ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
צריך אדם להשתדל ללמוד בסוכה כל לימוד שלומד, אמנם אם הוא לומד דבר מסובך שצריך עיון וצלילות דעת ואין לו תנאים לכך בסוכה- יכול ללמוד בבית.
מה העניין בלימוד ליל הושענא רבה?
נוהגים להיות ניעורים בלילה ולעסוק בתורה כמו שנדפס הסדר, לפי שבחג נידונים על המים, וכל חיי האדם תלויים במים, והיום הוא יום האחרון של החג והכל הולך אחר החיתום.
מי שנפלה סוכתו, האם יכול לתקנה בחול המועד ?
סוכה שנפלה או נפסלה אפשר לתקנה או לבנותה מחדש בחול המועד. והוא הדין למי שלא הספיק לבנות סוכה, ואפילו פשע ולא הכין סוכה במזיד, יכול לבנות סוכתו בחול המועד (אך לא בשבת וביו"ט עצמם).
אל תבואני רגל גאוה – ר"ת אתרג
יש אומרים משמו של הרב חיד"א, וי"א משמו של הרב בעל שם טוב: כתוב בתהלים )לו, יב( "אל תבואני רגל גאוה" – ר"ת אתרג. "ויד רשעים אל תנידני" – רמז לנענוע של הלולב. הקונה אתרוג מהודר ולולב מהודר הוא מקיים מצוה שנאמר "זה אלי ואנוהו" – התנאה לפניו במצוות )שבת קל"ג ע"ב(. ובתנאי שלא יתגאה, ואם רונה אתרג נאה ומראה לחכם לא יתגאה בליבו. האתרוג דומה ללב, ולכן צריך שיהיה שלם ללא חור או כתם. כי אם יש חור בלב הרי זה סכנה גדולה. היו כמה רבנים שנהגו לקנות אתרוג שיש עליו בליטות. וכשהיו שואלים אותם לפשר הענין היו אומרים שכל בליטה זו מדינה בעולם, וכשאנו מנענעים את הלולב והאתרוג אנו מכוונים על כל העולם, וידעו כל מדינות העולם שבזכותנו אין להם שום נזק. וכשמנענעים את הלולב באמירת "אנא ה'" טוב לכוון לעצור רוחות רעות וטללים רעים )סוכה ל"ז
שינה בסוכה
אדם חייב לישון בסוכה, וחמורה השינה בסוכה יותר מאכילה, כיון שאכילת ארעי מחוץ לסוכה מותרת )ורק אם אוכלים פת בשיעור כביצה מתחייבים בסוכה – בשאר ימים ולא בליל יו"ט ראשון וכדלעיל(, ואילו שינת ארעי אסורה. יש ואדם מרגיש עייפות גדולה, ושינה של חמש דקות מפיגה את עייפותו כליל, ועל כן יש להחמיר שלא לישון אפילו שינה עראי מחוץ לסוכה. סוכה שלא ניתן לישון בהסוכה שאינה בנויה היטב ולכן לא ניתן לישון בה, יש אומרים שאין היא כשרה אפילו לא לאכילה, אך למעשה, אין פוסקין כן והסוכה כשרה )עיין לכה"ח תרמ ס"ק ל, לג(.
שינה עם אשתו בסוכה
מצוה על כל איש לעשות סוכה שיכול לדור בה עם אשתו. ואם האשה חוששת לישון לבדה בבית, לא ישן הבעל בבית משום כך, אלא יביא את אשתו לישון עמו בסוכה. ואם חוששת האשה מן הצינה, יקנה לה שק שינה ויחם לה בזה. ומכל מקום, יש להזהר שלא יהיו חשופים להיזק ראיה של השכנים מלמעלה.
מיטת קומתיים הנמצאת בסוכה
מי שישן למעלה בודאי קיים המצוה, אבל הישן למטה אינו מקיים מצוה כי אינו תחת הסוכה אלא תחת המיטה העליונה, אלא אם אין גובה של 04 טפחים.הגמרא מספרת שלרבן גמליאל היה עבד שנקרא טבי. פעם אחת בליל חג הסוכות ישן טבי תחת המטה של ר"ג שהיתה בסוכה, וישבו שם רבנים חשובים, והם ביקשו מטבי שיצא משם וישב כאחד האדם. אמר להם ר"ג ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבד פטור מן הסוכה )עיין סוכה כ' ע"ב(. וכשמת טבי עשה לו ר"ג הספד ואמר עליו שכשר היה
*** לעיתים חבלי הכביסה של הדייר בקומה העליונה נמצאים מעל סוכת שכנו שבקומה התחתונה, ואמנם בחול המועד לא מכבסים, אבל אם אין לאדם בגד נוסף ללבוש, יכול לכבס את הבגד שהתלכלך לבדו )מבלי להרבות דבר שאינו לצורך המועד( שלא בפרהסיא ולתלות אותו שלא בפרהסיא - ומכל מקום אם אין לו מקום אחר לתלות את הבגד שכיבס אלא על חבלי הכביסה, הדבר מותר. אלא שהתליה של הכביסה מפריעה מאוד לשכן שכן היא מטפטפת בסוכה שלו, וגם הבגדים מסוככים על הסוכה ונפסלת הסוכה במקום שנמצא מתחת לבגדים כל עוד הם נמצאים שם. וגם אם יבוא בעל הסוכה לשכנו שמעליו ויבקש להוריד את הכביסה, אין זה פוסל את הסוכה גם לאחר שהורדה, ואין זה נקרא "תעשה ולא מן העשוי", כי זה לא נאמר אלא אם הסוכה קיבלה את ההכשר שלה מתוך הפסול, וכגון שסיכך מתחת לרעפים ואחרי כן הוריד את הרעפים - אבל אם כבר היתה כשרה, והפסול בא לאחר מכן, לא נשארת הסוכה להיות פסולה לאחר שיסירו את הגורם לפסול שלה. אשר על כן, מהיות טוב אנו ממליצים שהשכן שמהקומה העליונה ירד לשכנו בעל הסוכה ויתנצל בפניו שאין לו בררה אחרת אלא לתלות את הכביסה, מעל סוכתו, וימחל לו על כך, ואולי יתאמו ביניהם זמן שלא נמצא בעל הסוכה בסוכתו כך שלא יזיק ולא יפריע לו הדבר, ובזה מקיים "ועשית הישר והטוב", ומרבה את האחדות שנצטוינו בה בחג זה.
וה' ברך את אברהם בכל
כתוב "וה' בירך את אברהם בכל" – המילה "בכל" רומזת ל- ג' פסוקים: "בסוכות תשבו שבעת ימים.. כל האזרח וכו' למען ידעו דורותיכם" וכו' – ר"ת "בכל". כמו שאברהם אבינו אמר לאורחים "והשענו תחת העץ" שיהא להם לצל, כך הסוכה היא צילא דמיהמנותא שמגינה עלינו, וניתנה לנו בזכות אברהם אע"ה.וכתוב )בראשית יח, ח( "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו". אומר הזהר הקדוש )בראשית קב ע"ב( שהיה העץ מורה לאברהם למי מהאורחים יש עבודה זרה בכיסו. שאם העלים של העץ היו נוטים כלפי מעלה ולא עושים לאותו אדם צל, סימן לכך שהיתה לו ע"ז, ואם היו יורדים ומכסים אותו, סימן הדבר שהוא נקי מע"ז. יש מהאחרונים שאומרים שהיה אברהם אומר לאדם שיש בו ע"ז שאם הוא רוצה לאכול, שיוציא את העבודה זרה, ויבקש ממנה אוכל. ואותו אדם היה יושב ומבקש אוכל מהע"ז ואין עונה, והיה אברהם אבינו מלמדם שהקב"ה זן ומפרנס לכל.
סוכה ולולב לעם סגולה מתוך הספר באור פניך
בסוכות תשבו שבעת ימים. סיפר הרב, כי בביקורו פעם בבסיס של משמר הגבול נפגש עם רב המחנה, וראה שם הרב את הפרגולה המיועדת לשמש גם לסוכה לחג. הרב, מחשש "גזירת תקרה", הסביר לרב המחנה שצריך להסיר חלק מהלוחות של הפרגולה ואז יהא ניתן להכשירה לסוכה. נאנח רב המחנה ואמר שהמפקד ודאי לא יסכים לכזה דבר. הרב אמר לו בהחלטיות: למה לא יסכים?! יסכים ויסכים! בדיוק עבר שם המפקד ומייד התעניין מי יסכים או לא יסכים, סיפרו לו ומייד אמר שהוא מוכן לפרק את כל הפרגולה ולעשות כל מה שצריך כדי להכשיר את הסוכה לחג. אמר הרב: אשריהם ישראל, ובזכות מצווה זו ועוד מצוות שעושים ישמרם ה'.
וכלפי שמיא כמה וכמה פעמים היה הרב מלמד זכות וגומר דינם של ישראל ליגאל במהרה בחסד וברחמים.
מזכיר היה רבות את דברי רבי מתיא בן חרש, על עם ישראל במצרים שהיו ערום ועריה מן המצוות ונתן להם הקב"ה שתי מצוות להתעסק בהן, דם פסח ודם מילה כדי שייגאלו (רש"י שמות י"ב, ו'). ואנו בדורנו, כמה וכמה עוסקים בתורה, כמה מצוות יש בישראל, כמה גמילות חסדים יש בישראל, על אחת כמה וכמה שייגאלו במהרה.
היה מזכיר אומרם ז"ל "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים", שעם ישראל נגאלו ממצרים על חשבון הזכות שבעתיד יקבלו תורה, לכן גאלם (רש"י שמות ג', י"ב). וא"כ גם היום אם חסר בנו איזה משהו, אז שה' יגאלנו מהרה, ואז בגאולה השלמה ודאי כולנו נעשה רצונו באמת בלבב שלם ועל חשבון זה יגאלנו מעתה.
מרגלא בפומיה לזכות את ישראל, מאמר המדרש, הקב"ה אומר לישראל שובו בנים שובבים, אתם תתחילו, וישראל אומרים לה' השיבנו ה' אליך, אתה תתחיל. ודברי הבן איש חי על כך שבכל דיני איסורים הלכה כרב, ובדיני ממונות הלכה כשמואל, חוץ מהמחלוקת בדין "עילאה גבר" או "תתאה גבר" (פסחים ע"ו) שההלכה נפסקה כשמואל הסובר "תתאה גבר", ואם כן בשאלה מי ישוב ראשון, ה' או ישראל, הלכה כשמואל ש"תתאה גבר" ואם כן נפסק להלכה, השיבנו ה' אליך!
מרגלא בפומיה דברי הגמרא (חגיגה ט"ו) שהקב"ה לא אמר חידושי תורה משמו של רבי מאיר, עד שאמר רבה בר שילה לאליהו הנביא, "רבי מאיר רימון מצא, תוכו אכל קליפתו זרק", ומאז ואילך אמר הקב"ה חידושי תורה משמו של רבי מאיר. וביאר הבן איש חי, הרי ודאי ידע הקב"ה סברא זו מעיקרא, אלא כל עוד לא נפסק דין זה בבית דין של מטה, אז גם למעלה הקב"ה נהג כך ולא אמר תורה מרבי מאיר, ורק אחרי שנפסק כך למטה אז גם הקב"ה למעלה מסכים ונוהג כך. וכך היה אומר הרב: אנו פוסקים, עם ישראל ראויים וזכאים לגאולה וסבלו כבר מספיק, הגיע הזמן שיבוא במהרה משיח צדקנו בחסד וברחמים, ומוותרים על כל התנאים, רק שיבוא.
כך כל כולו מצפה, מחכה, מייחל ומאמין בביאת משיח צדקנו. והיה מתאר ומספר בצורה כל כך חיה, כאילו רואה לנגד עיניו, אשרי מי שראה ושמע זאת, ציפית לישועה. כצופה וכרואה איך ממש הישועה לנגד עיניו, ועיניו נוצצות ומאירות ושמחת לבו ניכרת בלשונו ובדבריו הקדושים.
"על כן קרא שם המקום סוכות"
כתוב "ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות" )בראשית לג, יז( - שואל החיד"א מדוע יעקב קורא למקום סוכות, היה צריך לקרוא למקום בית על שם העיקר, ולא ע"ש הסוכות שעשה לבהמותיו ! אלא מסביר הרב: בית - זה בעולם האמת, כי הבית של האדם שם נבנה על ידי מצוות ומעשים טובים ולימוד תורה. אבל קנייני העולם הזה הם ארעיים, לכן לענייני העולם הזה קרא יעקב אבינו סוכות.ועל זה מספרים, פעם אחת שאל המלך את רבי שלמה אבן גבירול: מה שווי רכושך ? אמר לו רבי שלמה: מחר אני אתן לך תשובה. למחרת בא ואמר למלך, כי שווי רכושו מוערך למשל במיליון שקל זהב. אמר לו המלך: והרי יש לך חנויות ובתים ופרדסים, וכי אתה משקר לי?! ומיד ציוה לאסור אותו בבית הסוהר והחרים את כל רכושו. בלילה, סיפר המלך לאשתו את שאירע עם רבי שלמה. אמר לו אשתו: הרי הרב הזה פיקח, והוא יודע שיש לך יכולת לבדוק את חשבונותיו בבנק, ולכן לך מחר ותשאל ותחקור אותו מדוע אמר לך כך. למחרת שאל המלך את רבי שלמה: מדוע אמרתי לי כך ? אמר לו רבי שלמה: את כל הכסף שיש לי בעין החרמת לי, אבל הכסף שנתתי לצדקה נמצא בשמים ואף אחד אינו יכול לקחתו מידי, וזה החשבון שאמרתי לך, כי זו ההשקעה הטובה ביותר, ועל זה נאמר )הושע י, יב( "זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד".
דאגה לעניים גם בסוכות
בפעם הראשונה שהביאו לי את העיתון של כפר חב"ד, ראיתי שהאדמו"ר כתב שם שלא רק בפסח נותנים 'קמחא דפסחא', אלא גם בסוכות יש לעשות כן ולחלק מזון לעניים. אמרתי לרב שהביא לי את העיתון: במחילה מכבוד האדמו"ר שלכם, הוא לא מחדש כלום, שהרי דבר זה כבר כתוב בזהר הקדוש ובדברי האר"י ז"ל. הלך אותו רב ואמר את דברי לאדמו"ר, אמר האדמו"ר: לא אמרתי שאלו דברי שלי, אלא אמרתי שכך כתוב בזהר וכך מובא בדברי האר"י הקדוש.כיום אם ישלח לעני אוכל, הוא ישאל איזו השגחה זו, ואולי מה שנתן לו אינו תחת השגחה שהוא מעדיף, ועל כן יתן לו כסף והוא כבר יקנה מה שליבו חפץ.
סימן קע עבודה בחול המועד
לכב' הרה"ג הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א
ברצוני לבקש מכב' פסק הלכה בכתב בנושא עבודה בחול המועד. אני אזרח עובד ייצור במפעלי התעשייה הצבאית. עבודתי זו אינה ביטחונית, לא דחופה, וגם אם לא אעבוד מספר שבועות לא יתעכב כלום.הממונים עלי מוכנים לשחררני מהעבודה בחול המועד, אם יקבלו פסק הלכה מכב' שאסור לי לעבוד בימים אלו. אם כבודו יפסוק שאני חייב לעבוד - אז לא אבקש חופשה.
לפי התנאים שהזכרת במכתבך, אין לך כל היתר לעבוד בחול המועד1. יה"ר שתזכה לברכה והצלחה, ברוחניות ובגשמיות, אכי"ר.
לא תתחתן בם
זכור לבני אדום, עת שהה הרב באמריקה באחת מנסיעותיו, שח לו יהודי את שברון לבו שבנו הולך להינשא לגויה ח"ו, ולא הועילו עד עתה כל השכנועים והדיבורים. הרב, למרבה הפלא, ביקש ממנו אם אפשר לפגוש את הזוג. ארגנו את הפגישה, והרב שאל אותו מה שמו ושם אמו, וכן פנה אליה ושאל אותה והיא השיבה. שאל אותה הרב: אילו מן שמות אלה? מאיזו עדה את? והיא משיבתו שאינה יהודייה בכלל, ולא עוד אלא שהיא פרוטסטנטית רח"ל, היינו גויה אדוקה. הרב לא נבהל ושאל אותה: את לומדת תנ"ך? והיא השיבה בחיוב. אז, אחרי שכבר קנה את לבם, שאל אותה הרב: את רוצה שאני אבדוק למעלה בשמים אם השידוך שלכם מתאים? והיא מתלהבת, בוודאי רוצה שתבדוק. הרב נשא עיניו לשמים דקה ארוכה, קרא לה וסימן: לא! אני רואה שיקרו דברים לא טובים אם תתחתנו, זה לא שידוך משמים. הבחורה קיבלה מייד את דברי הרב ועזבה את הבחור. הרב הסביר ואמר: בוודאי שאין כזה שידוך משמים, שידוך של עבירה?!
בסופו של אחד מהסיפורים האלה, לאחר כמה שנים חיכה לרב יהודי עם זקן בפתח בית הדין הגדול בירושלים, וכשהרב יצא הזמין את הרב להיות סנדק לבנו. כששאלו הרב מיהו, אמר לרב: הרב לא זוכר אותי? אני הוא אותו אחד שהרב "הרס" לו את ה"שידוך" עם הגויה, ועכשיו באתי להזמין את הרב לסנדק לבני היהודי שנולד לי למזל טוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
