלויה בו, כי מרכז השליטה שלו אצלו והוא בוחר להיות שמח. במידה ומצבו הכלכלי שולט ברגשות שלו, מרכז השליטה שלו יצא מאחריותו ועבר לגורם אחר חיצוני לו.
מובן מאליו, שאדם שמרכז השליטה שלו אצלו ובחירתו היא מתוך הנעה פנימית, עובד למחייתו ולא פוטר את עצמו מלהשיג מקור הכנסה, ואף מתאמץ להגדיל את הכנסתו מידי פעם ולשפר את מצבו הכלכלי. עם כל זאת, הדאגה שלו לפרנסתו נעשית מתוך שליטה ובחירה ואינה יוצרת חרדה או שולטת ברגשותיו. זאת ועוד, גם אם מצבו הכלכלי העכשווי לא תואם את ציפיותיו, הוא לא נותן לזה להשפיע עליו ולקלקל לו את איכות ושמחת החיים שלו. הוא בהחלט יכול לבחור לפעול לשינוי המצב, אך אושרו לא תלוי בזה. הוא שמח בחלקו.
בראש השנה הבא עלינו לטובה כשנתפלל ונבקש 'זכרנו וכתבנו לחיים', נכוון לחיים בהם אושרנו והערכתנו העצמית אינם תלויים בהישגים חיצוניים או רכוש חומרי אותו צברנו, אלא ביכולתנו להניע את עצמנו מבפנים ולבחור בחיים בהם אושרנו ושמחת החיים שלנו הם פנימיים ולא תלויים בסביבה או בגורמים חיצוניים.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
36 - היה הווה ויהיה
37 - זכרנו לחיים
38 - עלה למעלה עלה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
