ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
השעה שעת לילה מאוחרת. דוד ושני לוי יצאו מאירוע שמחת בית השואבה בלב שמח ובהתלהבות גדולה. שני הודתה לבעלה דוד על הרעיון הנפלא להביא את ברוך בן ה-12 להשגיח על ילדיהם הישנים ובכך לאפשר להם לצאת ולהינות בלי ילדיהם הקטנים.
בנסיעה חזרה לביתם, תוך כדי שיחזור האירוע המרגש, קטע צלצול הטלפון את דיבוריהם. על הקו היתה נעמי, שכנתם. "שני, הכל בסדר?" "כן, למה לא?" השיבה שני. "את בבית?" שאלה נעמי. "למען האמת, לא. מה קרה?" החזירה שני, מתחילה לדאוג. "תשמעי, אני כבר חצי שעה שומעת את הבכי של התינוקת שלכם והוא רק הולך וגובר, ו... לא נעים לומר, יש גם רעשים של כסא נגרר... מי בבית?" בשלב זה שני בקושי הצליחה לענות "לקחנו בייביסיטר. תודה שאת מעדכנת, אנחנו עוד חצי דקה בבית". שני סיימה את השיחה כשהלחץ בליבה גובר מרגע לרגע.
כבר מהחניה נשמעו הצרחות מביתם, ושני תמהה להיכן נעלם ברוך, מדוע אינו מטפל כראוי בילדים. השניים רצו וטיפסו את שתי הקומות לביתם במהירות גדולה, כאשר הבכי רק הולך וגובר מרגע לרגע. דוד סובב במהירות את המפתח לדירתם והמחזה שנגלה לעיניו היה משעשע ומכעיס כאחד.
תוך כדי ששני רצה להרים את יעל הקטנה, שנראתה אדומה ונפוחה מרוב בכי, הבחין דוד בבנו בן השלוש, רגליו ופניו מרוחות בשוקולד. על הרצפה היתה מונחת בונבוניירת השוקולד הגדולה אותה קיבלו מהוריו ערב החג, ונראה כי בנו המתוק הספיק לרוקן חלק ניכר מתוכנו...
והיכן היה ברוך? ברוך היה שרוע כל העת על הספה, ישן ונוחר בקולי קולות, כשהוא אינו מודע כלל למתרחש סביבו.
דוד ושני כעסו מאד ולאחר שהעירו את ברוך הבהירו לו כי אינם מוכנים לשלם לו כלל על העבודה המדהימה אותה עשה...
האם צודקים השניים? או שמא עליהם לשלם בכל זאת לברוך?
תשובה:
הגאון הרב יוסף צבי רימון:
הזוג צריכים לשלם לברוך הבייביסיטר.
העובדה שברוך נרדם לא נחשב כפשיעה ורשלנות, ומסתבר שמותר היה לו ללכת לישון כאשר הוא ראה שהכל תחת שליטה, והילדים ישנים.
הבעיה היתה שהוא ישן מאד עמוק ולא התעורר גם כאשר הוא היה צריך להתעורר. זהו סוג של אונס. הדבר אינו ממש אשמתו. כעין זה מבואר בדברי התוספות (בבא קמא דף ד., ד"ה כיון) בשם הירושלמי שכאשר אדם הלך לישון ולא היו לידו שום כלים, ורק לאחר שנרדם מישהו הביא לידו כלים והוא שבר אותם הוא פטור על הנזק, מכיון שאדם לא אשם במה שהוא עושה בצורה רגילה תוך כדי שינה.
לא מסתבר שהם יכולים לטעון שבגלל שישן עמוק הדבר נחשב מקח טעות, ולכן למעשה הם צריכים לשלם לו.
מכל מקום ייתכן שמן הראוי שברוך יחזיר מרצונו חלק מהתשלום מכיוון שבכל זאת העבודה שלו לא היתה מושלמת.
זאת תשובתו המלאה של הרב רימון ששלח לי. אני קיצרתי אותה על מנת להקל על הקריאה.
התשובה המליאה: המשנה במסכת מידות (א', ב) מספרת שהיו בודקים את השומרים בהר הבית, ואם מצאו שומר שנרדם היתה רשות לשרוף את כסותו! אמנם, בגמרא ביומא (כז:) נאמר על ידי רבי יוחנן "אשריהם לראשונים, שאפילו על אונס שינה עושין דין". כלומר, שהירדמות של שומר נחשבת כאונס. אמנם, לא כל המקרים דומים, וכמו כן נחלקו הפוסקים במקרה זה האם הבעלים צריך לשלם לשומר (עיין בדברי רע"א המובאת אמרי בינה, אבן העזר ס"ק טו; ש"ך חו"מ ש"ג, ס"ק ה; קצות רכ"ז, יא). אמנם, במקרה שלנו, מסתבר שהבייביסיטר צריך לקבל שכרו לכל הדעות, כיוון שהיה זה ליגיטימי שבייביסיטר יילך לישון כאשר הוא רואה שהכל תחת שליטה, והילדים הלכו לישון (עיין למשל בתוס' ב"ק ד. ד"ה כיון, שכאשר אדם הלך לישון ותוך כדי שינה שם מישהו חפץ לידו, הרי שאם הזיקו הישן, הישן פטור, וגם במקרה שלנו, מסתבר שמותר לו לישון).
הבעיה היתה שהוא ישן מאד עמוק ולא התעורר גם כאשר הוא היה צריך להתעורר. זה סוג של אונס. זה לא ממש אשמתו. לא מסתבר שזה מקח טעות, ולכן למעשה הם צריכים לשלם לו.
ומכל מקום יתכן שמן הראוי שברוך יחזיר מרצונו חלק מהתשלום מכיוון שבכל זאת העבודה שלו לא היתה מושלמת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

















