ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
כן, גם הייתה לו פיקחות נדירה, הוא גם ידע להוביל מהלכים, הוא גם ניחן בחן ובחביבות יוצאים מן הכלל, ועוד ועוד, אך בשורש עניינו הייתה תורה. תורה. תורה. כל השאר - מסביב. כל שנותיו היו משוקעות בתורה - כתלמיד, כרב, כדיין, כראש ישיבה, כמנהיג. כל יצירתו הייתה בתורה - בראש וראשונה עיון למדני ופסיקה הלכתית שהילכו אצלו במשולב, ונלוו אליהם דברי הגות, מחשבה והדרכה.
לא מפתיע אפוא שפעמים רבות מאוד נתן ר' אברום דעתו לסוגיות ולרעיונות שעניינם תלמוד תורה. ואחר שזה היה עיקר עניינו, גם לא מפתיע שמשה רבנו - מוסר התורה - מזה, והגאון מוילנא - מגדולי משלשלי השמועה - מזה, תפסו משקל משמעותי בעיוני תורה אלה. לרגל יום הזיכרון שחל השבוע, להלן כמה טעימות מהארותיו שסביב תורה, משה והגר"א.
א. "כתב כלפי העם" בשמחת תורה
הגבהת ספר התורה בדרך "מהופכת" הוא מנהג רווח למדי בשמחת תורה. היינו, שאם דרך כלל האותיות הן כלפי המגביה וצד הקלף החיצוני כלפי העם, הרי שבשמחת תורה מהפכין את הספר, כך שהכתב הוא שכלפי העם וצד הקלף הוא שמופנה כלפי המגביה. רובא דעמא סבור מן הסתם שאין הרבה דברים בגו, לבד מהנהגת עוד היבט של אטרקציה שמשמחת את לב הבריות. ולא כן הדבר. הב"ח ציין שבמסכת סופרים מפורש שדווקא זו ההנהגה הנכונה לכל ימות השנה. מכאן שאנחנו, שאיננו נוהגים כך כל ימות השנה, למצער הותרנו רושם של הנוהג אחת בשנה - בשמחת תורה. אלא שאז נשאלת שאלת העומק: בשורש העניין, מה הסיבה לצורת הגבהה זו שמפנה כתב כלפי העם ובעיקר מה המסר שמובע בכך.
לכך נתן דעתו ר' אברום. הוא מזכיר את מה שנאמר בגמרא בנדרים על משה רבנו, שהיה טוב עין והעניק לישראל את מתנת הפלפול, הגם שמלכתחילה חלק זה של תורה נמסר רק לו. ומה עניינו ומה מהותו של אותו פלפול? ביאר הרא"ש על אתר שהכוונה היא ל"הבנה וחריפות - כי כל החוכמה והשכל רמוזים בכתב התורה בצורות האותיות". נמצאת למד אפוא שבצורת אותיות התורה גנוזים חוכמה ושכל של ידיעת תורה והבנתה.
מעתה אמור: הסבת כתב אותיות התורה כלפי העם מאפשרת לעם להתבשם מאותיות התורה ולזכות לשכל ולהבנה. וכי יש לך יותר מתאים להנהגה זו מאשר שמחת תורה? זאת ועוד, עתה גם ברור מדוע בשעת הגבהת התורה אומרים דווקא את הפסוק "וזאת התורה אשר שם משה", שכן מימד זה של פלפול התורה, אותו מימד שנחשף בדיוק בשעה זו של הגבהת התורה, משה הוא שמסרו לישראל, כטוב עין.
ב. אורה של תורה
במסכת תמורה אמרו ש"כל אשכולות שעמדו לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר איש צרידה לא היה בהם שום דופי, מכאן ואילך היה בהן שום דופי". בהמשך הסוגיה ביאר רב יוסף שבאותו "דופי" הכוונה היא למחלוקת הראשונה שהתגלעה בין חכמי ישראל - מחלוקת הסמיכה על שלמים ביום טוב: "דעד יוסף בן יועזר לא נחלקו בסמיכה ולא בשום דבר שעדיין לא נתמעט הלב... סמיכה - היא הייתה מחלוקת ראשונה שנחלקו בו חכמים מעולם" (רש"י, שם). על כך העיר הגר"א – וכדרכו, בקוצר מילין: "והא דקאמרינן לעיל אם רבו מטמאין וכו' – היו מסכימים לדברי מרובין".
מה פשר תמיהת הגר"א, מה תשובתו, ובעיקר מה עומק עניינה? ביאר ר' אברום שתמיהת הגר"א הייתה כיצד נאמר שהמחלוקת הראשונה התגלעה רק בשלהי ימיו של יוסף בן יועזר, בעוד ששורות ספורות קודם לכן אמרו מפורשות שמחלוקות היו כבר סמוך להסתלקותו של משה: "משמת משה, אם רבו מטמאין טימאו, אם רבו טהורין טיהרו". על כך השיב הגר"א שההבחנה בין התקופות היא בשאלה מה קרה אחרי שנחלקו, שבתקופה הקדומה בסופו של דבר "היו מסכימים לדברי מרובין", מה שלא קרה בתקופה המאוחרת.
דומה שקריאה שטחית הייתה מבינה שהכוונה היא זו: בתקופה הקדומה ההכרעה הייתה מחייבת והכול נשמעו לה, מה שלא קרה בתקופה המאוחרת. ואולם קריאה זו בעייתית, לא רק משום שמנגנון הכרעה מחייב נהג גם בתקופה המאוחרת, אלא גם - ובעיקר - משום שהמילה "מסכימים" שבה בחר הגר"א להתנסח, אינה מתבארת היטב בדרך זו.
ר' אברום הבהיר אפוא את הדבר בדרך אחרת, דרך שממנה גם הצמיח תובנה משמעותית: בתקופה הקדומה, "אחרי שהכריעו ברוב כדת של תורה הבינו מיד גם המיעוט שאכן זוהי האמת וצירפו דעתם לדעת הרוב, וזה משום שאור התורה היה כל כך מרובה שכולם ראו שזהו אור האמת, כדעת הרוב וכפי דין תורה, ולא היה אז כלל דעת מיעוט". כלומר, בתקופה הקדומה המיעוט הבין בסופו של דבר שדעת הרוב צודקת, "שזהו אור האמת", שזה "דין התורה" וממילא נוצרה חזית אחידה ומוסכמת. לא כן בתקופה המאוחרת, שאז המיעוט נאלץ לקבל את הכרעת הרוב, הגם שעקרונית הוא נותר בעמדתו ועדיין סבר שהצדק איתו.
בכך חיזק ר' אברום את עומק המושג "אור תורה", ובדרך זו הוא ביאר סוגיה נוספת. בעירובין תיארו את סדר מסירת התורה ממשה רבנו לעם ישראל במדבר: "תנו רבנן, כיצד סדר משנה? משה למד מפי הגבורה, נכנס אהרן ושנה לו משה פרקו. נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להן משה פרקן. נסתלקו בניו... נכנסו זקנים ושנה להן משה פרקן, נסתלקו זקנים, נכנסו כל העם ושנה להן משה פרקן. נמצאו ביד אהרן ארבעה, ביד בניו שלושה, וביד הזקנים שניים, וביד כל העם אחד".
והרי זה פלא: מדוע צריך משה רבנו בעצמו ללמד שוב ושוב ארבע פעמים, מדוע לא די בכך שהשומע המעולה - אהרן הכהן - ילמד לבניו, ואחר כך בניו ילמדו את הזקנים וכו'? השיבה הגמרא שאינה דומה למידה ממשה רבנו ללמידה מכל אדם אחר: "כיוון דמשה מפי הגבורה למד מסתייעא מילתא". כלומר, ביאר ר' אברום: "שאם כי כולם שווים בידיעה, אבל לגבי אור תורה יש הבדל אם שומעים אותם דברים ממשה רבנו". התוכן עשוי להיות זהה, אך אור התורה שונה.
ג. מאור פני הרב
דבר זה אינו אמור אך ורק ביחס למשה רבנו. ר' אברום לימד שעצם השהות עם תלמיד חכם תורמת להארת תורה. הוא הדגים זאת באמצעות מה שאמרו חז"ל (באותה סוגיית עירובין) שהרב "חייב להראות לו פנים" לתלמידו, "שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". רבנו חננאל על אתר הוסיף שלוש מילים: "חייב להראות לו פנים - כדי לבוא בלבו". כלומר, לא די בביאור ובהסברה אלא יש צורך במאור פנים, וככל שיותר יראה לו פנים כך יותר ייכנסו התכנים ללב התלמיד.
ר' אברום עצמו ניחן במאור פנים נדיר, ולא פעם דבר זה עצמו איפשר שיח תורני. זכורני כי לפני כ 15 שנים ביקשתי שיקבל בביתו קבוצה של סטודנטיות מוכשרות שהיו להן כמה וכמה שאלות בהלכה (ובכלל). ראש לכול - החוויה הראשונית שלהן הייתה מאור פניו. דבר זה איפשר כניסה כנה ופתוחה לשאלות מורכבות וסבוכות, שאחת מהן הייתה עצם עיסוקן בתורה. נשים מוכשרות אלה, כל אחת דוקטורנטית מצטיינת בתחומה, חשקה נפשן בלימוד תורה בהעמקה ('קצות' ו'נתיבות') לא פחות משהן לומדות מדע בהעמקה, ובכן האם מותר הדבר?
לא זה המקום לדון בפרוטרוט בסוגיית תלמוד תורה לנשים (וראו בספרי 'אור יקרות'), אך מאור פניו איפשר שיח שוטף ונעים. כך יכול היה הרב לתהות על קנקנן ולהיווכח שבאמת ובתמים מדובר בשאלה נקייה שאינה מוטת אג'נדה. או אז השיב הרב על פה, ולימים בכתב: "בנוגע ללימוד תורה לנשים בימינו: לדעתי, אין כל בעיה של הגבלה ללמוד תושבע"פ בצורה יסודית, לפי מגבלות הזמן שלך...".
ואין כל האמור אלא טעימות, פחות מקצה קרחון מאור תורת מו"ר זצ"ל, ואידך - והרבה - זיל גמור.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











