ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
זאת ועוד, יש מי שחיזק את טעותו בכך שבמקום לתת מקום לעצמיותו עסק רק ב'מחיקת' אישיותו ובביטול עצמו לריבונו של עולם ודבק בו באמונה עיוורת ושכח מעצמו, ובכך מלכתחילה לא צעד בדרך הנכונה.
האמת, יש לומר, רחוקה משתי הטענות גם יחד. במקום להיות עבד ה' נטול כל עצמיות ונגיעות אישיות ומכוון לרצון ה', היה אותו אדם עבד של עצמו ושל הסביבה החיצונית ששלטה בו. אותו אדם ממש לא מחק את אישיותו, אדרבה אי 'מחיקת' אישיותו היא זו שגרמה לו לעשות את הצעד המשמעותי שעשה, ומיד נבאר את דברים.
ישמח משה במתנת חלקו, כי עבד נאמן קראת לו. משה רבנו בחיר האומה, שהיה בדרגה הגבוהה ביותר אליו יכול להגיע בן תמותה, שמח דוקא כאשר הקב"ה מכנה אותו 'עבד'.
גם דוד המלך עליו השלום, הנמצא במעמד הנשגב של מלך על ישראל, אינו משתבח במעמד זה אלא בהיותו עבד בן אמה.
לעבד אמיתי אין עצמיות משלו וכל כולו משועבד לאדונו. להיות עבד ה' משמעותו, להתבטל אליו יתברך ולהיות דבוק בו בצורה שלימה עד כדי כך שכל הנגיעות האישיות שלי בטלות וכל מעשי לשם שמים.
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
46 - הילדים של היום...
47 - עבד נאמן
48 - זמן חרותנו
טען עוד
אדם שאינו חי באיזון נפשי פנימי, והמנועים המרכזיים המניעים אותו הן נגיעותיו האישיות, רגשותיו, תאוותיו, חוסר יכולתו לשלוט בעולמו הפנימי ולאפשר לסביבה החיצונית לשלוט בו, יגיע עד מהרה לכפירה בבורא עולם.
אדם שחי שנים רבות בתשובה ומתנתק מערכיו בעקבות גורמים חיצוניים ופגמים שהוא רואה באחרים, אינו עובד את ה' אלא עובד על עצמו כי הוא למעשה עבד של עצמו ושל הסביבה החיצונית ששלטה בו.
עבד ה' הוא מי שעושה שימוש בכשרונות שהקב"ה חנן אותו ומתאמץ בעבודת המידות להתעלות מעל הנגיעות האישיות של מעמד, כבוד, תאוות, חיפוש אשמים והסברים מדוע העולם לא מושלם או 'מה יאמרו...' והופך את רצונו האישי לצינור נקי וללא חסמים לרצון ה', ודבק בו בצורה שלימה.
ביטול עצמי משמעותו דבקות בה' דרך עבודה קשה של עבודת המידות, להתעלות ממניעים חיצוניים ולעמול על איזון נפשי ושליטה פנימיים, במטרה להתכוונן לרצון ה' ולהדבק בו באופן מושלם.
להיות עבד ה' זו עבודה קשה מאוד, עליה עמלו משה רבנו ודוד המלך ע"ה במשך שנים רבות.
כאשר דוד המלך, לאחר היותו שנים רבות במעמד מושפל של בן זר, מומלך ע"י שמואל, ומבירא עמיקתא עולה באחת לאיגרא רמא, מעיד על עצמו "לא גבה ליבי ולא רמו עיני ולא הילכתי בגדולות", אפילו בסתר בתוך תוכו. האומנם? כיצד מגיע בן אנוש לשליטה פנימית שכזו?
דוד המלך עליו השלום יודע שכל תפקיד שהקב"ה מייעד לו וכל אתגר שהוא מציב בפניו, הם רצון ה'. וכעבד ה' אמיתי, הוא רוצה לקיים את רצון בוראו ולהידבק בו ללא נגיעות אישיות.
בהסתכלות חיצונית של עיני בני אדם היום הוא בן מוזר, עזוב ומושפל, ולמחר הוא מלך ישראל. אך בראייתו הפנימית של דוד המלך, הוא עבד ה' בתפקידים שונים שבוראו מייעד לו, והוא שמח בזה, כי בכך הוא מקיים את רצון ה', כך הוא דבק בו, כך בדיוק הוא מוציא לפועל את כוחותיו הגדולים ומוריד את השפע האלוקי לעולם ללא פניות ונגיעות אישיות, תוך התעלמות מוחלטת מהכבוד המלווה את מעמדו, ומהתואר המוצמד לשמו הרשום לו בדש החולצה.
עבד ה' אמיתי עסוק בתפקיד הגדול שהקב"ה מייעד לו, ולכל קריאה של הקב"ה אליו הוא משיב 'הנני'. אדם שעסוק בכותרת הרשומה על התווית או התג שעל החולצה, עובד את עצמו ועל עצמו.
הסביבה בה נמצא האדם והאתגרים עמם הוא מתמודד מותאמים באופן מדוייק עבורו. כל הפוסל פסול, וכל הפוסל במומו פוסל לימדו אותנו חז"ל. הווה אומר, כשאתה רואה פסול בחוץ, משמע שאתה פסול או במילים אחרות אתה נדרש לתיקון המידות. את מה לתקן? את מה שאתה פוסל, כי כל הפוסל במומו פוסל! אתה רואה שקר, תקן מידה זו אצלך. יש סביבך יותר מידי משחקי כבוד, בדוק את מידת הגאווה שלך. עבד ה' אינו מחפש אשמים או חלילה בועט, הוא מבין שמה שהוא רואה הוא מסר מהקב"ה הממקד אותו במה עליו לעמול ומה עליו לתקן.
עבד ה' אמיתי עסוק בעבודת המידות האישית שלו, ומלמד זכות על הפגמים של אחרים. עובד עצמו עושה את ההיפך, מוצא פגמים באחרים ודורש מהם לתן את מידותיהם המושחתות, ומנגד אינו דורש זאת מעצמו, אלא מצפה מהסביבה לקבל אותו כפי שהוא בוחר להיות.
סממנים חיצוניים ללא תיקון המידות אינם תשובה אמיתית, ואינם בכלל עבודת ה'.
מעשים בכל יום, שלא רק אצל חוזרים בתשובה אלא אף אצל מי שמשייך עצמו למחנה שלומי אמוני ישראל ויראי השם, שהם בבחינת עבדי הזמן הסוגדים לנורמות החברתיות ומושפעים מהתרבות החיצונית, ואינם מכוונים מעשיהם לשם שמים.
הדרך הנכונה אפוא בעבודת ה' היא לברר, במסגרת הכוחות והכשרונות שהקב"ה נתן לי, מה הוא רצון ה' ממני ומהו התפקיד שייעד לי בורא עולם, ולהוציאו אל הפועל כי זה רצון ה', גם אם זה קשה ופחות מתאים לי... והכל מתוך התבטלות גמורה לרצונו יתברך.
כך הופך עבד ה' לכלי משפיע ברכה, מרגיש חיות אמיתית בחייו, חי בשלוה פנימית, בשמחה גדולה ובאושר אמיתי.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
